ספרות פנטזיה, מטבע הגדרתה, מציגה עולם אלטרנטיבי, מתעתע ובדוי, כזה שמשתדל להתרחק ככל האפשר מגבולות ההיגיון המוכרים לנו. זהו ז'אנר רחב שקרם עור וגדים בעולם לאורך השנים, אבל בין האפוסים של טולקין להיסטריית הארי פוטר של רולינג, זכו רק יוצרים ספורים לחדור ללב הקונצנזוס הספרותי שלנו. לא צריך ללכת רחוק מדי כדי להבין כמה מאוחר נפל האסימון וכראיה ניתן להציג את "הבריון של ארצ'ר", ספר המופת של דיאנה ווין ג'ונס, שרק 25 שנים לאחר יציאתו תורגם לראשונה לעברית.
כשהווארד בן ה-13 חוזר לביתו בעיר בריטית קטנה הוא מוצא הפתעה לא נעימה שממתינה לו ולמשפחתו: במטבח מחכה בריון אהבל וחסר היגיינה אישית, טייפ קאסט בולט של חוליגן כדורגל, שבא לגבות מאביו קוונטין חוב בשם משלחו, ברנש מסתורי בשם ארצ'ר. נוכחותו המעיקה של הבריון מכריחה את הווארד לחקור מיהו ועל הדרך הוא מגלה שלארצ'ר יש שישה אחים, שלכל אחד מהם אינטרס בדבר הזה שהוא דורש מקוונטין. מכיוון שהאב מתעקש ומסרב לשלם את החוב, ננקטות נגדו ונגד משפחתו סנקציות על מנת לחייב אותו לעשות כדברם. הם מנותקים מהחשמל, ליד ביתם מתבצעות עבודות כביש בעוצמות מחרישות אוזניים, תעלה נחפרת ממש מתחת לדלת הכניסה ובנוסף מקבלת המשפחה מכתב מרשויות המס, לפיהן היא חייבת להן סכום לא מבוטל. הווארד ואחותו איומה (כשמה כן היא, ילדה צעקנית ומעצבנת) עוברים כברת דרך שבה לא ברור מי ידידיהם ומי אויביהם, כשגם הבריון משנה את פניו לא אחת ומפגין חמלה ורגש לצד קור רוח של רוצח שכיר.
כשהפנטזיה פוגשת את קפקא
האסטרטגיה של ווין-ג'ונס בעלילה שונה ולא שגרתית. "הבריון של ארצ'ר" הוא סיפור בתבנית פנטסטית שכוללת את כל המוטיבים הקלאסיים, אלא שהוא מוגש ברוטב קפקאי-קישונאי של הסתבכות בירוקרטית עם הרשויות, שהמוצא ממנה נראה כמעט אבוד. הרי לא חדי-קרן, סוסים מדברים ומפלצות-על מרתיעים אותנו. פטישי אוויר, פקידי בנק אטומים, שוטרים סתומים ואוטובוסים שאף פעם לא מגיעים בזמן הם שיוצרים את אפקט הפחד בעולם האמיתי. "הבריון של ארצ'ר" יצא לאור ב-1984, ועם קריצה גדולה לספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול על אותה שנה, בשילוב השפעה נרחבת מהתאצ'ריזם המתגבר של התקופה, הצליחה ווין-ג'ונס להתוות חיבור נאה בין שני העולמות, זה של הבדיון וזה שמחוץ לחלוננו. כל זאת בכדי להפיק יצירה שזיכתה אותה במועמדות לפרס הפנטזיה העולמי של 1985.
את המוצר הקלאסי עטור השבחים הזה היה צריך להמיר לעברית, משימה לא פשוטה במיוחד בספרות פנטזיה, אולם יעל אכמון המנוסה עומדת בה בכבוד. היא מסייעת להעביר היטב את החוויה, עם תיבול של קצת סלנג עברי, שמחדד את התחושה שהסיפור של הווארד ומשפחתו יכול היה לקרות בחיפה או בקרית מלאכי באותה מידה שהתרחש בעיר הבריטית העלומה, שופעת יצר הנפוטיזם. קצת חבל ש"הבריון של ארצ'ר" רואה אור בעברית רק רבע מאה לאחר הדפסתו. אולי זה לא מקרי תחת המכנה המשותף של מאפייני "האח הגדול", ששיגעו את המדינה בחודשים האחרונים ובאים לידי ביטוי בעוצמה בספר.
למרות הסופרלטיבים, באליה הזו יש קוץ. ככל שמתקדמת העלילה, כך מתגברים מוטיבי הפנטזיה שבה. מה שמתחיל כמו סיפור סמי-ריאליסטי מסתיים עם ניתוק עצום מקרקע המציאות ומטביע על עצמו את החותמת "100 אחוז פנטזיה". מכיוון שהמעריצים המושבעים כבר מכירים את הספר (שאף עובד ב-1992 למיני-סדרה בטלוויזיה), המטרה של תרגומו לעברית היא להכניס אליו דיירים חדשים, אלה שלא מעורים בזרם הזה ושיסתקרנו מספיק כדי לטעום ממנו. המשימה הזו, כך נדמה, קצת גדולה עליו, ובכל זאת אם לבחור פתח להציץ ממנו לעולם הפנטזיה, זו בהחלט יכולה להיות הדלת הנכונה.