רועי כפרי עומד בתור לקופה בבית הקפה ומנסה לבחור בין קרואסון שקדים לשוקולד. המוכר בוהה בו ושואל אותו אם זה הוא מהסרטונים מהטלוויזיה. כפרי מאשר. ליד השולחן בו אנו יושבים גם עם שותפו ניב מג'ר, גברת נוספת מזהה אותו ואומרת שהיא חייבת, ממש חייבת להגיד לו משהו. בדרך חזרה מהריאיון, שני אנשים מבקשים להצטלם עם ניב מג'ר. המעגל הושלם הצמד הזה הצליח להרוג אותנו ברכות, ולבקש עוד.
כפרי (27) ומג'ר (28) הם ניצה ולחם, צמד קומיקאים ומוזיקאים שהחלו את דרכם המשותפת כעורכי וידאו באתר פליקס בשנת 2007. הסיפור שלהם שמתחיל בשיא השוליים, נמצא כרגע בשיא הפריים טיים, ורחוק מאוד מלהסתיים.
"ניב תמיד רצה לעשות סרטונים ולא היה לי כוח, עד שיום אחד הרמתי את הכפפה כי צריך שניים לטנגו, שזה אגב משפט שבחיים לא אמרתי בראיון או אי פעם", כך מתחיל כפרי להסביר לוואלה! תרבות את ראשית ימי בריאת "ניצה ולחם", "הוא הלך לשירותים וחיכיתי לו כשאני מנגן כבר איזה דקה, שרתי 'ניב יגיע מהכיוון הזה', וזה הפך לסרטון הראשון שלנו, 'בלדה' ואז אמרנו 'אוקי, צריך להעלות את זה לאן שהוא'. 'ניצה ולחם' היה פשוט משהו שאמרנו כל הזמן בזיוני שכל שלנו. כל הזמן רצינו לעשות משהו. ניב בעיקר. אני גם רציתי אבל אני שמן. גם פיזית. לא היה לי כוח".
אתה מקנא בניב שהוא רזה?
כפרי: "ברור".
מג'ר: "אבל הוא יותר גבוה ממני וזה אוכל אותי."
כפרי: "כל המעריצות הולכות אליו."
אבל אתה נשוי, אז מה זה משנה לך?
כפרי: "בסדר, עכשיו גם הוא נשוי".
מג'ר: "התחתנתי אתמול בדיר".
כפרי: "בדיר חזירים הוא התחתן".
מג'ר: "לא באמת, רק לכתבה. בכתבה את יכולה לכתוב שהתחתנתי בדיר".
כפרי: "חזירים".
המערכונים שלהם קנו קהל מעריצים אדוק ונאמן, צבא קטן של מכורים לנונסנס שרעב לכל רעיון חדש של הגיבורים שלו, שכמובן עושים הכל בעצמם כיאה לאנשי רנסנס צעירים בשנות האלפיים: כותבים, מביימים, מצלמים, עורכים ומשחקים. היום המערכונים שלהם זוכים למעמד של קאלט כרבע שעה לאחר צאתם והם עצמם מתפתחים לשלל כיוונים: מג'ר עם קריירת הסטנד אפ והלהקה קרמל אפל פופ וכפרי עם בימוי פרסומות ועם סרטוני 'בקיצור' שקיבלו מקום חמים בלב המיינסטרים של "ארץ נהדרת". לפני פחות משבוע יצא המערכון האחרון של "ניצה ולחם" "שיח קסמים" והוא כבר חצה את החמישים אלף צפיות.
"לקהל לקח זמן", מספר מג'ר על הזמנים שלפני הפיכתם לכוכבי רשת. "אחרי שנה-שנתיים, אנשים ניגשו אלינו ברחוב וזה היה שוק אדיר".
כפרי: "אני זוכר את הראשון שלי. הוא היה לבוש כולו במין ז'קט סגול הזוי כזה, אמר לי 'שמע, אני עורך דין ואני גם יועץ לשרים. אני חולה על ניצה ולחם. כל דבר שאתה רוצה בו ייעוץ אני שלך'. ואיבדתי את הכרטיס שלו. ג'ון סי ריילי תזדהה! קראו לו אדון סי ריילי".
מג'ר: "לא ראית 'אחים חורגים' של וויל פארל"?.
כפרי: "לא, עכשיו היא לא תכתוב את זה בגלל שאמרת. היא תכתוב סי ריילי וזה לא יהיה מובן ולא יהיה מצחיק. את תתני לנו לעבור על הכתבה לפני?".
כנראה שלא.
השניים הכירו כאמור באתר פליקס, לשם הגיע כפרי לאחר שהיה צלם צבאי. אחרי כמעט שנה הצטרף אליו מג'ר, ("שירתתי ביחת"ל. יחידת חתולים לוחמת, יחידת בת של עוקץ"), השאר היסטרי.
איך נהייתם חברים?
כפרי: "מאוד מהר. 'מה אתה אוהב?', 'רן וסטימפי', 'יופי, בוא נתחבק'. הילדות שלנו די דומה. שני ילדים שעושים סרטונים, עושים שטויות, עם ביטחון עצמי רק מול המשפחה שלהם. (למג'ר) מה אתה מסתכל עלי ככה?".
איך נולד המערכון האחרון שלכם, "שיח קסמים"?
מג'ר: "הפעם זה היה סרטון המשך לכל הסרטונים שלנו על הטלפתיה. עכשיו למשל כשהייתי באפריקה חודשיים, פשוט יצאתי מהאוהל בבוקר והיתה שם פאקינג ג'ירפה. אל תכתבי 'פאקינג' אני אהרוג אותך אם תכתבי 'פאקינג'. אני לא רוצה שיחשבו שככה אני מדבר, כי ברח לי, זה לא באשמתי. אז אני יוצא מהאוהל ואני רואה ג'ירפה מזוינת, עומדת מחוץ לאוהל עשר מטר ממני. ביקשתי מהר שמישהו יבוא ויצלם אותי לידה. ידעתי שאנחנו חייבים להשתמש בקטע הזה, כי הנושא שלנו בכלליות זה חיות יהודיות. אמרנו טוב, אני נוסע לאפריקה, אז מה נעשה עם זה? נעשה שבט חיות יהודי. קניתי כיפה במיוחד בארץ וידעתי שאני רוצה לתת לאחד המקומיים כיפה ואז נתתי לו והוא זרם על זה והיה מאוד חמוד. קוראים לו צפניה אגב. הוא בן של כומר. מפה לשם אני שואל את הג'ירפה אם היא ראתה נמר עם כיפה".
למסתכל מהצד, המערכונים שלכם יכולים להיראות כמו גבב של דברים איזוטריים. יש משהו שבכל זאת חשוב לכם להעביר בהם?
כפרי: "לא אכפת לי שיחשבו שזה הכי טיפשי בעולם או שייקחו מזה תובנות פוליטיות או אפילו שישנאו אותנו. העיקר שיצחקו".
מג'ר: "כשאנחנו מכניסים את ערוץ הקניות במערכון אז ברור שזו ביקורת מובנת ומוכרת על התרבות המטומטמת של הצרכנות המוגזמת. אבל... אמא שלי תמיד אומרת שגם כשאני עושה דברים שהם הכי שטויות שיש, אז בכל זאת יש בזה משהו, גם אם אני לא שם לב. כשאני צוחק על טיפוסים מסוימים, אז כן יש לי ביקורת על כל מיני סוגים של אנשים, גם אם זה מגיע בדרך של להתחיל לעשות צחוקים. יכול להיות שברובד עמוק יותר בא לנו להעביר ביקורת מסוימת, על המחאה למשל. אבל זה קודם כל לעשות צחוק. למשל יום אחד אמרתי שחייבים לעשות מערכון שמישהו מגיע למשרד והוא מפוצץ בתמונות של הומואים. יש ברקע את השיר של בריטני ספירס, "Piece Of Me", שזה השיר הכי הומואי בעולם".
כפרי: "אהההה" (בגניחה, מחקה את השיר של ספירס).
כפרי: "אנחנו לא מפסיקים לדבר. או לשיר. כשאנחנו באותו החדר אנחנו עובדים ולא שמים לב למה יוצא לנו מהפה, אלא אם משהו פתאום יוצא מצחיק ואז אנחנו רושמים אותו. יש לנו קובץ וורד שהוא בגובה של... גובה גדול".
מג'ר: "רשום שם דברים כמו 'נושם קולה'. או שנגיד רועי נכנס בבוקר לעבודה עירום ואומר 'יש לי רעיון למערכון'. ואני אומר לו 'בלי העירום, אין מצב'. אם יש רעיון מצחיק מצלמים. אני זוכר למשל שפעם רועי שר לעצמו 'תגיד את הספרה 5, אתה רואה זה לא קשה...' ואז בנינו סביב זה מערכון".
כפרי: "פעם זה היה ה-להיט שלנו, בתקופה חזקה גם עם 'דובי לא לא'".
מה מצחיק אתכם? מה נותן לכם השראה?
כפרי: "לואי סי.קיי".
מג'ר: "הדבר שאני ראיתי הכי הרבה בחיים שלי חוץ מאשר את העפעפיים שלי סגורים ו'טיטאניק' זה סיינפלד. כמו התנ"ך. מאוד גדלתי על ההומור הזה שמגיע מתוך התבוננות, גם של לארי דיוויד. זו דרך מחשבה שיש לי. זה פחות 'וואי איזה דבר מוזר קרה לי, אני חייב שנכתוב עליו'. זה יותר משהו שאני עושה בסטנדאפ".
כפרי: "לא נעשה הומור פנימי שמצחיק רק אותנו. תכלס כן נעשה, אבל לא ברמה שאף אחד לא יבין".
מג'ר: "עד היום זה מאוד מפתיע שאנשים כל כך אוהבים את זה. אני חושב לעצמי 'באמת?! זה כל כך מפגר! זה כל כך מפגר!'. ואם ערסים אומרים לי ברחוב 'אחי, אחי' אני שואל 'אבל מה הבנתם מזה'?". זו שפה פנימית של מי שאוהב נונסנס".
כפרי: "מאוד אוהבים את וויל פארל גם".
מג'ר: "אני זוכר שהראתי לרועי בפעם הראשונה את "Anchorman", שזה אחד הסרטים האהובים עלי, באתי נורא נרגש לדירת החצי חדר שהיתה לו בבני ברק, הזמנו דומינוס פיצה עם פפרוני".
כפרי: "אמרתי לעצמי, וואי יש עבודה, יש לי כסף, אני עכשיו מתחיל את החיים שלי, בהתאם לזה מיקמתי את הדירה שלי על הגבול שבין רמת גן לבני ברק".
איך נוצר החיבור עם וניה היימן?
מג'ר: "אי אפשר ראיון אחד בלי זה?" (צוחקים).
כפרי: "יום אחד הוא ראה את 'הורג אותך'. הוא אמר 'מה זה, אני אוהב אותם עכשיו'. ואז הוא יצר איתי קשר כי הוא רצה לעשות את 'בקיצור' באדפטציה לעברית. הסכמתי כי אני אוהב כל מה שהוא עשה. נפגשנו בהתחלה בלי ניב, אבל ניב הוא העורך של 'בקיצור'. (עובר לטון מאיים) ברגע שהוא בא אלי הוא מתעסק גם עם המשפחה שלי, מבינה?".
את רועי רואים בפריים טיים של "ארץ נהדרת" ואת ניב לא. אתם חברים והכל, אבל זה לא מפחיד שיתחילו לזרום הצעות לכיוונו של רועי בלבד?
מג'ר: "אם היית שואלת את זה לפני שנה זה היה נכון, אבל עכשיו זה לא נכון".
כפרי: "ניב תפס את הכיוון של הסטנד אפ, משהו שבעיניי הוא נולד לעשות. אנחנו מאוד בתחת אחד של השני, הוא בפרויקטים שלי ואני בשלו. אני זוכר שהתלהבתי מכמה קהל חדש עומד להגיע לניצה ולחם אחרי ה'בקיצור'. כולם מכירים את ניב. שנינו בפרונט".
מג'ר: "לא כל פרויקט שלנו משותף אבל אנחנו תמיד עובדים ביחד כי זה מה שהכי כיף - לעבוד עם חברים. אם אתה צריך עורך, צלם או שחקן, ברור שניעזר אחד בשני. במערכון האחרון רצינו להשתתף שנינו וביקשנו מווניה שיצלם. הקנאה פה היא לא פקטור בכלל. לכל אחד יש רצונות אחרים. רועי הכי מתאים בעולם לשחק ב'בקיצור', אני לא וזה גם לא הרצון שלי. כמו שסטנד אפ זה משהו שהוא חלום שלי ואני לא חושב שרועי היה רוצה כרגע להיות חלק מהחבורה הזאת. רועי גם מנגן גיטרה ואני תופים, וזה אומר הכל".
"ניב יותר הארדקור ממני", מבהיר כפרי. "אני מדבר לקהל יותר רחב, לטוב ולרע. אני תמיד אומר שאם הדברים שאני עושה נחשבים מיינסטרים אז אני גאה להיות מיינסטרים".
מג'ר: "ככה צריך להיות המיינסטרים. אנחנו גם משיקים ארטיק מיינסטרים. בטעם של פיפי".
כפרי: "פיפי טוב".
מג'ר: "אנחנו עובדים עכשיו גם על ארטיק קולה, אבל לא קרטיב. ארטיק קולה. את יודעת איזה מדהים זה יהיה? זה חלב עם גלידת שמנת בטעם קולה".
כפרי: "זה היה רעיון של אחד מהכותבים של 'בקיצור', קוראים לו שלגון בן ארי (הכוונה לגון בן ארי נ.ה.). גון גדל איתי בנהלל. עשינו שטויות, היינו הלא מקובלים של השכבה. הוא היה עם גשר, קראו לו חרחרן ולי פרוסקי כי הייתי שמן והיו לי פרוסות בבטן. בנהלל פעם אחת אתה מחרחר וזוכרים לך את זה כל הזמן".
מה אני צריכה לעשות כדי להיות במערכון של ניצה ולחם?
מג'ר: "להתפרסם, מותק".
ואיך הצלחתם לשכנע את אנה ארונוב להשתתף במערכון?
מג'ר: (מצביע על כפרי) "ראית פעם עיניי אוקיינוס כאלה"?
ושימי תבורי?
מג'ר: "הבן שלו מעריץ אותנו. אוראל. בלי מקף. הוא שלח לנו הודעה בפייסבוק, אמר שהוא מת על ניצה ולחם ואז הוא שולח לי 'רוצה שאבא שלי ישתתף במערכון?' ואני כזה 'אולי, לא יודע, כאילו - מי זה אבא שלך'? ואז הוא אומר לי שימי תבורי".
עד מתי תמשיכו עם ניצה ולחם?
כפרי: "עד שיהיה לנו פה זקן ופה זקן ופה זקן. אני מאמין שנעשה יום אחד פיצ'ר או סדרה בטלוויזיה. אם לא ייצא אז לא נורא. נמשיך באינטרנט".
איזה מערכון של ניצה ולחם הכי מצחיק אתכם? ספרו לנו בפייסבוק