וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במאי "גנבת הספרים": "חששתי שיחשבו שטיפלתי בשואה בצורה קלילה"

מרט פרחומובסקי

24.1.2014 / 3:06

איך לוקחים את זוועות השואה והופכים אותן לסרט הוליוודי נגיש לכל המשפחה? קארן רוזנפלט ובריאן פרסיבל, המפיקה והבמאי של "גנבת הספרים", ביקרו בישראל והסבירו לנו

יח"צ - חד פעמי

באופן טבעי למדי, ישראל נתפסת כנקודה שולית על מפת הפצת הסרטים העולמית, ועל כן מעטים הם המקרים שבהם אנו זוכים לביקורי קידום מכירות של יוצרי ושחקני הסרטים ההוליוודיים שיוצאים כאן. יוצאי הדופן הם המצבים שבהם לסרט יש השקה לנושאים יהודיים, במיוחד לשואה, אשר הופכת אותנו לתחנה כמעט הכרחית בדרך. "גנבת הספרים", עיבוד הוליוודי לרב המכר האוסטרלי של מרקוס זוסאק, שבמרכזו יחסי הידידות הנרקמים בתקופת מלחמת העולם השנייה בין ילדה גרמניה, בת להורים קומוניסטים נרדפים, ויהודי שמסתתר מהנאצים, הוא בדיוק המקרה הזה. בהתאם לכך, השבוע הגיעה לישראל משלחת מכובדת מיוצרי הסרט, כדי לקדם אותו בארץ. מפיקת הסרט קארן רוזנפלט והבמאי בריאן פרסיבל סיפרו בכנות רבה במהלך המפגש איתם על תהליך היצירה של הסרט והקשיים שהיו כרוכים בו. "לעשות סרט כמו 'גנבת הספרים' בהוליווד כיום זה סוג של נס", מודה רוזנפלט. "בעולם של היום ובמיוחד בהוליווד אנחנו חיים בתקופה של מותגים. אם זה לא סרט קומיקס או סרט המשך, אתה בבעיה. כדי ליצור סרט שלא מבוסס על מותג צריך להתעקש, להאמין ולעבוד מאוד קשה. דגרנו על הפרויקט הזה שמונה שנים, עד שהוא זכה לאור ירוק באולפני פוקס".

רוזנפלט ופרסיבל יוצאים מגדרם כדי להציג את ביקורם בישראל כדבר מתבקש, שעליו חלמו כבר שנים – אך בין השורות ניתן להבחין גם באג'נדה סמויה: תקוותם לזכות לאישור של הישראלים לטיפול הלא שגרתי של הסרט בחומרים טעונים. "באתי לישראל כי היה לי חשוב שצופים יהודים יבינו את הכוונות שלי בסרט", מודה פרסיבל. "חששתי שאנשים יחשבו שטיפלתי בשואה בצורה קלילה מדי. האמת היא שהיה לי חשוב לעשות סרט נגיש, פופוליסטי ללא בושה, שימשוך כמה שיותר אנשים, בעיקר בני נוער, להתעניין בספר ובנושא בו הוא עוסק".

גנבת הספרים.
"פופוליסטי ללא בושה". מתוך "גנבת הספרים"

לא חששת שהגישה הפופוליסטית תפגע ביושרה האמנותית שלך?

"אני יכול לדמיין שאני האמן הכי גדול בעולם, לשבת בעליית גג כלשהי ולעשות סרטים שאף אחד לא יבוא לראות, אבל זה פשוט לא אני. האמת היא שאני לא אמן גדול ובחיים לא אהיה. אני לא מוכשר כמו סטיבן שפילברג, למרות שבסרט הזה עבדתי עם המלחין האגדי שלו, ג'ון וויליאמס. אני רואה את עצמי כמעין מתווך בין חומרים שמרגשים אותי לבין הקהל".

מה כן ניסית להשיג בסרט?

"המשימה שהצבתי לעצמי הייתה מאוד פשוטה: רציתי שהסיפור של הספר, שמאוד נגע בי, יגיע לקהל גדול ככל האפשר. צריך להבין שכמות האנשים שקראו את הספר היא כחמישה אחוזים מכמות האנשים שראתה עד היום את הסרט. יתכן שבעקבות הצפייה בסרט, עוד אנשים יתפתו גם לפתוח את הספר. בעיניי הדבר הזה הוא מערכת היחסים הטובה ביותר בין הספר לסרט שמבוסס עליו".

מדוע מצאת לנכון לטפל דווקא בחומר שעוסק במלחמת העולם השנייה ובשואה?

"כשחיפשנו שחקנים צעירים לסרט ופגשנו בני נוער ממקומות שונים בעולם, הופתעתי כמה מעט הם יודעים על מלחמת העולם השנייה ועל השואה. זה חיזק בי את הרצון לעשות סרט מהנה, שיעורר בהם סקרנות כלפי הדברים. יש בעיניי חשיבות גדולה לכך שהדורות הבאים יידעו מה קרה בתקופה הזאת, כי ככל שהזמן עובר הדברים נשמעים פחות ופחות אמינים וחשוב להעלות אותם על סדר היום".

sheen-shitof

מחיר חסר תקדים

המכשיר של הישראלים שהמציאו את מסירי השיער בהנחה בלעדית

בשיתוף Epilady
בריאן פרסיבל. ברק פכטר
"אני לא אמן גדול ובחיים לא אהיה". פרסיבל/ברק פכטר

יתכן ואת העדר היומרה המפתיע של בריאן פרסיבל והאופן המעשי שבו הוא מתייחס לעשייתו, ניתן להסביר בכך שהגיע לביים את "גנבת הספרים" אחרי עשור של עבודה בטלוויזיה, בין השאר ב"אחוזת דאונטון" הנערצת. גיוסו של במאי טלוויזיה לביים הפקה הוליוודית גדולה היא ללא ספק אחד מסממני התקופה הנוכחית, שבה הטלוויזיה לוקחת באופן עקבי את הבכורה מהקולנוע כמוקד של יצירתיות ואיכות. "הרגשנו שהאופן שבו בריאן הצליח ליצור תחושה של אינטימיות בין הצופים לדמויות בסדרה התקופתית הזאת, יכול להיות מאוד רלוונטי ל'גנבת הספרים'", מסבירה קארן רוזנפלט את הבחירה בפרסיבל לכס הבמאי. "בנוסף הידע והעניין של בריאן לגבי התקופה ההיסטורית שבה הסרט עוסק מאוד שימחו אותנו".

"בשנים האחרונות הגבולות בין הקולנוע והטלוויזיה היטשטשו, והיוצרים והשחקנים חוצים אותו לעיתים קרובות", מוסיף פרסיבל. "כיום, עבודה בסדרת טלוויזיה מליגה א' כבר לא נחשבת פחות מאשר עבודה בקולנוע. הסטנדרטים המקצועיים שהטלוויזיה צריכה לעמוד בהם התקרבו מאוד לקולנוע. במקרה שלי, אף אחד לא ציפה להצלחה הגדולה של 'אחוזת דאונטון', שיותר ממאה מיליון אנשים בעולם צפו בה. אז אחרי שהסדרה הצליחה בארצות הברית, מפיקים הוליוודיים התחילו לשלוח לי תסריטים".

סופי נליס, בריאן פרסיבל , קארן רוזנפלט. ברק פכטר
"רצינו ליצור תחושה של אינטימיות". רוזנפלט עם פרסיבל וכוכבת הסרט, סופי נליס/ברק פכטר

מהו מבחינתך ההבדל בעבודה בין שני המדיומים?

"עקרונית, מה שאני מחפש כשאני מביים לטלוויזיה זה משחק טבעי ועניין ויזואלי. אותו דבר בדיוק מעניין אותי גם בקולנוע. ההבדל העקרוני היחיד בין שני המדיומים הוא הזמן שיש לי. בטלוויזיה אנחנו מצלמים 5 עמודי תסריט ליום, ולכן רוב הדברים חייבים להיות מתוכננים מראש באופן מאוד מוקפד. בקולנוע יש לי אפשרות להגיע לאתר הצילומים עם כוונה כללית לגבי איך שהסצנה צריכה להראות, אבל עדיין יש אפשרות לשנות ולשפר את הדברים במהלך העבודה. העבודה בקולנוע מאפשרת לך לחשוב יותר לעומק".

מה חשבתם על "גנבת הספרים"? דברו על זה בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully