אין דבר כזה אשכנזי. גם אין באמת מזרחי. אמו של עומר אדם היא ממוצא פולני ואביו קווקזי, למרות זאת, אדם הוא אחד הזמרים המובילים במוסיקה המזרחית. לא סתם מזרחית, ממש הארד קור. ממשיך דרכם של עופר לוי ואיציק קלה. שי גולדשטיין חצי מצרי חצי רומני ודרור רפאל חצי עיראקי וחצי מצרי ובכל זאת הם אשכנזים. שלמה שרף נולד בסיביר ואין יותר מזרחי ממנו. כשהיה מאמן נבחרת ישראל הגדירו אותו בעיתונות האנגלית כ"הישראלי הסטריאוטיפי שעושה מנגל על אי תנועה בכביש". יש עוד רשימה ארוכה של דוגמאות מהסוג הזה בכל תחום. מנחם בגין לעולם יהיה מזרחי ושמעון מזרחי אשכנזי. אוהדי הפועל תל אביב מוכנים להישבע שהוא גרמני. ההגדרות האלו חלולות מתוכן. לא רק לגבי העניין העדתי.
אצלי בשכונה אם מישהו אומר לחבר שלו: "לך, יא הומו", אין לזה קשר לנטיות המיניות. סביר להניח שההקנטה נובעת מפחדנות כלשהי לעשות מהלך שדורש אומץ או משהו אחר, סטריאוטיפי לא פחות ועדיין לא קשור לנטייה המינית עצמה. לכן כשאייל גולן אמר שהיו יותר עיתונאים אשכנזים ממזרחיים שרקדו לו על הדם, הוא לא התכוון באמת למוצא העדתי. הכוונה היתה לאופי. בעוד שהציבור הישראלי העניק לגולן חיבוק ואהבה, מצד התקשורת האצבע היתה קלה על המקלדת במטרה להשאיר את הסיפור הזה חי. לא משנה כמה הוא התנצל, הכה על חטא, מבין את הגועל שבסיפור, התקשורת רוצה לראות אותו שבור וכשזה לא קרה, זה עצבן אותה. הציניות חגגה על המשפט "בסך הכל רציתי אבא". ציניות נובעת מקרירות וקרירות נובעת מאשכנזיות. מה שהיה אמור לעורר רגש, גרם לסרקזם. בניגוד לירון ברלד שיצא עם דמעות בעיניים מחקירת המשטרה, גולן הפגין חוזק, הוא לא התפרק, לא השתולל וזה גרם לתקשורת להתחרפן. הם רצו לראות אותו נופל וכשזה לא קרה, הכלבים השתוללו מרעב, נבחו, קפצו. ככה זה כשאין מה לאכול.
אושרת קוטלר אומרת שאייל גולן מעצבן אותה. עצבים נובעים בדרך כלל מחוסר הבנה. מחוסר ידע. לכן היא השתוללה מעצבים: "אני לא אשכנזיה ועוד לא התחלתי לקרוע אותך אייל גולן. שישתוק, פשוט שישתוק". באמת שאין גבול לחוצפה. אם הראיון היה למהדורה שלה, גברת קוטלר היתה מתחננת שידבר וכמה שיותר. הרי מי ששיגע אותו זאת התקשורת שייתן כבר את הראיון הכי מבוקש בעיתונות הישראלית. גברת קוטלר, את אשכנזיה תרצי או לא. אשכנזיה בניתוק, בבועתיות, בסנוביזם, בחוסר היכולת לצאת מהבית, מהמערכת, לראות מעבר להררי היח"צ. זה אשכנזי. קוטלר בחיים לא היתה במסיבת קריוקי וספק אם הגיעה אי פעם למועדון. את תחושת הלם התרבות שלה מהז'אנר הזה אפשר היה להרגיש כבר ששודרה הכתבה על עופר לוי במהדורה שלה. מזרחי לעומת זאת כבר הפכה למילת גנאי.
מזרחי תמיד זה נמוך, זה עממי, חפפן, לא רשמי, אפשר להסתדר איתו וכמובן בכיין. אין כמעט מזרחי אחד גבוה. מסעדה מזרחית, מוסיקה מזרחית ותנועה מזרחית. יהודה ברקן, טוביה צפיר, יענק'לה בן סירה, משה איש כסית, הבמאי מנחם גולן ואשכנזים אחרים, כיכבו בסרטי בורקס שהסיבה היחידה שהם מזוהים עם המזרחיות, היא העממיות שלהם והרדידות האמנותית שלהם. ממש לא מזמן ניהלתי ויכוח הזוי עם חברה בפייסבוק ממוצא גרוזיני על השיוך העדתי שלה. היא ממש התעצבנה כשאמרתי לה שהיא מזרחית. היא יותר מזרחית ממני. ככל הידוע לי גאורגיה נמצאת ממזרח לישראל. זה לא עזר. "אני מזרחית? אמא שלך מזרחית". ממש נעלבה. כמעט התנצלתי. עד שהבנתי שבויכוח הזה אין מוצא.
אייל גולן בפייסבוק: "שיפסיקו לשמוח לאיד"
יוצאים לערב מאכלי עדות? ספרו לנו בפייסבוק