וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שולטטט: "זגורי אימפריה" - יצירה טלוויזיונית מרעננת ומקורית

לילך וולך

9.4.2014 / 0:00

"זגורי אימפריה" היא עוד סדרה על משפחה ועל המתח העדתי בישראל, אבל היא מצליחה להתייחס לכל זה באופן חדשני, מקורי ומרענן; לזגזג בין ז'אנרים ולצאת מזה בחיים

יח"צ - חד פעמי

מהלך הרוח של הזמן האחרון בטלוויזיה הישראלית, נדמה שמה שמעסיק את כולם זה המתח העדתי הישראלי שחזר בגלגול מחודש מימי הצ'חצ'חים וה-ווזווזים, הפעם בגרסת "מהיר ועצבני 2". להוציא את תוכניות התחקירים שעסקו בנושא בהרחבה, גם טלוויזיית המקור אוהבת להשתכשך בכל מה שנוגע לעדתיות ומשפחתיות; מ"סברי מרנן", דרך "להיות איתה", עבור ב"שנות השמונים" וכלה ב"עממיות". לצייטגייסט הזה מצטרפת גם הסדרה החדשה "זגורי אימפריה", כאן המתח כבר מובלע בתוך המשפחה המזרחית עצמה בדמות הבן המנוכר שאיבד את השורשים שלו.

אביאל (עוז זהבי) הקצין המצטיין והאשכנזי למראה, בעל החברה הקצינה היפה והאשכנזית-כמובן (יערה פלציג), חוזר לבית משפחתו מרובת הילדים בבאר שבע, אחרי שמונה שנים של קרע עמוק בינו ובינם. בין השורות ניתן להבין שקשר לא רצוי בין אביאל הילד ובין סבו פינטו, היה פרי עץ הדעת שהביא לגירושו מגן העדן המזרחי והחמים. אביאל גדל מרוחק ממשפחתו בפנימיות צבאיות, והגיע להיות קצין מפואר אבל גם כזה שלא מוצא עצמו ובז למסגרת המשפחתית שלו עצמו. לאחר שנודע שאותו סבא פינטו (אשר גם הוא, ממש כנכדו, היה מנותק ומרוחק מאותה משפחה) נמצא על ערש דווי, מוכרח אביאל לחזור ולהתעמת מחדש עם משפחתו, הזכרונות והשורשים שאי אפשר לצבוע.

זגורי.
משפחה שמסוגלת רק לבלוע או לירוק אותך. מתוך "זגורי אימפריה"

קשה שלא להזדהות עם הפרספקטיבה של אביאל על משפחתו – היא מעוצבת כמעין מרבה רגליים עוין, פרימיטיבי ורעשני, אגוצנטרי ומכורסם מבפנים. במקביל לזה, המשפחה היא גם מגנט אימתני שמפעיל כוחות שאין איך להתנגד להם; שמושך אליו כל מה שמזהה כדומה, ודוחה מעליו כל מה שהוא מזהה כלא שייך. כוחות של קללה עתיקה, נדר שבין נכד לסבא, גורל והתגרויות בו, לוקחים חלק ב"זגורי אימפריה" ונותנים לכל העיסוק במשפחתי ובעדתי, טוויסט חדש-ישן ומרענן. חדש, מכיוון שהוא לא מתחייב לחיטוט הפסאודו אוטוביוגרפי, וישן כיוון שכל סיפור המסגרת מרפרר בגלוי למיתוס של אדיפוס – המלך שהוטלה עליו עוד מלידה הקללה האיומה שלפיה יירצח את אביו ויתחתן עם אמו, וכל הנסיונות לבטל את רוע הגזירה עלו בתוהו.

מותו של הסב, וירושה לא רצויה של דוכן הפלאפל שלו, מכריחים את אביאל להישאר בחיק משפחתו שמסוגלת רק לשני מצבי קיצון – או לבלוע אותו חי, או לירוק אותו מתוכה כליל. המפגש בין הבן "המשתכנז" שלמד להסתדר לגמרי בעצמו, ובין המשפחה העקשנית והגאוותנית שמסרבת לוותר או להתגמש הוא כזה שמבטיח ניצוצות גם בהמשך; כמו גם המתח בין אהבת נעוריו (נינט טייב) שמסמלת את עברו, ובין מי שהוא עכשיו. כל העסק יכול היה ליפול לאיזו שנאה עצמית על רקע עדתי, אבל הוא נשאר מספיק פנטסטי ומודע, כך שהוא יותר מזכיר את היחס של "סיפורי דגים" של טים ברטון, לפולקלור, למשל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
זגורי אימפריה. קרדיט צלם: אוהד רומנו
עיבוד תמונה: שיין הורביץ,
קאסט אימפריה. מתוך "זגורי אימפריה"/קרדיט צלם: אוהד רומנו עיבוד תמונה: שיין הורביץ

מעבר לעובדה שאיש התיאטרון הצעיר שיצר את הסדרה (מאור זגורי הוא מחזאי ובמאי מצליח) הצליח לגייס לצדו קאסט שהוא אימפריה – מלבד עוז זהבי, מככבים בסדרה משה אבגי, שרה פון שוורצה, נינט טייב ועוד אחרים - הפרויקט של זגורי, הוא מרשים ומקורי ומעורר הערכה בתנופה הדרמטית שלו. במקום לטבול את הרגליים בשלולית הרדודה שכולם כבר שכשכו בתוכה, החליט זגורי לחפור בריכה משל עצמו. אל תוך "זגורי אימפריה" הוא ייבא משהו מהדרמטיות של במת התיאטרון, יחד עם הגמישות להיות נון-טלוויזיה.

זה לא ש"זגורי אימפריה" אינה טלוויזיונית, אלא שהיא נעה בקלילות בין מלודרמה לקומדיה, בין טלנובלה לדרמה ובין ריאליזם לפנטזיה. זה יכול להיות קשקוש יומרני ומפורק, וזה יכול לייצר משהו חדש ומסעיר, ובמקרה הזה מדובר למרבה המזל באפשרות השנייה. "זגורי אימפריה" היא לא פורמט שאפשר לתאר כסדרה X שפוגשת את סדרה Y כפי שכל כך קל ונגיש להסביר ולמכור סדרות בהתהוות. היא כוכב משל עצמה במובן הטוב ביותר של המושג. כוכב זגורי כנראה.

מה אתם חשבתם על "זגורי אימפריה"? ספרו לנו בפייסבוק
"זגורי אימפריה", בת 25 פרקים, החל מה-8.4, ימים שלישי-חמישי, בשעה 20:15, ב-3HOT וחינם ב-HOT VOD

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully