וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בוהים בכוכבים: הופעת האיחוד של טמפל אוף דה דוג הרעידה את ניו יורק

10.11.2016 / 0:00

25 שנה אחרי שהוקמה הסופר-גרופ המורכבת מאנשי פרל ג'אם וסאונדגארדן, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ראשון. הסט-ליסט הבטיח וגם קיים עם שירים שנחקקו בדברי הימים של סצנת הגראנג', גרסאות כיסוי מפתיעות ומחליפים משולהבים לאדי ודר. צפו

טמפל אוף דה דוג, הופעת איחוד, ניו יורק. GettyImages
שמר את הקהל על הרגליים. כריס קורנל/GettyImages

במהלך ההכנות לסיבוב ההופעות הראשון של הלהקה אי-פעם, כריס קורנל דיבר רבות על הזדמנויות. האחת – לשפוך מעט אור על אנדרו ווד, הסולן המנוח של Mother Love Bone שלשמו התכנסנו. השנייה, והחשובה לא פחות, היא לזרוח באולמות ענק בהתאם למעמד של אחת מהסופרגרופס הכי גדולות ברוק האמריקני.

25 שנה אחרי שנולדה בחטא, זה אכן קרה. טמפל אוף דה דוג, הלהקה שחיברה לה יחדיו את סאונדגארדן ופרל ג'אם (עוד לפני שהיתה פרל ג'אם), עלתה לבמה בפעם הראשונה באופן רשמי. שלשום (שני) הלהקה הריחה וסימנה את פסגת כל הטריטוריות – המדיסון סקוור גארדן. "זה מדהים להיות פה", אמר קורנל לקהל המשולהב בהופעת הסולד-אאוט, שהכרטיסים אליה האמירו למאות דולרים ובכל זאת אזלו בתוך דקות. "זה חשוב לנו מאוד, ואני יודע שזה משמעותי מאוד גם לאנדי שנמצא שם למעלה ומקשיב. אם לא היה מת בגיל 24, הוא היה עומד כאן על הבמה אינספור פעמים".

טמפל לא בזבזו דקה. זה התחיל כבר עם "Say Hello to Heaven", אחד משני הלהיטים הגדולים של הלהקה. קורנל כתב את השיר לזכרו של ווד, מי שהיה שותפו לדירה בסיאטל בסוף שנות ה-80', והקהל נכנס לעניינים כבר מן הרגע הראשון. לא משנה כמה 20 אלף המעריצים רצו וניסו, לא היה אחד באולם שהצליח לעמוד ביכולות הקוליות של קורנל, שנראה לא מתאמץ כלל ואף נינוח. בהופעה הראשונה במיני-טור, בשבוע שעבר בפילדלפיה, הוא התרגש כל כך עד שנאלץ לבדוק פעמיים אם הרוכסן שלו פתוח.

טמפל אוף דה דוג, הופעת איחוד, ניו יורק. GettyImages
אדי ודר לא הגיע, אבל מייק מקריידי והשאר כן/GettyImages

הלהקה שלא היתה צריכה לקום המשיכה לזרום כמו מי גשמים בסיאטל. קורנל והחברים לא הורידו את הרגל מהדוושה ודילגו הלוך ושוב בין עשרת השירים מהאלבום הנושא את שמם, שראה אור ב-1991 ויצא באחרונה בהוצאה מחודשת, לבין קומץ הזכרונות שווד הותיר אחריו ב-"Apple", האלבום הבודד של מאד'ר לוב בון.

קורנל דאג לשמור את הקהל על הרגליים עם קאברים מגוונים, שנראה כי נבחרו בסיעור מוחות ביחד עם ווד. זה התחיל עם "Quicksand" של דיוויד בואי, אחד האייקונים הבולטים שהשפיעו על הזמר המנוח מוזיקלית ואופנתית. הביצוע ל-"Achilles Last Stand" של לד זפלין הוכיח שלמרות הקו המלודי של הלהקה, הם יודעים גם לתת בראש. הבחירה המעניינת ביותר היתה גרסת הכיסוי ל-"Fascination Street" של הקיור, שבאופן מפתיע ישבה היטב על הלהקה. מי שחיפש ביקורת פוליטית קיבל אותה - 24 שעות לפני הבחירות וכמה ימים לפני יום הווטרנים - עם קאבר ל-"War Pigs" של בלאק סבאת', שהרעידה את האולם.

עוד באותו נושא

פצצה מהעבר: 25 שנה לאלבום של טמפל אוף דה דוג

לכתבה המלאה

הרחשים בקהל לגבי אדי ודר הסתיימו במחצית הדרך. "השיר הבא הוא העשירי שנכתב לטמפל", פנה קורנל לקהל לאחר 11 שירים, בהופעה שנמשכה שעתיים וכללה 24 שירים, שני הדרנים וכמה אנקדוטות מהתקופה ההיא בסצנת הגראנג', עליה השלום. הוא העיד על עצמו כמי שסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והדבר השפיע על מספר השירים באלבום הבודד של הלהקה. "אני לא אוהב מספרים אי-זוגיים, אז לא רציתי תשעה", סיפר וביקש את עזרת הקהל עם "Hunger Strike". חרושת שמועות זדוניות נשבעה שהלהיט הענק יכלול גם את ודר – אך לשווא. מעריציו יצטרכו לחכות כנראה להופעת הסיום של סיבוב ההופעות בסיאטל. הלהקה לא ניגנה אף שיר של סאונדגארדן ופרל ג'אם.

למה לעזאזל לקח להם כל כך הרבה זמן, חשבתי לעצמי כמו אלפי המעריצים מסביבי. בסופו של דבר אלה מייק מקריידי וסטון גוסארד (גיטרות), ג'ף אמנט (בס) ומאט קמרון (תופים). כלומר, פרל ג'אם ללא ודר. אם אכן היה רצון, כפי שנרמז במרוצת השנים, הלו"ז כבר היה מסתדר. אולי הם רצו לשמור את פרויקט ההספד האלמותי טהור ולהדוף ממנו שיקולים מסחריים - כפי שמטיחה בהם חברתו לשעבר של ווד. ייתכן גם שהשירים לזכר החבר המת היו לפרקים יותר ממה שיכלו לשאת. כל אלו כבר לא רלוונטיים: 25 שנה אחרי אפשר כבר להגיד - ברוכים הבאים לגן עדן.

סט-ליסט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully