קל לדמיין את השיחה שבמסגרתה הועלה הרעיון ל"תום יער עושה את שביל ישראל". מישהו חשב להוציא את הקומיקאית התל-אביבית מהמגרש הביתי שלה אל שיאו של הטבע הישראלי ואל הדמויות השונות המאכלסות אותו. מישהו אחר שאל, "רגע, אבל זה לא מזכיר קצת את מה שעדי אשכנזי עושה ב'מה זה השטויות האלה'?"; וקיבל תשובה, "זה מספיק שונה, ואם נתייחס לזה בעצמנו באחד הפרקים אף אחד לא יוכל להגיד כלום". ואז אולי מישהו נוסף הקשה, "ומה לגבי התוכנית 'אפרת עושה את ישראל', שבמסגרתה אפרת אברמוב המאוד-תל-אביבית יצאה לטייל באתרים תיירותיים ברחבי הארץ, פגשה את עמישראל וצחקה עליו ועל עצמה? זה כבר ממש אותו דבר"; ונענה, "טוב, זה קצת דומה, אבל כמה פרקים היו לזה בכלל, שלושה? אף אחד לא זוכר אותה. אני בעד שנקרא לשלנו כמעט באותו שם".
ובכן, למעשה היו לאברמוב חמישה פרקים, ולא משנה אילו עכבות ושיחות היו בדרך של "תום יער עושה את שביל ישראל", על סמך שני הפרקים הראשונים, המוצר המוגמר שונה משתי הסדרות האלה בשל האופי השונה בתכלית של שלוש הקומיקאיות. בעיקר הוא פשוט שווה את זה. במסגרת הסדרה החדשה מהלכת יער בשביל ישראל מצפון ועד דרום, פוגשת בדרכה שלל טיפוסים מוזרים - היפים רוחניים, זמרים נודדים, עולי רגל נוצרים, משחזרי היסטוריה, טיילים ורבים אחרים - ומתנסה לרגע בהלכות החיים שלהם.
יש בכך קצת מן הפינות של תום יער בתוכנית של גורי אלפי, שם נאלצה בכל פעם להתמודד עם אתגר אחר ופשוט הביאה את עצמה ואת התגובות האותנטיות שלה. זה עובד היטב כאן כמו שם, אם כי לא באופן מושלם. אחת הבעיות הגדולות בדוקו-קומי היא התחושה המנקרת של מניפולציה, של אלמנטים שהם ללא ספק מבוימים. זה קורה לא פעם בז'אנר התעודה בכללותו, ונכון שבעתיים כשמדובר במשהו שאמור להיות קומי, כאשר מטבע הדברים הכפתורים משוחררים וההפקה מרשה לעצמה חירות גדולה בהרבה. במקרה של "תום יער עושה את שביל ישראל" זה לפעמים מפורש - כמו בשיחה הטלפתית של יער עם מתן החמור בפרק השני, קטע לא ברור שנועד לחפות על משהו שקרה מאחורי הקלעים, ומעניין יותר היה לראות אותו מאשר את הסצנה שקיבלנו בפועל - ולפעמים אמור להיראות אמיתי.
למשל, בפרק הראשון נפגשת יער עם חבורה המכנה את עצמה 'אנשי אדמה', כאלה שזנחו את המרדף הקרייריסטי לטובת חיבור לקרקע ולרגבים - הממשק שלה איתם והנסיונות להצחיק אותם בכל מחיר בשעה שהם ממש לא בעניין, נראים מאוד מאולצים בכל רובד. במקרה אחר בפרק הפתיחה הקומיקאית מתייפחת בלילה באוהל באמצע שום מקום כי חשבה שיצלמו אותה נכנסת לאוהל רק למראית עין, ושבפועל תישן בתנאים סבירים יותר בצימר סמוך. אנחנו לא אמורים לקנות את זה שהיא לא ידעה בדיוק למה היא נכנסת, נכון? ואפילו אם כך אכן היה, האופן החפוז והלקוי שבו הסיטואציה הוצגה עיקר ממנה את הכנות.
בעיקר נראה שתום יער נמצאת על מצב היפר, כפי שמתבקש ממנה מול המצלמות. החדשות הטובות הן שלא זאת בלבד שרוב הזמן התגובות בכל זאת נראות אמינות, אלא שהמצב הזה מוציא ממנה את המיטב: פרוע, משולח רסן וממש מצחיק. היא לא מפחדת להיות מגעילה ובוטה, בין אם מדובר בלאכול בפה פתוח או להשתין או לחשוף דד מול המצלמה, ובין אם להיות בלתי נסבלת כלפי זרים. כשהיא מסננת "איזה אפסים" על זוג תרמילאים שמתחיל לפסוע בשביל, גם היא וגם אנחנו יודעים שהזוג דווקא חמוד ושתום יער מלעיגה כאן בעיקר את עצמה, אבל זה חלק מהותי מהעניין, הדמות שהיא בונה. כשכבר יש רגעים שקטים יותר שבהם הם יותר מקשיבה מאשר מדברת, כמו בסוף הפרק השני, הם בוהקים ויפים יותר מהסיבה הזו. עד כדי כך שעולה חשד כי מדובר אפילו בהתפתחות הדרגתית וכנה שהיא עוברת, של תום יער ולא של "תום יער", מה שמהווה קונטרה נוספת לקטעים חורקים כאלה ואחרים.
אמנם ישנה דרך ארוכה מהצפון ועד הדרום ולא ברור אם השטיק ימצה את עצמו עד מהרה, אבל נכון לעכשיו מדובר בסדרה שאם תשחק על מעלותיה תוכל להפוך ליהלום אמיתי. מה שבטוח כבר עכשיו זה שאפילו אחרי עדי אשכנזי ואפרת אברמוב, יש הצדקה מובהקת גם ל"תום יער עושה את שביל ישראל".
"תום יער עושה את שביל ישראל" משודרת בימי שבת ב-22:00 ב-yes Comedy.