ציון ללא ציונות

ממיטתו בבית החולים שאל אותי אבי: "מה יהיה איבני (בני)? אתה חושב שלמדינת ישראל תהיה זכות קיום?". הוא התכוון, האם מדינת ישראל תשרוד. התפלאתי על השאלה. היא הזכירה לי מדבריו של הסופר עמוס עוז, שבזמן ששכב בבית חולים בימי מלחמת יום הכיפורים, חש שטנקים סורים זוחלים על חזהו. אלא שאבי מעולם לא היה ציוני, ייתר את מדינת ישראל, וראה בלאומיות הערבית ובציונות שתי תנועות מאיימות שסופן להתרסק אחת על השניה. בבגדאד הסוערת של שנות ה- 40 במאה הקודמת, ראה אבי בכל לאומיות שהיא, צר שמידותיו קטנות מלהכיל את היהודי.

הציונות - הלאומיות היהודית בזמננו, אחרי שחידשה שפה, והקימה מדינה וצבא, כילתה עצמה ומסתמנת כדחי בדרכו של העם היהודי. בזמן שהמערב מתנער מלאומיות, וממזרח מואצים הרעיונות הערביים והדת המוסלמית, מדינת ישראל תימצא בבדידות רעיונית מוחצת ולא תגלה בן שיח על פני הגלובוס. הלאומיות היהודית, הציונות, תהיה לצנינים בעיני המערב, ותמשיך להזדקר כרעיון ששוטם את הערביות והעולם המוסלמי.

עד היום, החצינה מדינת ישראל את הלאומיות והישגיה במולקולה היהודית, שמורכבת גם מסיפור מאפיין ומדת כזהות, והגיעה העת לסור אל יסודות אלה. במסגרת הפוסט-מודרניזם תזכה יהדות זו להגנת המערב, במיוחד לנוכח האחריות שהוא חש כלפיה, אחרי שהתעמר בה כ-1000 שנים. מנגד, גם הלאומיות הערבית והעולם המוסלמי יכולים ומנויים לקלוט את היהודים בקרבם ובשטחם. כך שריבונות יהודית במקום מדינת לאום ציונית, היא צורה שתקל על המערב והמזרח גם יחד להכילה.

מהי ריבונות יהודית? זוהי צורה ששומרת על קיומם החומרי והרוחני של היהודים במרחב הערבי והמוסלמי. כחלק מהגדרתה, הריבונות היהודית תשמש מקום, מרכז של חיים יהודיים, רחב ככל שיהיה - לחופש תרבות ודת, לשפה ולכוח צבאי. שלא כמדינת לאום, הריבונות היהודית תניח לשליטה בשטחי אדמה הסטורים כחלק משאיפותיה. ריבונותה אמנם תחול על שטח, אלא שגבולותיו גמישים, ומותאמים לפריסתה של האוכלוסייה היהודית ולצרכיה. לשם כך, יש להדיח מושגים כמו גבולות 67', 48', או 47'. הריבונות היהודית גם תרפה מחוק השבות במתכונתו הנוכחית, חוק שמדינת ישראל ניערה ממנו את תוקפו המוסרי והיהודי בעשרים השנים האחרונות.

בצורה ריבונית זאת, יש כדי להביך לטובה את העולם המוסלמי והלאומיות הערבית. אכן, האיסלאם היא דת מאוד פוליטית ובימים של הקצנה סביר להניח שמהלך כזה יעורר את חשדה. אך ריבונות יהודית, זאת צורה שתגלה פתח לקבל אותה, שכן האיסלאם מחייב לחסות על יהודים.

הלאומיות היהודית ובכללה הציונות, הן אמצעים, לא אחת ממטרותיו של העם היהודי – קיומו החומרי והרוחני, שהשתלבותו במרחב הערבי והמוסלמי, היא דרך ראויה למימושה. ולצד השאלה אם ייאותו לכך מוסלמים ועמי ערב, על מדינת ישראל ואזרחיה לשאול אם הם מוכנים לכך.