אחרי אינספור פרומואים, איומים והבטחות התחיל אתמול הניג'וס הטלוויזיוני העונתי. קוראים לו "קחי אותי שרון". בחורה אחת זחוחה בטירוף, 15 בחורים שמתחרים על לבה, ריאליטי שמיאליטי, ואקי אבני אחד, עם זקן תיש לחימום האווירה. ולפני שנמשיך הלאה, קודם כל צריך להתמקד בעניין של אקי אבני. באמת, הבנאדם הגיע מהוליווד בשביל החלטורה הזאת, קצת ריספקט. ואם שכחנו שהוא הגיע מהוליווד, הרי שאילנה ברקוביץ', שהנחתה תוכנית מקדימה ל"קחי אותי שרון", הזכירה לנו, וגם ניסתה לברר עם אקי למה בדיוק הוא עזב הכל בהוליווד, נפרד לשלום מכל החבר'ה, וין דיזל ואלה, ועלה על מטוס לארץ כדי להנחות תוכנית מציאות בערוץ 2.
אז ככה, זה קודם כל בגלל שאקי רומנטיקן חסר תקנה ואין דבר שעושה לו את זה יותר מאהבת אמת, בייחוד כשמדובר במטרה הנעלה למצוא אהבת אמת לכזאת All Israeli girl, כפי שהוא הגדיר את שרון ממרום הפרספקטיבה הקוסמופוליטית שלו (לסנדי יש גם יופי ישראלי, אבל גם שם שהולך טוב במליבו). וחוץ מזה, כפי שהוא בעצמו הסביר, תוכניות מציאות זה הדבר הכי גדול באמריקה עכשיו (הוא יודע, כי הוא גר באמריקה), והוא רוצה להיות הראשון שיעשה תוכנית מהסוג הזה בארץ. מכיוון שהוא גר באמריקה הוא פספס תוכנית מצוינת שהיתה בדיוק כמו "קחי אותי שרון", רק שהבחורה אז היתה קשורה לבחורים בשלשלאות. חבל שלא הקליטו לו.
להסתלבט על אקי אבני זה באמת קל מדי, ותאמינו לי שלא הייתי טורחת אם "קחי אותי שרון" לא היתה תוכנית כל כך משעממת. עם כל הכבוד להשתייכותה לז'אנר הריאליטי טי.וי הפופולרי, היא כל כך סטרילית, פוטוגנית, מתוכננת ובלתי ספונטנית, עד שאין בה ולו רגע מציאותי אחד. אם כך, היא לא מספקת את יצר המציצנות הבריא שמביא את כולנו לצפות בתוכניות מציאות. אפילו פוטנציאל ההצחקה הטמון באופן טבעי בסיטואציות מהסוג הזה, לחלוטין לא ממומש. צפיתי אתמול בפרק שלם והמשפט הכי קרוב למצחיק שמצאתי היה "אני מחפש בחורה שאני יכול לדבר איתה על הכל, מקים בייסינג'ר ועד החור באוזון". איתי אתה יכול לדבר על הכל, מעוגיות חמאה ועד טבח הארמנים.
נניח שוויתרנו על הפנטזיה הקלושה ששרון אכן תמצא את אהבת חייה בין 15 בחורים שאנשים אחרים סיננו ובחרו עבורה, אבל באיזו מציאות בדיוק זה הגיוני שבחורה תעבור לגור באותו בית למשך שנה (שזה אחד הפרסים שהזוג המאושר יקבל בסוף התוכנית, בנוסף למכונית חדשה, חופשות רומנטיות ועוד) עם אחד מאותם 15 בחורים? מי אמר שהיא תמצא ביניהם בחור אחד שהיא בכלל תחבב? מי אמר שהם יאהבו אותה? מה יקרה עם הדירה אם הם ייפרדו אחרי חודשיים? האם אנחנו באמת חיים בעולם בו כל מה שבחורות מטופחות עם גומות חן שעשו תואר במנהל עסקים, עבדו בתור דיילות באל-על ועשו טיול במזרח צריכות בחיים זה יאפים צעירים עם שיניים טובות? כנראה שכן. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את החברות של שרון, שהגיעו גם הן לווילה המפוארת בקיסריה, שם מתרחש המפגש, כדי לעזור לה לבחור ולנפות.
השורה התחתונה היא ש"קחי אותי שרון" היא פרופגנדה בורגנית מחליאה, וכמובן שאין בעולם כולו דבר רחוק יותר מרומנטיקה ממה שמתרחש שם על המסך. המנטרה שחוזרת על עצמה שוב ושוב במהלך התוכנית היא ששרון עוד מעט בת שלושים, ולכן היא צריכה אתם יודעים מה. כולם מנסים להישמע מאוד ליברלים ומודרניים, לכן המילה המפורשת "להתחתן" לא עולה, אבל הכוונה מאוד ברורה. כשאילנה ברקוביץ' שואלת את אמא של שרון אם היא לחוצה שבתה תתחתן, האמא שמנסה לשמור על פאסון ועל חיוך - כמעט נחנקת כשהיא אומרת בהדגשת יתר "ממשש ממששששש לא". "באמת שלא?", מבררת ברקוביץ' בסקפטיות, ומאלצת את האם המסכנה לשקר בשנית. ומילא האמא, גם החברות היאכנעיות של שרון בעסק. תשמעו מה היה לפקאצה הראשית להגיד על בחור אחד: "אמרתי לשרוני שיוחאי כמה שהוא לא דודי בלסר, יש לו את שלושת הרי"שים: הוא גם רגיש, הוא גם רומנטי והוא גם רופא, ואם היא תעיף אותו היא עושה טעות גדולה". ועל אחר: "עם כל הכבוד לרון, הוא לא ממש ברמה של שרון. ומה לעשות, אלה החיים, הם לא משחקים באותה ליגה".
התוכנית מתובלת ביעני תובנות קטנות על החיים ועל אהבה, אותן משחררת שרון הנאווה טיפין טיפין, אבל בתכל'ס ברור ששרון מחפשת את המועמד המתאים ביותר לחלוק איתו דירת פאר בצפון תל אביב. ואותו, אני מניחה, היא גם תמצא. אם אקי הצליח, כל אחד יכול.
לחיי המשכנתא
20.7.2003 / 10:24