וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיכום 2011: עטיפות האלבומים הטובות של השנה

עופר שדמי

13.12.2011 / 10:50

פו פייטרז חוזרים למקורות, ארט ברוט מפתיעים בקומיקס וישראלי אחד שמגיע עד הגראמי. עופר שדמי, בעל הבלוג "סיפור כיסוי", מסכם את עטיפות האלבומים הטובות של 2011

"!Brilliant! Tragic" / ארט ברוט

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
קניתם אלבום? קיבלתם קומיקס. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

השנה הוציא הרכב האינדי הבריטי-ברלינאי הזה את אלבומו הרביעי, שעסק בעיקר בשירים שמיועדים ללוויה של חברי הלהקה, כך לטענתם. לצד האלבום, כנספח נפרד, הוציאה הלהקה גם ספר קומיקס. הסולן אדי ארגוס, מבקר קומיקס בזמנו הפנוי, פנה אל המאיירים האהובים עליו בבקשה שייקחו חלק בפרויקט ויאיירו את הספר ולהפתעתו כולם שמחו להירתם לעניין.

את עטיפת האלבום יצר המאייר המוכשר Jamie McKelvie, שסיפר כי חיפש כיצד לשלב את המבריק והטראגי (כפי שמשתקף משם האלבום). "גם הלבוש שאינו הולם את המאורע מתקשר לשם הלהקה", הוא הוסיף. העטיפה מתאימה היטב לאלבום, למוזיקה וללהקה, ונוסף על כך האיור מבריק ופשוט נהדר.

"Cut/copy / "zonoscope

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
צונאמי מוזיקלי. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

קאט קופי, הרכב אלקטרוני מוערך מאוסטרליה, הוציא בפברואר השנה את אלבומו השלישי. על העטיפה ניתן לראות תמונה שיצר האמן היפני המנוח טסונהיסה קימורה בשנת 1979. קימורה פרסם בשעתו ספר בשם "Visual Scandals", שמציג פוטומונטאז'ים של אסונות פיקטיביים שמעולם לא התרחשו. עבודותיו נראות כמעט מציאותיות, והן ידועות גם בשל רמת הגימור הגבוהה בעידן של טרום הפוטושופ. בתמונה זו נשטף קו האופק של ניו יורק בידי מפל מים עוצמתי.

מעבר לתמונה המיוחדת, המעצב שההרכב עבד איתו הסתיר חלק מהתמונה המקורית והפך אותה למעין חור הצצה לאסון המדובר. הטיפוגרפיה מוצלחת ומתאימה אף היא לעטיפה הסופית, ומותירה את הצופה עם טעם של סקרנות באשר לתוכן שבפנים. זהו מקרה יחסית חריג בהקשר של תמונה שנוצרה במנותק מהאלבום, והבחירה ביצירה של קימורה השתלמה במקרה הזה.

sheen-shitof

וזה כחול לבן

המכשיר שמשנה את כל מה שידעתן על רענון ומיצוק עור הפנים

בשיתוף פרמייר

"White lies / "ritual

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מפחיד כמה שהן דומות. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

קריפי. התמונה החודרת הזו שייכת לוויט לייז הבריטים, בעטיפת אלבומם השני שיצא השנה. אמנם התקליט עצמו זכה לביקורות מעורבות ולא הותיר רושם עמוק במיוחד, אבל מהעטיפה שלו קשה להתעלם. "את ההשראה קיבלנו כשראינו תמונה כלשהי של תאומים זהים", מספר הסולן הארי מקווי. "חשבנו שתמונה של תאומים זהים היא פשוט קולעת". על העטיפה עבדה הלהקה עם הסטודיו המהולל של טום הינגסטון, שיצר עטיפות מרהיבות למאסיב אטאק, לכמיקל בראדרז ולניק קייב בעבר.

המעצב איתר את זוג התאומות, שמתגוררות בפרברי לונדון, והזמין אותן לצילומים. "אני אהבתי את התמונה שיצאה בסוף, אני חושב שהיא עשתה את העבודה. יש בה משהו מטריד לצד המוזיקה. קצת מהוויב של הסרט 'הניצוץ'". כשמריצים בראש את עטיפות השנה, זו מזמינה את הצופה המסוקרן לשמוע את האלבום ולגלות מה מסתתר מאחורי התמונה. מדויקת ומטרידה במידה נכונה, עטיפת האלבום בהחלט עשתה את שלה ופילסה את דרכה באופן ראוי לרשימה זו.

"Bon Iver / "Bon Iver

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
חי, צומח, דומם. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

האלבום הנעים והמענג של בון אייבר יצא ביוני השנה, וזכה לביקורות חיוביות רבות ולהצלחה יחסית בעולם. מי שיצר את העטיפה שלו הוא האמן גרגורי יוקליד, שמרבה לעסוק בקשר בין האדם לסביבתו. התמונה שמעטרת את האלבום היא יצירה מורכבת שמתארת טבע חי-דומם. לטובת התמונה (במקור בעלת מימד עומק), השתמש יוקליד באדמה, בחומרים אורגנים, בשלג וקרח מומסים ובפיגמנטים טבעיים שונים.

באופן חריג למדי, הוא גם העלה ליוטיוב את תהליך העבודה שבו יצר את התמונה המורכבת ומרובת הפרטים לתקליט. מפתיע לראות את רמת הביצוע הגבוהה של היצירה, בעיקר לאור הבחירה בשימוש בחומרים שאסף מן הטבע. קשה לקבוע אם העטיפה הולמת את התמונה, או שמא התמונה מותאמת לעטיפה, אך הסימביוזה בין השתיים היא נכונה להפליא. שילוב נהדר בין אלבום אווירתי לעטיפה שכולה טבע.

האלבום של Bon iver יגרום לכם להתגעגע לחורף

"Wasting Light" / פו פייטרז

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מלוכדים. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

פו פייטרז חזרו למקורות באלבומם השביעי, כשהם מרעישים קצת יותר ומצליחים להזכיר את ימיהם הראשונים ביחד לפני 15 שנה. בנסיון לייצר אווירה כזו, הוקלט האלבום במחסן ביתו של הסולן דייב גרוהל, תוך שימוש בציוד אנלוגי ככל הניתן. המפיק בוטש ויג לא הורשה להכניס מחשבים לבית כלל, וכל ההקלטות נתבצעו על סלילים אנלוגיים בלבד. סטודיו מורנינג ברית' המצוין קיבל על עצמו את מלאכת גיבוש העטיפה, והם ניסו לשמר קו זה.

חברי הלהקה הוצמדו זה על גבי זה במרכז, כהשלמה לסאונד המהודק והמגובש של האלבום. במהלך העבודה הקפידו המעצבים להשתמש בכלים מסורתיים, כגון מכונות צילום פשוטות וחיתוכים ידניים בעזרת סכין יפנית. גם הדפוס נעשה ללא שימוש בשיטת CMYK המקובלת כיום, אלא בעזרת סוגי דיו שקופים למחצה כפי שעשו בעבר. הלהקה השמידה לבסוף את הסלילים האנלוגיים המקוריים וצירפה גזירים לאלבום, לטובת המעריצים ולהנאתם כמזכרת. כפי הנראה זו העטיפה הפשטנית ברשימה זו, אבל היא פשוט יושבת בול על התקליט, הסאונד שלו והאופן שבו נוצר.

"Wasting Lights" של פו פייטרז - בעייתי אבל מהנה

"Explosions in the sky / "Take Care, Take Care, Take Care

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בית פופ-אפ. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

העטיפה הבאה תשלח הביתה בבושת פנים כל מי שינסה לטעון למות המדיה המודפסת בעטיפות אלבומים. Explosions in the Sky היא להקת פוסט-רוק מטקסס שידועה בקטעים האינסטרומנטליים הארוכים וגדושי הגיטרות שלה. האלבום מגיעה בעטיפת digipack (קרטון ולא פלסטיק), והיא נפתחת ונפרשת לחלקים רבים. עם פתיחת האריזה, חזית המבנה המאויירת ממשיכה לארבע צלעות של בית, שנסגר ועומד בפני עצמו.

כמו כן, מצורף משטח "אדמתי" עליו הבית אמור לעמוד, והוא מהווה המשך ישיר לשורשים שבחזית הקדמית. פנים הבית מגיע בשלושה צבעים – ירוק, חום או קרמי – ומגלים זאת רק לאחר הקנייה. אם מתבוננים מתוך פנים הבית, ניתן לראות טורנדו מתקרב דרך אחד החלונות. מיותר לציין עד כמה האפקט חזק בגירסת הוויניל ולא הדיסק, ולא תחוו עשירית ממנו באייפוד שלכם.

"J. Viewz / "Rivers And Homes

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
העטיפה שתשלח אותו עד הגראמי. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

ויש גם נקודת אור ישראלית. J. Viewz, הלא הוא יונתן דגן, יוצר בשנים האחרונות מוזיקה אלקטרונית נעימה ומתוחכמת ממקום משכנו בניו יורק. בשבוע שעבר נודע כי הוא מועמד לפרס עטיפת האלבום הטובה ביותר בטקס פרסי הגראמי, ובצדק רב. האלבום מגיע כספר של ממש, בכריכת קרטון עבה (3 מ"מ). במרכז העטיפה ישנו חור עגול, שמדגיש את עומק הכריכה וגם מאפשר הצצה לתוך הפנים העדין יותר (מתוך ה-home לעבר ה-rivers, לדבריו). העטיפה הפנימית היא למעשה ספר בן 26 עמודים, כשלכל שיר מוקדש דף ויצירה משלו. לרוב מדובר בצילומי טבע ונוף, שצולמו כל אחד על ידי צלם אחר.

תהליך יצירת האלבום עצמו כלל העלאה של שיר אחד מדי חודש לאתר של דגן והאלבום התמלא לאט לאט בעיבוד ובשיתוף קהל המאזינים. אמנים ויזואליים שדגן מעריך (ממספר מדינות בעולם) קיבלו בהדרגה סקיצות של השירים בעבודה ויצרו דימויים תואמים על פי קווים כלליים בלבד. הבחירה בקונספט של מעיין ספר נעשתה "בעיקר בגלל האלמנט ה'יומני' של עשיית הפרוייקט", לדברי דגן. "הספר מציג מין יומן של השנה האחרונה". לא נופל מהטובים ביותר ברמה עולמית - באמת עטיפה נפלאה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    7
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully