ג'סטין טימברלייק
ג'סטין טימברלייק חייב לחזור למצעדים השנה. הוא לא חייב להוציא אלבום - שיתוף פעולה אחד עם שם ממש מגניב ולא שחוק, כלומר לא עם ניקי מינאז' אבל כן עם אזילה בנקס או תיאופילוס לונדון, יעשה את העבודה. הוא חייב לחזור לשיר כי בזה טמון כוחו; בעוד שבמשחק ג'סטין הוא לא יותר מבסדר ולעיתים, כמו בסרט "מורה רעה", הוא סתמי כמו שיר של ניקלבק, במוזיקה ג'סטין הוא ז'אנר עליון. הוא לא מפשל. הוא אחר, הוא מקורי, הוא זריז, הוא זורח מעל כולם.
הגיוני שהציצים של נשות הוליווד והאורות הגדולים של עונת הפרסים סימאו את עיניו והחרישו את אוזניו, אבל הבעיה האמיתית היא שעל הדרך הם גם דפקו לו את האינטואיציה. ג'סטין שוכח שהבסיס להצלחה שלו היה, ותמיד יהיה, זהותו ככוכב פופ. השירים שלו, ולא הטקסטים של ארון סורקין, הם אלו שגורמים לאנשים להאמין לו.
2011 היתה השנה שסימנה את תום הסבלנות, השנה בה הפך ג'סטין מכוכב לגיטימי לעוד שחקן נפוח. בלי שינוי, 2012 תהיה השנה שתסמן את זה שהקרדיט שלו נגמר.
מדונה
2012 אמורה להיות שנה טובה עבור מדונה. אלבום חדש, שדמואים שדלפו ממנו נשמעים לא רע בכלל, כבר בדרך; והופעה היסטורית במחצית הסופרבול רשומה גם היא ביומן של שלה. אבל מדונה לא תוכל לשוב ולשלוט בפסגה אם היא לא תפנים עניין אחד עקרוני והוא שאת הזמן היא לא יכולה לעצור, ובטח שלא לקחת לאחור. היא לא יכולה להילחם בקייטי פרי ובליידי גאגא במגרש שלהן.
מדונה חייבת להשלים עם הגיל שלה. מדונה חייבת להבין שהוותק שלה הוא מה שנותן לה כוח בתעשייה הזו. האישה שבנתה קריירה על אופי שלא מתנצל לעולם, מתנצלת בפנינו כבר שנים על הגיל שלה. אז תפסיקי! במקום לנסות לרצוח אותו, תתחילי לפאר אותו. מדונה מוזמנת לשמור את ניתוחי הפנים והמאהבים הצעירים אם הם עושים לה כל כך טוב, אבל היא חייבת להיפטר מהניסיונות להישמע פרועה ורעבה. האתגר שלה הוא לא להישמע צעירה, האתגר שלה הוא להישמע בגילה. אישה בת 55 לא יכולה לעשות מוזיקה סקסית? הנה סטריאוטיפ שיש רק אישה אחת בעולם שיכולה לנתץ: מדונה.
כריסטינה אגילרה עומדת להפוך לפאולה עבדול זו שאפילו לא מנסה להצית מחדש את עברה ככוכבת פופ, אלא מסתפקת בהילת המסך הקטן ובביוגרפיה פופית רווית להיטים. וזו טעות כי בניגוד לעבדול, שחזרה מחדר המתים של הפופ בזכות הטלוויזיה, אגילרה צעירה מכדי לוותר. היא מעולם לא היתה זמרת מעניינת במיוחד, אבל יש לה בסיס מעריצים שאוהב אותה ונותר נאמן לה.
הציבור עדיין זוכר לה חסד על להיטים כמו "ביוטיפול", אבל 2012 תהיה כנראה השנה האחרונה שבה החסד הזה יישאר תקף ושיר חדש של כריסטינה אגילרה עוד יעניין מישהו. לשיר כאורחת בלהיט של מארון פייב כבר לא יספיק לה בשביל קאמבק. כדי שאנשים יחזרו לשלם כסף כדי לראות אותה ולא יסתפקו בלקבל אותה בחינם בטלוויזיה, כריסטינה אגילרה חייבת שירים. שירים טובים, חדשים ומרעננים.
שריל קול
דווקא כי זו היתה אמורה להיות השנה הכי טובה בקריירה שלה, 2011 היתה השנה הכי איומה של שריל קול. במקום לכבוש את כסא השופטת והמנטורית בעונה הראשונה של האקס פקטור האמריקני, שלטובתו עזבה את משרתה ארוכת השנים באקס פקטור הבריטית, ולהפוך לכוכבת ענקית בארצות הברית, קול חטפה מקברניטי FOX בעיטה כואבת אחרי ימי צילום בודדים ונזרקה חזרה הביתה. הבעיטה הזו כאבה; היא אמנם השאירה את קול עם שכר של מיליון וחצי דולר על עונה שלא השתתפה בה, אבל היא החזירה אותה לאנגליה מושפלת ומפורקת.
2012 היא לא הזמן של קול להתבוסס בצער. ב-2012 קול חייבת להוכיח לעולם ש-FOX טעו. היא חייבת לשחרר שירי פופ קליטים וקצביים בעלי אפיל אמריקני, כאלה שיחדירו אותה גם למצעדים מעבר לאוקיינוס. שיר אחד עם דיוויד גואטה ופיטבול יסדר לה כרטיס זהב לעשרים הגדולים בבילבורד. את הכסף להפיק אחד כזה יש לה, השאלה היא רק אם נשארו לה אנרגיות.
אלי גולדינג
זוכי פרס האמן המבטיח של הבריטס כוללים את אדל, פלורנס אנד דה משין, ג'סי ג'יי ואלי גולדינג. השתיים הראשונות בהחלט מימשו את ההבטחה, השלישית נתנה עבודה יפה בשנה החולפת ועושה קולות של מי שיש לה עוד מה להציע, ואילו אלי גולדינג התגלתה כבלוף. זמרת מוגבלת, בנאלית ונטולת כריזמה עם שני שירים טובים. אלא שזמרת פופ לא באמת צריכה יותר משני שירים טובים כדי להצדיק את קיומה.
למעשה מספיק להיט אחד מצוין באמת, כמו "Starry Eyed", בשביל לסתום לכל הנודניקים את הפה ולהחזיר את האהבה של הקהל והפירגון של הרדיו. אדל ופלורנס היא כבר לא תהיה, והיא גם לא יכולה להיות, כי לאלי גולדינג אין לה רבע מהכישרון שיש להן. אבל היא עדיין יכולה להיות דמות נחשבת בפופ הבריטי, היא רק צריכה למהר כי הזמן שלה הולך ואוזל. 2012 היא ההזדמנות האחרונה של אלי גולדינג להוכיח שהיא לא כישלון.
מי עוד צריך להתאפס ב-2012? שתפו אותנו בפייסבוק