וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"מקווה שאנשים יעשו סקס בהופעה שלנו". ראיון עם טו מאני די.ג'ייז

סטפן דואל מטו מאני די.ג'ייז, שיופיעו בארץ במסגרת פסטיבל פלאגפסט, מדבר על ההערצה לדיוויד בואי והזלזול בג'סטין ביבר, ובעיקר מזמין אתכם לבצע מעשים אסורים בקהל

האחים הנסון והאחים ג'ונאס, שימו לב – ככה עושים את זה נכון: טו מאני די.ג'ייז, האחים סטפן ודיוויד דואל, מצליחים לא רק להישאר רלוונטים לאורך זמן, אלא גם לסמן וי על התכונות שהעלו אותם לגדולה והפכו היום לתו תקן עבור כל מפיק ודי.ג'יי שמכבד את עצמו. קודם כל, הם הכניסו לאופנה את הקטע הזה שבו מותר לדי.ג'יי להיראות שמח ולא להיתקע עם פרצוף תשעה באב בתוך המחשב שלו בזמן שנעימת טכנו האוס אקראית כלשהי מתנגנת ברקע. בנוסף, היכולת שלהם לטעון תקלוט אלקטרוני באנרגיות של הופעת רוק הפכה לסטנדרט, וזה שהם מתפעלים עוד הרכבים (בין היתר סולווקס) ופועלים תחת עוד שמות (מאפיין היפ הופי בדרך כלל) הפך כבר לעניין שבשגרה, בעיקר עבור די.ג'ייז שהגיעו מעולם ההפקה.

בחודש הבא הם מגיעים שוב לישראל, הפעם לתקלוט במסגרת פסטיבל פלאג פסט שיתקיים ב-9-11 במאי בכפר נוקדים, הממוקם מתחת למצדה. לצד האחים דואל יופיעו גם אזיליה בנקס, ג'סי וור, !!!, ג'ון טאלאבוט, CSS, סימיאן מובייל דיסקו ועוד, כל אלה לצד שמות ישראליים כמו בטרינג טריו, אומללה, כלבתא, בונפייד ואחרים. מחיר כרטיס משולב לשלושת ימי הפסטיבל עומד על 550 שקלים דרך אתר פייפאל וכרטיס עבור יומיים יעלה 300 שקלים. הפסטיבל פתוח לכל הגילאים, כאשר ילדים עד גיל 12 ייכנסו חינם בליווי מבוגר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
טו מאני די.ג'ייז - מימין: סטפן דואל, משמאל: דיוויד דואל/מערכת וואלה!, צילום מסך

"אני בלונדון והשמש זורחת", אומר האח סטפן דואל לוואלה! תרבות בראיון טלפוני, לקראת ההגעה ללבנט. "יש פה מזג אוויר מעולה. איך אצלכם עכשיו? נעים?".

אתם מבלגיה והולכים להופיע בפסטיבל במדבר. אתם לא מפחדים מהשמש?

"אני לא מפחד בכלל! בחיים לא הייתי במקום הזה בישראל ומהתמונות הוא נראה ממש מעולה. בביקורים הקודמים שלי הייתי רק בתל אביב, ככה זה בתור מוזיקאי אינדי (צוחק). לא הייתי בירושלים, לא הייתי בים המלח. רק תל אביב. הפעם הקודמת שביקרתי אצלכם היתה לפני חודשיים. הלכתי לפורט סעיד והיה כל כך מדהים, יש להם שם מלא וינילים וניגנתי שם וגם האוכל כל כך טעים. לפני חודשיים היה חורף אצלכם... מבחינתי זה כמו קיץ, זה לא משנה. ולא, אני לא מפחד מהשמש. אין לי פחדים, אני מוזיקאי מאוד משעמם".

אתה ואחיך פועלים תחת שלל שמות, בין היתר טו מאני די.ג'ייז, סולווקס, פליינג דואל ברודרס, סמנתה פו וקאוואזקי. יש לכם אובססיה לאלטר אגו?

"אני חושב שההבדל בין כל ההרכבים הללו בעצם לא ממש קיים, כיוון שכולם נועדו לספק את הצורך שלנו לעשות מוזיקה גם תחת שמות אחרים. נכון שזה קצת שונה ובכל מקום אנחנו עובדים עם אנשים אחרים, אבל עבורנו אין ממש אופציה אחרת מלבד מוזיקה. תמיד יצרנו ככה. לא קרה משהו ואז התחלנו להתפרש. לאנשים זה אולי עוזר להבדיל אבל מבחינתנו אין שוני מהותי. עדיין אין לך כותרת, אה? אמרתי לך, אנחנו הרכב משעמם (צוחק)".

מה לדעתך הדבר הכי מרגיז במוזיקת הפופ של היום?

"שאלה קשה. אני חושב שזה שרוב המוזיקה היום נעשית על לפטופ זה עניין בעייתי, במיוחד במוזיקה אלקטרונית. כל מיני די.ג'ייז עושים טראקים בחדרי מלון ובטיסות ממקום למקום וככה בדיוק זה גם נשמע, אותו הדבר".

אחרי כל כך הרבה שנים שאתם תקועים אחד עם השני, אתה ודיוויד עדיין עושים מה שאחים עושים? הולכים מכות? רבים על בחורות?

"לא, האמת שכל הזמן אנשים סביבנו נדהמים מכמה שאנחנו מסתדרים טוב. זה מאוד קשה למצוא פרטנר מוזיקלי לדרך שלך, ובמקרה הוא אח שלי. מעבר לזה, גם אם הייתי שונא אותו, עדיין הוא היה נשאר אח שלי אז אני לא רואה את הטעם בלהתחיל לשנוא אותו עכשיו, זה כבר לא יעזור (צוחק). פשוט צריך למצוא דרך לשלב בין הכל".

דואל ואחיו יודעים דבר או שניים על "לשלב בין הכל", גם בתור מוזיקאים שכל תיקלוט שלהם הוא מסע ז'אנרי בין רוק, דיסקו, האוס, טכנו, היפ הופ ואפילו רגאיי, וגם בתור צמד שמאז ומעולם כלל בסך הדימויים שלו ויזאוליה מושקעת וקדחתנית, שמושג קטן לגבי המחשבה מאחוריה אפשר לקבל באתר הבית שלהם. טו מאני די.ג'ייז גם אחראים על שגעת המאש-אפים שתקפה כל רחבת מועדונים תמימה, והיכולת שלהם לערבל הובילה לאינספור רמיקסים שעשו להוט צ'יפ, ג'אסטיס, קיילי מינו, הרולינג סטונס, ארקייד פייר, MGMT, דיזי ראסקל, הקלאקסונס, פאלפ, דאפט פאנק, דיוויד בואי ועוד רבים וטובים. בשנת 2008 הופעותיהם זכו בתואר המכובד "המסיבה הכי טובה בעולם" וסדרת האוספים שלהם, ובמיוחד "As Heard on Radio Soulwax Pt. 2", תחת סולווקס שהיא להקת האם, היכו גלים אצל חובבי הז'אנר. באתר שלהם ניתן להאזין לרדיו סולווקס, מיזם מגניב לחלוטין שבו השירים מתנגנים לצד ויזואליה שעוצבה במיוחד עבורם - ממש כמו בהופעה החיה שלהם. בנוסף ניתן להאזין למיקסים שונים שהם יצרו במהלך השנים עבור תחנות רדיו שונות. אז למה בעצם לצאת מהבית ולראות אותם אם הם נותנים לחלוב את הפרה באתר שלהם?

"כי זה לא יהיה אותו הדבר בדיוק כמו טו מאני די.ג'ייז לייב", אומר דואל. "מה שיש באתר זה רגוע יותר ויש הבדל גדול בין הדברים, למרות שיש שם מיקסים משוגעים. היום כבר לא עושים הופעות ממש גדולות כמו פעם. שנינו רצינו לעשות את האתר המיוחד הזה שמאפשר לכולם להאזין לנו תמיד, כולל החוויה של הווידאו, אבל זה לחלוטין לא משתווה להופעה חיה שלנו, שבה למשל אנשים יכולים פתאום להוריד את הבגדים ולעשות מולנו סקס. עכשיו אני ממש מקווה שכל מי שיקרא את הכתבה יבוא למדבר, יתפשט ויעשה סקס בהופעה שלנו. הנה, עכשיו שאמרתי את זה, אנשים יבואו בהמוניהם. אני בעד, אני מאוד ראש פתוח. ואת זה אין לך מול מחשב".

לאחרונה עשיתם מיקס מיוחד בשם "דייב", כמחווה לדייויד בואי. באתר כתבתם שזה "הומאז' לאדם בעל היכולת להשתנות ולהישאר הוא עצמו". אתה חושב שאפשר להגיד את אותו הדבר גם עליכם?

"לא, כי אני בחיים לא הייתי שם את עצמי במקום של השוואה מול בואי. בואי שינה את תרבות הפופ באופן עצום ואני חושב שאפילו לנסות להשוות אותנו אליו זה משקל עצום לשים על הכתפיים שלנו. זו רק מחווה, והזמן היה נכון מבחינתנו להוציא את זה. שמתי לב שעבורי, בואי הוא תמיד המקור של הרבה דברים ביצירה שלי כאמן. יש הרבה צעירים שאין להם מושג מי זה בואי ומה הוא עשה, והם חייבים להכיר. אני צריך להביא להם את זה. ואני שמח שאני מסוגל לתווך את זה לאנשים שמגיעים לזה דרכי. אני אוהב לעשות פקסול לאחרים".

כבר עשיתם רימיקס לרולינג סטונס ועכשיו סיימתם רימיקס לפאלפ. מה השלב הבא, רימיקס לישו?

"למען האמת, רימיקסים זה משהו שאנחנו ממש עצלנים בו, בניגוד למה שאולי אנשים חושבים. בשנתיים אחרונות עשינו רק את MGMT וארקייד פייר. זה הכל. הסטונס רצו לעבוד איתנו וכשזה קרה, זה היה מדהים. גם לעבוד עם ג'ארוויס קוקר באולפן זה נפלא. אני אוהב לעשות רימיקסים. אני חושב שיש לנו בקשות חדשות מצד אמנים לרמיקס כמעט כל שבוע, אבל אני אעשה את הרימיקס רק אם זה מישהו שאני ממש אוהב, כי בסך הכל אני חושב שזה עלוב מידי לעשות רק רימיקסים. מה שקורה בתרבות הפופ בשנים האחרונות זה שהכמות עלתה והאיכות לא. מוזיקה נועדה לגעת באנשים, לגרום להם לרקוד, או לבכות. פעם גם לא היתה מוזיקה ממש בכל מקום כמו היום. לפני עשר שנים הייתי הולך בנמל תעופה ולא היתה מוזיקה. היום יש לך מוזיקה בטיסות, במלונות, בכל מעלית, בכל אולם. היא בכל מקום".

פעם אמנים קטנים יותר היו צריכים את השמות הגדולים שיעלו אותם לגדולה, כמו מדונה וויליאם אורביט למשל, אבל היום המצב התהפך ומיילי סיירוס למשל עובדת עם מפיקים "מלוכלכים" כדי להיחשב איכותית יותר. זה תהליך פופי הגיוני מבחינתך? היית עושה רימיקס לג'סטין ביבר?

"לא, לג'סטין ביבר בחיים לא אסכים לעשות רימיקס. זה לא יעשה אותו למגניב יותר וזה לא יעשה אותי למגניב ליותר. זה לא דבר חדש שלפעמים אתה מדבר עם כותבי שירים מצליחים ומבקש מהם שיכתבו גם לך כדי להיות כמוהם. אבל אני לא אעשה את זה כי... לא יודע, אחרי עשר שנים שאני במקצוע הזה, קשה להתמיד, להתפתח ולהסתקרן. בגלל זה, זה חייב להיות שיר ממש טוב שאני עובד עליו. אני חייב להרגיש שאני עושה גם משהו בעצמי, לא שסתם מישהו שכר אותי כדי לקשט פה ושם. אין לי דבר נגד ביבר ואני ממש מקווה שהוא יהיה בהופעה שלי במדבר וייקח פטריות הזייה, יתפשט ויעשה סקס".

אחד הלהיטים שלכם, "Too Many DJ's", בז לזה שכולם רוצים להיות לתקלט כי זה נראה להם קל וגורם להם להיראות קול. איך אתם נלחמים בתופעה ומנסים להיות לא קולים?

"מדובר באמת בבעיה קשה, ואני מציע לכל מי שעדיין רוצה להיות די.ג'יי כי הוא חושב שזה מגניב פשוט לבוא למופע ולהסתכל עלינו. אנחנו ממש לא קולים כמו שאנשים חושבים שאנחנו. יהיו בהופעה שני בחורים שנראים כמו רואי חשבון, ואלה יהיו אני ואחי. או אני וג'סטין ביבר".

מתרגשים לקראת ההופעה של טו מאני די.ג'ייז? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully