1. בכיתה א' הייתה לי מורה בשם רמה סמסונוב. קיבלתי ממנה את התפקיד הראשון בריקוע רועים - אני זוכר את זה כי הודחתי מהקבוצה, וזה משהו שאני נושא איתי כל השנים. לימים הפכה רמה לזמרת אופרה, וכשביימתי וערכתי את הרומנסרו הספרדי, שכחתי לה את ההדחה ולקחתי אותה כזמרת למופע שלי. לא מנעתי מעצמי לומר לה שאני שוכח וסולח על שהדיחה אותי. בהמשך לימודיי, בבית הספר העממי והתיכון השתתפתי בכל ההצגות כיהודה המכבי, מרדכי היהודי וחנה ושבעת בניה.
2. הייתי בטוח שאלך לחיל המודיעין, כי למדתי במגמת מזרחנות. במסגרת המגמה למדתי איסלאם וערבית, ובחופשים היינו מתארחים בכפרים ערביים. אבל בבחינת הבגרות נכנסה אחת הבנות וסיפרה שהיא התקבלה ללהקת הנח"ל. חשבתי שהשמיים נופלים עליי. לא עמדתי בקנאה והלכתי עם חבר בשם תובל פטר (שלימים הפך להיות האקורדיוניסט של התרנגולים) להיבחן ללהקה. שרתי את "לימון לימונרו", "עגלה לסוסה" ו"בעין דור" של טשרניחובסקי. הצלחתי להתקבל ללהקת הנח"ל. אני חושב שהלהקה היא בית הספר הטוב ביותר בעולם לעמידה, הופעה, שירה ומשחק על במה. הייתי בלהקה עם זוהר אוריין, אריק איינשטיין, פולי, גברי בנאי ואחרים.
להקת הנח"ל - "שיר סתיו"
3. התחנה השלישית הייתה המשך ישיר ללהקת הנח"ל. היינו אז נפגשים חברי הלהקות הצבאיות, ויום אחד פגשתי את יוסי צמח ושייקה לוי והחלטנו להקים להקה חדשה. נעמי פולני, הכוראוגרפית האגדית של להקת הנח"ל הייתה לכולנו מורה לחיים. כשהיינו חוזרים מהופעות היינו נפגשים כולנו בבית ביפו ועובדים עם נעמי על פזמונים. הייתה לה דרך מיוחדת שונה וחדשנית להעמיד פזמונים - מין אילוסטרציה תנועתית למילה הכתובה בשיר. שנה עבדנו יחד ואז הגיע איצ'קו רחמימוב, שחקן בקאמרי. הוא ראה אותנו ושאל מה אנחנו מתכוונים לעשות עם החומרים שלנו, וענינו שכלום, שזה סתם תענוג אישי. איצ'קו העלה רעיון שנתחיל להופיע וכך יצאה לדרך להקת התרנגולים.
התרנגולים - "זמר אהבה לים"
4. אחרי השחרור מהצבא הייתי שלוש שנים בתאטרון הקאמרי. מי שהמליצה עליי הייתה גילה אלמגור. תוך כדי, היינו נפגשים אריק איינשטיין מהבימה, בני אמדורסקי מהדודאים ואני במועדון בשם עומר, ומבקשים מבעל המקום שייתן לנו לשיר. אמדורסקי היה שר את הנמוכים, איינשטיין באמצע ואני את הגבוהים. פנינו ליצחק גרציאני שהיה מנצח על מופעי הבידור בארץ - וככה קמה שלישיית גשר הירקון.
שלישיית גשר הירקון - "סרנדה לך"
5. באותה תקופה חזרו עודד קוטלר, עודד תאומי וגילה אלמגור מביה"ס למשחק בארה"ב - לי שטרסברג סטודיו וברג הוף סטודיו עם המורה אוטה הגן. את אוטה פגשתי במבחני הקבלה, אחרי טיסה ארוכה מישראל. הייתי אמור לבוא מוכן לאודישן, אבל הגעתי עם המחזה "LUV", וביקשתי להקריא לה את הטקסט. היא כעסה כמובן, כי אל אוטה מגיעים אחרי שמתכוננים למבחן חודשים, וחשבה שאני ממש חצוף. עניתי לה שאם הייתה יודעת כמה קילומטרים עברתי כדי להגיע אליה, לא הייתה חושבת שאני חצוף. לבסוף קיבלה אותי רק על החוצפה. מאחר וכל דבר שאני עוסק בו אני לוקח ברצינות ומשקיע, לא הסתפקתי בלימודי משחק והלכתי ללמוד גם בימוי טלוויזיה ב-RCA. שיטת הלימוד הייתה כזו שהתלמידים התנסו בכל מקצועות הטלוויזיה, כך שהייתי צלם, סאונדמן, עוזר במאי, תפאורן, תאורן - ולבסוף הגעתי לכיסא הבמאי.
6. כשהייתי בארה"ב התקשרו אליי מישראל וביקשו שאגיע חזרה לשחק בתפקיד במחזמר "קזבלן". ראיתי את המחזה בקאמרי כשהייתי צעיר, ומאוד התחברתי. אחרי שהגעתי הסתבר שיואל זילברג, הבמאי, ויורם קניוק, היועץ של המפיק גיורא גודריק, לקחו על עצמם סיכון ולא סיפרו לי שמדובר רק באודישן. למזלם התקבלתי לתפקיד. אני מחלק את חיי לשני חלקים- עד קזבלן ומקזבלן. משם ואילך שיחקתי בסרטים, בסדרות טלוויזיה, הפקתי וביימתי בעצמי סרטים ומופעים.
"כל הכבוד" - מתוך "קזבלן"
7. בימים אלה אני מוציא אלבום חדש, שנקרא "כביום היוולדי" שאת כל שיריו כתב והלחין עמיר בניון. האלבום הוא תוצר של צירוף פלאי, שלא זכור לי מתי קרה כמותו ביני לבין יוצר אחר. כל אחד מן הרגעים של העשייה היה בבחינת חדוות יצירה.