עיסוי בלי טעייה

"Soldiers of Love" הוא אלבומם השישי בלבד של Sade, שהם למעשה להקה הקרויה על שם הדבר היחיד שרלוונטי בה – הסולנית שאדיי אדו, הקרויה בפי כל שאדיי. ב-26 שנות קריירה הוציאה שאדיי עם להקתה שישה אלבומים כולל האלבום החדש, המגיע לא פחות מ-10 שנים אחרי אלבומה הקודם, "Lovers Rock". בעידן שבו גם שנתיים נחשבות לזמן רב מדי בין אלבום לאלבום, לשאדיי תפיסת זמן ייחודית שדי מזכירה לעתים מוזיקאים ישראלים – רק עם כסף, כמובן.

מוזיקלית, שאדיי מציעה את אחד המתכונים המצליחים בהיסטוריה של המוזיקה הקלה, שרשומים בטאבו על שמה האקזוטי של מנהיגת ההרכב, שם שמרפרף מחד לכינוי הפואטי לאל ("יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" – תהילים) ומזכיר מאידך, נו, אתם יודעים מה. "Soldiers of Love" הוא אלבום שיש בו סול ואר אנ' בי מהזן הישן, ג'אז ומעט מאד מוזיקת עולם ורגאיי. האלבום יותר שמרני מקוסמופוליטי ואולי בשל כך הוא הרבה פחות מעיק. בנוסף, הוא פשוט לא שונה במאום מכל מה ששאדיי עשתה ב-26 השנים האחרונות.

שאדיי היא מה שנהוג לכנות "תופעת טבע", כלומר לא יצור שנתקלים בו ביום יום. היא אמנית החרדה לפרטיותה ובניגוד לכוכבות אחרת גם מצליחה לשמור עליה, פרפקציוניסטית שבמשך 10 שנים נתנה לשתיקה שלה לדבר, ילידת ניגריה עם אפיל בריטי חזק לא פחות ואחד הקולות האיכותיים ביותר שיש לאר אנ' בי מהז'אנר המבוגר והשמרן להציע, אבל קשה להוציא את המוזיקה שלה מהקשרי חדר המיטות.

שאדיי היא גם מסוג האמנים שיכולה לענות לשאלה "למה להוציא אלבום דווקא עכשיו" בתשובה "יש מזג אוויר יפה בחוץ, למה לא" וזה יישמע אותנטי לחלוטין כמו השירים שלה, שלא השתנו במיל ברבע המאה שעברה מאז אותו "Smooth Operator" וגם לא ספגו מאום מהשינויים המהפכניים שחלו בעולם האר אנ' בי והסול. לסיום תזת תופעת הטבע, נציין שמדובר באישה בת 51. עכשיו תסתכלו עליה ותנסו למצוא את השנים.

בעידן הזיכרון הקצר, שמירת אמונים לאמן על פני 10 שנים הגיונית בערך כמו המהלכים בראשו של איל ברקוביץ'. קשה היה להאמין שהמעריצים שנותרו ללהקה שממילא פנתה לקהל מבוגר, עסוק ובעיקר מרוקן מכסף אחרי עונת החגים, ינהרו לחנויות הדיסקים. אלא שכאן, תופעת הטבע מתרחבת: "Soldier of Love" יצא ב-8 בפברואר ברוב העולם ולמחרת בארצות הברית, שם נמכר בחצי מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו ונכנס למקום הראשון בטבלת האלבומים של הבילבורד.

בנוסף, האלבום התבסס במקום הראשון גם בספרד, שוויץ, פורטוגל, צרפת, איטליה ועוד. בבריטניה נכנס האלבום למקום הרביעי והמכובד ובסך הכל נראה שעבור שאדיי מכירת תקליטים היא כמו רכיבה על אופניים, כלומר מיומנות שפשוט לא שוכחים אף פעם.

כפי שהקהל הצביע באשראי – אלבום חדש של שאדיי הוא אירוע, שאפילו פי'צפורק, אתר המתמקד בעיקר באינדי לסוגיו השונים, מתייחס אליו וכאן ההפתעה – האלבום זכה לציון 7 באתר, לא ציון שגרתי לאלבום כה מיינסטרימי. ואם הפיצ'פורק אהב, לא מפתיע שהציון הממוצע של האלבום באתר ריכוז הביקורות Metacritic.com הוא 78 מתוך 100, כולל ציון A שנתן האינטרטיינמנט וויקלי וחמישה כוכבים מהדיילי טלגרף.

בביקורות ה"רעות" האלבום מקבל שלושה כוכבים ומעין הסתלבטות על כתיבת השירים הענוגה של שאדיי, כפי שעשה הגרדיאן. "מה זה השטויות האלו 'אני מחכה לאוטובוס'", תוהה העיתון (שלושה כוכבים) על שורה בשיר "Babyfather". "בטוח ששאדיי לא עושה אוטובוסים".

סוד הקסם של שאדיי פועל לא רק על רוכשי הדיסקים, אלא גם על אלו שמקבלים אותם בחינם.

נתן זך, גאון מילים ונשים באותה המידה, חשב בוודאי על שאדיי כשכתב את "כולנו זקוקים לחסד", במובן של ליטוף, חמלה וקול חד פעמי שמכוון למוח בתדרים המיוחדים רק לו. בדומה למשל לעידן רייכל למשל, שאדיי יוצרת פופ שאולי לא נשמע פורץ דרך אבל אין עוד מוזיקאי כמוהו. במקרה של שאדיי, אין בנמצא יוצר או יוצרת שניתן לומר עליהם שיש בו את השילוב בין שלוות נפש, פשטות מוזיקלית, רמת גימור גבוהה וכמובן – את שאדיי עצמה.

גם ב-"Soldiers of Love", החתימה הגנטית-מוזיקלית של שאדיי בולטת וחזקה באופן מרשים והיא למעשה הסיבה שהאלבום כה מצליח במכירות ובביקורות. בעולם שכולו חוסר יציבות, שאדיי זה מותג שאפשר לסמוך עליו – ממש כמו שפרסומאים מוכרים קוקה-קולה או קוטג'. האלבום החדש של שאדיי מעניק את החסד שקהל מבוגר, טרוד ועייף בעולם שבו מיתוסים מתנפצים בקצב הרינגטון, זקוק לו כל כך. למעשה, אפשר לומר שיש אנשים שהולכים לקבל מסאז'ים במכונים מפוקפקים – ויש אנשים שפשוט פונים למוזיקה של שאדיי.