Pop Lock #56 by Wannabeats on Mixcloud
קצת מעל 300 קטעים נכנסו בשנה החולפת למיקסים של פופ לוק. כל אחד מהם מייצג לפחות עשרה לא פחות טובים שלא הצליחו להכנס, וכל אלו גם הם רק דוגמית מבין אלפי שירים וטרקים שעברו דרך המערכת של המערכת. וכל המוזיקה הזאת, גם ככה בכמויות שבן אנוש לא מסוגל באמת להכיל, היא רק חלקיק קטן ממה שיצא השנה בעולם התוכן בו הקאסט הזה עוסק. בתחום המתקרא מיינסטרים אולי אין כל כך בעיה לסכם שנה גם כי המבחר מצומצם וממוקד, וגם כי בכל מקרה מדובר פחות או יותר באותו השיר בווריאציות שונות אבל בכל סגנון אחר עולם המוזיקה הוא בשנים האחרונות פשוט זנב ארוך אחד עצום של יצירה, שמשתרך עד פחות או יותר לאינסוף. גם המומחה הגדול ביותר לז'אנר הספציפי ביותר יודע שההאזנה לכל המוזיקה שנופלת בתחום אחריותו היא בגדר משימה בלתי אפשרית.
לכן, בהקלה רבה, פופ לוק מסירה בזאת כל אחריות מסיכום שנה זה. מדובר בסך הכל בקטעים היפים, הנפלאים, המושלמים והמהממים ביותר ששמענו השנה, או לפחות באלו שנדמה שהותירו את הרושם הכי חזק והמשיכו להדהד באוזניים גם חודשים אחרי שיצאו, הושמעו, הורדו וטבעו באחת התיקיות בהארד דיסק. בנוסף, מתוך הנטיה הטבעית של הקאסט לצדק מוזיקלי, המיקס מוקדש ליוצרים שראויים היו ליותר תשומת לב, הערכה וכבוד. חלק מהמוזיקאיים כאן אנונימיים כמעט לחלוטין, אצל חלקם האחר העובדה שהם מוכרים רק ליודעי דבר היא בגדר עוול אמיתי וכמה מהם דווקא זכו לחיבוק חם מהבלוגוספירה ומעבר, אבל לדעתנו הגיעה להם לא פחות מהערצה עיוורת. על Flume, Kaytranada, Disclosure ושארי כוכבי התחום בו הטור הזה מתעסק בדרך כלל תוכלו לקרוא בסיכומי השנה של כל בלוג רענן, אבל אצלנו תקבלו את האנדרגראונד של האנדרגראונד, את הכשרונות שידברו עליהם בסיכום של 2014 ואת מי שבאמת זקוק לעוד חשיפה ואהבה ראויה.
בקטגוריית השירים הבודדים שלא בדיוק זכו לכבוד הראוי נמצא "The PL" של Typesun, קטע סול מופנם ומופלא, אינסטנט קלאסיקה, אחד הדברים המרגשים ששמענו השנה. עוד בקטגורייה גם Lion Babe, צמד טרי שבתחילת השנה נדמה היה שיכבוש את העולם, ואולי התגלה רק כפלא של להיט אחד אבל איזה להיט. הזמרת של ההרכב, ג'יליאן הארבי, מצליחה לא רק להתחרות בטינה טרנר על תואר האפרו המופרך בהיסטוריה, אלא גם לזכות בהליכה בפרס "הזמרת ששרה בדיוק כמו הסימפול בשיר" לעשור הנוכחי. עוד יציאה חד פעמית למדי היא "Hoyle Road" של פדסטריאן, קטע די מושלם, שמשלב בין הנוגות הבריטית החמקמקה והטיפוסית לבין הפקה מעולה ומדויקת, ועל הדרך מזכה את פדסטריאן גם בתואר "הזמר שהכי נשמע בדיוק כמו Sampha" לשנת 2013.
את תואר האלבום המוזר ביותר קוטפים בקלות הצמד Blludd Relations, פרוייקט של בוליון, אחד היוצרים האניגמטיים ביותר של השנים האחרונות, שיצרו אלבום פופי עקום וקסום, מהדברים המיוחדים ביותר שאפשר היה להאזין להם השנה. בתחום האי.פי בין המוצלחים ביותר ניתן למנות את "Home & Consonance" של טרופיקס, את האי.פי של דירג גרנר הקרוי על שמו, גלולת עצב מתקתק מושלמת עליה נכתב כאן כבר כמה וכמה פעמים, וגם את "Time For A Change" של FKJ, ממש לא יצירת מופת, אבל מיני אלבום מהודק ונעים להחריד של אחד המפיקים הטובים ביותר בסביבה כבר שנתיים. האיש הזה משלב בין הגרוב הטוב, הפשוט והתמים של העשור הקודם לבין התחכום והאיכויות של ימינו אבל עדיין לא הצליח למצוא את הסדק ממנו הוא פורץ לתודעה של הסצינה ומבסס את עצמו כמו שמגיע לו. חשוב מאוד גם להזכיר את כרום ספארקס. "Sparks EP" הוא אוסף של ניצוצות גאונות, עם אלקטרוניקה חדישה וחוש אלוהי למלודיה, עוד אלבום שאפשר לחזור אליו שוב ושוב, ומצליח לגעת כל פעם מחדש.
בין השמות היותר מוכרים שנכנסו לסיכום נמצא Take, מחלוצי הביטים, איש שסלל כבר בעשור הקודם את הדרך לז'אנר מהמצליחים והבולטים בשנים האחרונות ופועל כעת תחת השם Sweatson Klank. גם את Lone אפשר לספור כמישהו שזוכה להערכה רבה, אבל הצליח לנפק השנה כמה מהקטעים הטובים ביותר שיצאו, והיינו רוצים לראות אותו מקבל עוד הרבה יותר אהבה והוקרה, וגם Mano Le Tough, למרות שהגיע למקום ה-19 המאוד מכובד ברשימת 100 הדי ג'ייז של 2013 של רזידנט אדוויזור וכונה שם "The Morrisey of house music", לא פחות, עדיין נופל תחת הקטגוריה הזו: ראוי היה שיככב בכל רשימת סיכום שנה אפשרית בזכות אלבום הבכורה המשובח שלו.
בפינת הפייבוריטים של פופ לוק נמצאים כמה יוצרים שמקבלים כאן אזכורים בכל הזדמנות אפשרית, ונמשיך כך עד שנרגיש שכולם בקטע שלהם, ואז לא יבוא לנו עליהם יותר. מדובר ב-KRTS, יוצר ביטים מהמיוחדים שבחבורה שנמצא בנסיקה מתמדת; ב-The Range המופלא שיוצר פוטוורק בין-כוכבי מהפנט והוציא את אלבום הבכורה שלו רק לפני חודשיים; ובעוד מפיק שלפעמים נדמה שאף אחד בעולם חוץ ממאזיני פופ לוק לא מכיר, Carnivals, שיוצר מוזיקה איטית, חלומית וחולמנית, מנגינות ערש עמוקות ועצובות באמת משהו לא פחות מנפלא.
ובפעם הראשונה בפופ לוק נכנסים לסיכום השנה, בזכות וממש לא בחסד, הרכב מקומי: Garden City Movement, שנישאים על גלי ההייפ והאהבה לה הם זוכים בבלוגוספירה. כיף מאד לפרגן למוזיקה שיוצאת מתל אביב, אבל כשזהו באמת ובתמים אחד הריליסים היפים והמיוחדים ביותר של השנה, מדובר באושר גדול. זו הבטחה ל-2014 מרתקת להם ולסצינה המקומית, שנמצאת רגע לפני פיצוץ גדול ומסנוור.
הטראקליסט המלא
00:00 - Typesun - The PL // Root Elevation
05:00 - Lion Babe - Treat Me Like Fire // Self Released
09:00 - Sweatson Klank - Bed That // Project:Mooncircle
11:00 - Blludd Relations - Where Do Words Come From // Deek
15:00 - KRTS - Berlin Girls // Project:Mooncircle
19:30 - Ciara - Promise (The Range Promises Edit) // Soundcloud
25:00 - Oisima - Everything About Her feat. Annabel Weston (Ta-Ku Remix) // Bandcamp
28:00 - FKJ - Unchained // Roche Music
34:00 - Tropics - Fleeting Haunt // Five Easy Pieces
39:00 - Mano Le Tough - Moments Of Truth // Permanent Vacation
44:00 - CoMa - My Orbit (Dauwd Remix) // Kompakt
50:00 - Lone - AM Portal // Soundcloud
55:00 - Chrome Sparks - Cosmic Claps Of Love // Bandcamp
60:30 - Pedestrian - Hoyle Road // Born Electric
65:30 - Dirg Gerner - What A Life // Eglo
69:30 - Garden City Movement - Move On // BLDG5
73:00 - Carnivals - In Her Eyes // Self Released