וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ילד אסור, ילד מותר

שירן בק

30.7.2006 / 11:51

בית המשפט ההולנדי הגן על מפלגת הפדופילים. סכנה לעתיד ילדינו? שירן בק מבקש מכם לחשוב שוב

מי מאיים על ילדינו בימים אלו? אם דימיתם מוסלמי עבדקן חבוש טורבן, ראש "מפלגת האל", כנראה לא שמעתם על ההולנדי בן ה-62, אד ואן דר ברג שמו, גזבר מפלגת הצדקה, החירות והגיוון, הלוא היא "מפלגת הפדופילים" בפי הבריות. אם תהיתם מה הקשר בין השניים, ובכן זה מוצג כאיום חיצוני על הדמוקרטיה הליברלית, בדמות הפונדמנטליזם, ואילו זה מוצג כאיום פנימי על אותו משטר, בדמות ניצול חופש הביטוי וההתאגדות. יש לציין ש"מפלגת האל" נחשבת בהולנד לארגון טרור, ואילו "מפלגת הפדופילים", שהוקמה במאי השנה, זכתה זה לא כבר להגנת בית המשפט, אף שלפי סקר אחד 82% מאזרחי הולנד תומכים בפסילתה (ראו כתבה).

התקשורת שוחקת מילים עד שאין לדעת מה מפחיד יותר: "הזוועה", "התפתחות מחרידה", "דבר כזה עוד לא היה", לשון כתב ערוץ 10, ודבריו אמורים במפלגה השנייה. למעשה די בתווית פדופיל לשוות לוואן דר ברג ולחבריו תדמית של אנסים ורוצחי ילדים, א לה מארק דיטרו. בכוחה של מילה אחת לאטום את אוזנינו לכל מה שיש להם לומר, ולשים בפינו שפה אחת ודברים אחדים.

על מה המהומה? המפלגה תובעת להפחית את גיל ההסכמה לקיום יחסי מין מ-16 ל-12 שנה, ובטווח הארוך לבטלו לגמרי. מדובר בסעיף אחד מני רבים (יודעי הולנדית עשויים לבלי חת יעיינו נא במצע השלם), ולא זו בלבד אלא שאין הוא השאפתני והרדיקלי שבהם. המפלגה גם מתכוונת לאסור הרג בעלי חיים למזון ולספורט, דבר שהשפעותיו על חיי ההולנדים ועל עתיד ילדיהם מרחיקות לכת. אולם כיוון שעניין גיל ההסכמה חוזר ועולה בתקשורת כעין סדין אדום, הבה נייחד עליו את הדיבור.

בחוקי גיל ההסכמה יש מידה רבה של שרירותיות: גבר בן 80 המקיים יחסי מין עם נערה בת שש עשרה ויום אינו עובר עברה בהולנד או בישראל, אם הדבר נעשה בהסכמתה, ואילו גבר בן 19 המקיים יחסי מין עם נערה בת חמש עשרה ואחד עשר חודשים צפוי לעונש. כמו כן לא הרי קטין בן שלוש כהרי קטין בן 14, וקשה לראות איך החוק יכול להתעלם מכך.

גם אנשים המגדירים עצמם אוהבי-ילדים מתעניינים בדרך כלל בטווח גילים מסוים מאוד, כגון 12 עד 14, ואינם תוקפים תינוקות בעריסותיהם. (למען הדיוק פדופיל הוא מי שנמשך לילדות או לילדים שטרם החלה התבגרותם המינית ואילו א?פ?ב?ו?פיל הוא מי שנמשך לבני נוער). הגיל המינימלי משתנה כידוע ממדינה למדינה. בצרפת הוא עומד על 15, ובספרד על 13. האם ילדי ספרד מושחתים מוסרית יותר משכניהם הצרפתים?

זה ילד זה?

לעתים קרובות נבדל גיל ההסכמה מגיל הבגירות, מגיל האחריות הפלילית ואף מגיל הנישואין. מדוע בן 13 יכול להישפט כעבריין בוגר אבל אינו רשאי להחליט להתעלס באוהבים? מפלגת הצדקה, החירות והגיוון מבקשת להוריד ל-12 גם את גיל הבגירות, כלומר לתת לנערים ולנערות את הזכות להשתתף בבחירות ולבחור את מקום מגוריהם – פרט מהותי שנבלע בהיסטריה הכללית.

יחסים בין ילדים למבוגרים ודאי אינם תופעה חדשה, אבל המחוקק לא נדרש לשאלה זו עד המאה התשע עשרה. עירוב של מוסר, דת, דעות קדומות ובעיות פנים אפשר את התחיקה הזאת, והיא יצרה לא רק פשע שכל טיבו קשר ארוטי בין ילד למבוגר אלא פושע מסוג חדש, "אדם סוטה די הצורך לעשות דבר שנעשה עד כה בלי שראה איש לתחוב את אפו לכך", כדברי גי אוקנגם, בדיון עם מישל פוקו על הרפורמה בחוק העונשין בצרפת בסוף שנות השבעים. "הפושע הוא פושע רק מפני שהוא פושע, מפני שיש לו העדפות כאלה", ומכאן פתוחה הדרך לזהות, לבודד ולצוד את אותם פרטים המוחזקים פדופילים, בין שנעשה פשע בין לאו.

מישל פוקו מראה שהתמקדות החוק ב"פרטים מסוכנים" נשענת עתה על ידע רפואי ומזמינה התערבות מומחים משדות הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה. כן, הם אומרים, ברור שלילדים יש מיניות, אבל אנחנו יודעים שמיניות זו היא עולם סגור ומסוגר ושלמבוגרים אין בו דריסת רגל. כן, הילד יכול לחשוק במבוגר, ואפילו הוא שמפתה את המבוגר, אבל אנחנו יודעים שבכל מקרה ייגרמו לילד נזק וטראומה. "לפיכך יש להגן על הילד מפני תשוקותיו שלו, היות ותשוקותיו מכוונות אותו אל מבוגר", מסכם פוקו את עמדתם.

מה שעומד על הפרק הוא האפשרות לחשוב את היחסים בין המיניות הילדית והבוגרת במושגים אחרים. לפי אוקנגם ופוקו, יש פדופיליה חיובית, ללא התעללות וללא אלימות. החוק מניח שקטין איננו מסוגל להסכים למגע מיני, ורואה אינוס גם במקום שהיה מגע מרצון. אין החוק מתעניין במה שהילד עצמו חשב והרגיש. "להניח שאם מדובר בילד אי אפשר להסביר מה קרה, שאם מדובר בילד אין הוא יכול לתת את הסכמתו, אלה שתי עוולות בלתי נסבלות, בלתי מקובלות", אומר פוקו ומוסיף כי "אפשר לבטוח בילד שיאמר אם הופעלה נגדו אלימות או לא."

רעיון ההסכמה בעייתי לא רק מפני שאין משמעות לקביעת גיל מינימלי, אלא מפני שקשה ביותר להוכיח הסכמה בפומבי. "איש אינו חותם על חוזה לפני קיום יחסי מין", מעיר אוקנגם. במילים אחרות, קשר רגשי, מלא, מתפתח, שאיננו מיני בלבד, בין ילד למבוגר, אי אפשר לתרגמו להסכמה משפטית. בהצעה לבטל את החוק במתכונתו המקובלת יש אפוא הסתכלות אחרת ביחסים בין ילדים למבוגרים, שאיננה מתמקדת במין כשלעצמו אלא בצורות הכוח שהוא לכוד בהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully