וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקמפוס החדש של בצלאל: תשובה להשתלטות החרדית על ירושלים?

יונתן קנטי

16.6.2013 / 0:41

אחרי שלל שערוריות סביב תכנון קמפוס בצלאל החדש, נחשפה תכנית הבנייה שלו שאמורה להחזיר את הצעירים החילונים למרכז העיר. אבל האם המבנה הצנוע הזה בכלל מספק את הסחורה?

השבוע, לאחר סאגה ארוכה, שכללה תחרות אדריכלים פתוחה, הצעה זוכה שבוטלה, תחרות אדריכלים נוספת וביקורת רבה אודות התהליך והבחירה באדריכלים שאינם ישראלים - הוצג לבסוף התכנון הראשוני של קמפוס בצלאל החדש. הקמפוס עתיד להיבנות על מגרש הרוסים במרכז ירושלים, והוא תוכנן על ידי האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, זוכי פרס פריצקר היוקרתי, הבעלים של משרד סאנה היפני.

ראשית יש לנקות את השולחן מנושא חשוב אחד- כבר למעלה מעשרים שנה שמרבית פעילות בצלאל מרוכזת בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בעוד שחלק קטן מהפעילות מתקיים בבניין ההיסטורי של בצלאל ברחוב שמואל הנגיד. הבחירה להחזיר את קמפוס בצלאל למרכז ירושלים היא בחירה מעולה. מוסדות אקדמיים הם נכס עירוני יקר מפז. לא רק בגלל היוקרה, אלא בגלל שהם מיצרים סביבם מרקם אורבני.

מוסדות אקדמיים רבים בארץ, כמו אוניברסיטת תל אביב, הטכניון או המכללה למנהל בראשל"צ מנותקים מהעיר שלה הם שייכים וחבל. החזרה של בצלאל למרכז ירושלים תביא איתה לאיזור אלפי סטודנטים, מרצים ועובדי הנהלה שימלאו את הבניין מדי יום. מי שחושש מהפיכתה של ירושלים לחרדית, אמור למצוא נחמה בקיומו של מוסד אקדמי איכותי וחילוני בליבה של העיר.

לגבי הטענה שנשמעת לעיתים שהיה מוטב להשמיש מחדש בניינים נטושים בעיר מאשר לבנות לבצלאל בניין חדש, אין אלא לומר שזו טענה מתייפייפת וצדקנית. לפי ההיגיון הזה, אין כל ערך בבניית בניינים חדשים, ואין להם כל תרומה אסתטית, התפתחותית או טכנולוגית. מוטב למחזר שוב ושוב את הקיים, להעלות גירה ולדרוך במקום. נו באמת.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מה עדיף? להעלות גירה על הקיים?/מערכת וואלה!, צילום מסך

הבניין שתכננו סאנה עבור בצלאל בנוי בצורת האות ח'. הוא ממוקם כך שייצור כיכר רחבה בינו ובין קתדרלת השילוש הקדוש שבמתחם. כיכר עירונית טובה זקוקה לשני דברים עיקריים כדי להצליח: ארגון מרחבי המצליח לספק דפנות לכיכר ובנייני ציבור שמהווים מוקד משיכה. הכיכר שתיווצר בין בצלאל לכנסיה יוצרת בדיוק את הדברים. אפשר גם לדמיין את הסטודנטים ההיפסטרים והמבקרים הנוצרים שותים קפה אלו לצד אלו בכיכר.

הבניין יהיה בנוי מלוחות בטון אופקיים שנערמים זה על גבי זה ליצירת הקומות השונות. הלוחות משתנים בגובהם, בגודלם ובמיקומם ובכך יוצרים קומפוזיציה גיאומטרית מורכבת. הגיאומטריה הזו איפשרה לאדריכלים לתכנן את המבנה כך שהצלע האמצעית של "ח" הבניין נמוכה משמעותית משתי הצלעות הצדדיות ולכן היא אינה חוסמת את המבט מכיוון מוזיאון אסירי המחתרות (במזרח) לעבר הקתדרלה.

חזיתות הבניין יהיו עשויות זכוכית והוא אמור לשדר פתיחות ושקיפות. לוחות הבטון ישמשו גם כמרפסות לשימוש הסטודנטים והציבור. נוסף על אלו, מתוכנן מעבר ציבורי פתוח העובר דרך הבניין ומקשר בין צידו המזרחי למערבי, בין המוזיאון לקתדרלה. כל אלה ביחד מחזקים את התחושה שמה שעמד לנגד עיניהם של המתכננים הוא יצירת בניין פתוח המשתלב בסביבתו ומייצר חוויה עירונית עשירה. חשובה לא פחות היא העובדה שמדובר בבניין ולא בקמפוס מגודר. ככזה הוא נושק לעיר, מייצר עבורה דופן ויכול להעשיר את חיי הרחוב.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מי אם לא בצלאל יכול לשבור את החוקים?/מערכת וואלה!, צילום מסך

הבניין אמור להכיל את כל תשע המחלקות שפועלות בבצלאל. הגישה הפתוחה שמאפיינת את התייחסות הבניין לעיר מתקיימת גם בחללי הפנים. בכל רחבי הבניין מתוכננים חללים פתוחים וגבוהים המחברים בין המחלקות השונות. כל מחלקה תמוקם באזור אחר בבניין ויהיו לה חללי סטודיו משלה. במקביל, סדנאות העבודה יהפכו להיות משותפות לכל המחלקות מה שיבטיח אינטראקציה בין הסטודנטים. חזיתות הבניין שיהיו עשויות זכוכית והגלריות שאמורות פונות לכיוון הרחוב, ינסו ליצור קשר חזק גם בין העוברים והשבים לבין המתרחש בתוך הבניין.

סג'ימה ונישיזאווה עדיין לא הגיעו לידי החלטה בנוגע לחומרים מהם יהיה עשוי הבניין. הם הסבירו שכרגע הלוחות האופקיים אמורים להיות עשויים בטון בגוון בז' שידמה לגוון האבן הירושלמית. בכל מקרה, זה לא אמור להיות בניין ירושלמי סטנדרטי מחופה אבן.

תכניות הבניין הופקדו בוועדה המחוזית לא מזמן והן עדיין לא הגיעו לשלב תכנון מפורט. יש לקוות כי במהלך שלבי התכנון והאישור השונים, לא יאלצו את האדריכלים לזנוח את רעיון הזכוכית ולחפות את הבניין כולו באבן. יש מספיק בנייני אבן ירושלמית בעיר. בניין בצלאל החדש, בניין בעל תוכן ואוריינטציה אמנותיים, יכול להרשות לעצמו לשבור קצת את החוקים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בניין צהוע הוא ההחלטה הנכונה - השאלה היא עד כמה צנוע./מערכת וואלה!, צילום מסך

בתום מסיבת העיתונאים בה נחשף תכנון הבניין שוחחתי עם האדריכל אריה קוץ, ממשרד ניר-קוץ, הצלע הישראלית של הפרויקט. "כבר בסיור הראשון שהם עשו באתר הם הבינו שהם צריכים להיות צנועים", סיפר קוץ אודות הביקור המקדים של SANAA לפני תחילת התכנון. "תוך כדי שהם, פשוטו כמשמעו, ליטפו את העלים של העצים במקום, הם הבינו שהבניין צריך להיות מאוד שקט ורגוע כדי להשתלב".

מגרש הרוסים הוא אזור עמוס מבחינה אדריכלית וירושלים בכללותה היא מרקם אורבאני טעון וספוג היסטוריה ארוכה. נראה כי כל בניין שהיה מציע פתרון צורני בולט וקיצוני היה צורם לעין ומעורר תגובה ציבורית חריפה. ההחלטה לתכנן בניין צנוע שלא מנסה להתחרות בסובבים אותו היא ההחלטה הנכונה מבחינה אסתטית ופוליטית.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אם סטנדרט הבנייה יהיה ישראלי - אנחנו בצרה./מערכת וואלה!, צילום מסך

על הנייר זה נשמע נהדר. בפועל נראה שהתוצאה עלולה להיות מעט רגועה מדי. ייתכן כי מרוב דאגה שלא להתבלט נוצר מצב שבו הבניין נראה כמעט רגיל. הרי ממילא הפרויקטים של סאנה הם בעלי צורניות מינימליסטית ולא מאופיינים בגיאומטריה בולטת או צבעוניות עזה. הבניין שמתוכנן כרגע הוא מינימליזם מינימלי. התוצאה עלולה אולי לאכזב את מי שציפה לקבל את הבניין הכי מבריק שיבנה בישראל.

ההצלחה של פרויקט מינימליסטי מסוג כזה תלויה באופן כמעט חד משמעי באיכות הפרטים ובהקפדה על טיב הבניה. אם הבניין יהיה עשוי ללא רבב הוא יראה נהדר. אם סטנדרט הבניה הישראלי יכתיב את הטון, אנו עלולים לקבל בניין שנראה רגיל למדי.

ומה אתם חושבים על המבנה החדש של בצלאל? ספרו לנו בפייסבוק

  • עוד באותו נושא:
  • בצלאל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully