כיצד הגיעה ההצגה "המלט" להופיע במחנה פליטים סורי?
הפקת ההצגה "המלט" של שייקספיר הופיעה החודש מול קהל סורי במחנה הפליטים "זעתרי" שבירדן במסגרת פרויקט מיוחד. "גלוב טו גלוב המלט" הוא מסע, המיועד להמשך שנתיים בכל רחבי תבל, על מנת להנציח את פועלו של המחזאי הנודע, וויליאם שייקספיר, ולציין 450 שנים ללידתו ו 400 שנים למותו. הפקת "גלוב טו גלוב" העמידה לעצמה כמטרה לעלות את המחזה בפני מספר רב של אנשים ככל הניתן במקומות שונים ומגוונים בכל רחבי העולם. עד כה, החל מה- 23 באפריל 2014, כבר ביקרה ההפקה ב- 136 מדינות מתוך 196.
"העיקרון, שמנחה את המסע, הוא האמונה ביכולתו של שייקספיר לגעת בכל אדם, ללא כל קשר למוצאו ולמנטליות בה הוא חי" מפרט דומיניק דרומגול, המנהל האומנותי של הפרויקט. אם כן, לא פלא שכאשר נתקלה ההפקה באיסור להופיע בסוריה, היא לא הרפתה ונגשה לבצע את המופע במחנה הפליטים הסורי "זעתרי" שבירדן. אחרי הכל יתכן שלשאלה "להיות או לא להיות" ניתן למצוא פתרון יצירתי.
מחנה הפליטים "זעתרי", שנוסד ביולי 2012 עקב שיתוף פעולה בין ממשלת ירדן לסוכנויות בין לאומיות, הוא כיום ביתם של כ- 90,000 בני אדם, שנפלטו ממלחמת האזרחים בסוריה. מחנה הפליטים הפך להיות העיר הרביעית בגודלה בירדן, ועם זאת נותר מקום בלתי יציב לרוב תושביו עקב השיעורים הגבוהים של עוני ופשיעה השוררים בו.
למרבה הצער, המחזה נקטע בשל סופות חול עזות שפקדו את המקום וזאת על מנת לאפשר לצופים בקהל לדרוש לשלומם של בני משפחותיהם.
יוזמה לצמצום פערים חברתיים בתיאטרון תופסת תאוצה בארצות הברית
קיריק לין, מחזאי המתגורר באוסטין, טקסס ואחד ממנהליה האמנותיים של חברת התיאטרון "רוד מאצ'ס", עומד מאחורי פרויקט אמיץ ששם לו למטרה ליצור העדפה מתקנת בעולם התיאטרון. הרעיון צץ לראשונה כאשר לין נתקל בכתבה בניו יורק טיימס, שחשפה פערים משמעותיים בייצוג בתיאטרון של מחזאים גברים לבני עור לעומת מחזאים מרקעים שונים וקבוצות שונות בחברה. "ברטרוספקטיבה הייתה זו הפעם הראשונה בה הבנתי שיש לנו בעיה גדולה מאוד" סיפר לין.
כאשר הציע לין לקולגות שלו ב"אולראונד" את הרעיון הפרוע, הם החליטו להקים ועדה לטובת הנושא. באוקטובר האחרון נחשפה היוזמה של הועדה בשם "דה ג'ובילי". היוזמה קוראת לתיאטראות ברחבי ארה"ב להתחייב להפיק במשך עונה שלמה בשנים 2020-2021 אך ורק מחזות אשר נכתבו ע"י כהי עור, נשים, בעלי מוגבלויות ולהט"בים. ההכרזה על היוזמה נתקלה, כצפוי, בתגובות נלהבות מחד וסקפטיות וכעוסות מאידך. התלונה המרכזית בנוגע ליוזמה היתה שהיא פוגעת במחזאים גברים לבני עור. כמו כן עלתה השאלה, האם מחזאים גברים הומוסקסואלים אכן לא מיוצגים מספיק בתיאטרון האמריקני.
עד כה כבר התחייבו ליוזמה לא פחות מ-39 תיאטראות. "רוב המתנגדים היו גברים לבני עור והדבר מובן", אמר לין. "גם אני גבר לבן וגם האינטרס שלי כמחזאי הוא שיפיקו את המחזות שכתבתי". כשנשאל לכמה תיאטראות חתומים הוא מקווה להגיע, ענה: "אני מפנטז שכל התיאטראות ברחבי ארצות הברית יצטרפו". לין מקווה שהיוזמה תתפשט אף אל מחוץ לגבולותיה של ארצות הברית. "אני יכול לדמיין אנשים בשוודיה ובפריז פותחים עיתון ושואלים את עצמם, מה הדבר המטורף והגאוני שקורה עכשיו בעולם התיאטרון בארצות הברית".
הצגה בכיכובו של אל פצ'ינו נדחית עקב ביקורות שליליות
מפיק ההצגה "בובות חרסינה", מחזה חדש שנכתב על ידי המחזאי דיויוד מאמט בכיכובו של השחקן אל פצ'ינו, הודיע עשרה ימים לפני הבכורה, כי ההצגה תדחה בשבועיים. זאת מכיוון שנדרשת עבודה רבה, מכפי שהעריכו בהפקה, על מנת להביא את ההצגה לכדי ביצוע. הודעתו לא הפתיעה איש - התצוגה המקדימה של ההופעה אשר נערכה בסוף אוקטובר, תוארה ב"ניו יורק טיימס" כקטסטרופה.
על פי הכתבה ב"ניו יורק טיימס" הכוכב, אל פצ'ינו, התקשה לשנן את שורותיו ונעזר במהלך המופע בפרומפטרים שהוצבו לצדי הבמה והוסוו מאחורי עמודים. מקורביו של השחקן סיפרו כי הוא מעולם לא נראה מאוכזב יותר. עוד סיפרו כי הוא אינו מקבל סיוע ממאמט, שצפה בשתי חזרות ובהצגה המוקדמת הראשונה בלבד ולאחר מכן נעלם לקליפורניה, וכי בנוסף ישנם חיכוכים רבים בין פצ'ינו לבימאית ההצגה, פאם מקינון. הביקורת הקשה לא הופנתה לכושר המשחק של פצ'ינו בלבד, אלא גם למחזה עצמו. בזמן ההפסקה של ההצגה המוקדמת החליטו צופים רבים לנטוש את האולם, בעוד שחלקם דרשו בכעס החזר כספי.
"בכל פעם שממט יוצר דבר חדש, כמו כל מחזאי דגול אחר, הוא הופך למטרה של המבקרים", מסביר ג'פרי ריצ'ארדס, המפיק הראשי של ההצגה. עוד הוסיף ריצ'רדס כי אל פצ'ינו עושה "עבודה מופתית" ובתגובה לביקורת של ה"ניו יורק טיימס" הבהיר "הוא למד את הטקסט".
ההצגה "בובות חרסינה" שהיתה מיועדת לעלות ב-19 בנובמבר, תעלה, אם כן, בין ה- 4 לדצמבר ל- 31 בינואר בתיאטרון ג'רלד שונפלד שבברודוויי.
אישה סולקה מאולם התיאטרון לאחר ששרה בקולי קולות
צופים שהגיעו למחזמר "שומר הראש" באולם התיאטרון בנוטינגהאם בנו אמנם על הופעה ווקאלית מחשמלת, אבל לא שיערו שהיא תגיע דווקא מהקהל. אחת הצופות בהצגה הרגישה הזדהות כה עמוק עם המתרחש על הבמה עד שהחל לשיר בקולי קולות ובזיופים קורעי עור תוף. הנוכחים במקום העידו כי כאשר התבקשה הזמרת החובבת לשמור על השקט, היא הפכה תוקפנית. "האווירה היתה דומה יותר לזו שיש במגרש כדורגל מאשר באולם תיאטרון" סיפר סשה גיינדרד, צופה שהגיע להצגה עם הוריו. "ישבנו מספר שורות לפני הגברת וכשהיושבים בקהל דרשו ממנה להיות בשקט, היא התחילה לקלל אותם בתגובה ואף לאיים עליהם. אותה אישה המשיכה לשיר בקול רם כל כך עד שכמעט כולנו בשורה השנייה של האולם יכולנו לשמוע אותה."
לאחר 20 דקות בהם המשיכה לתת אינטרפרטציה משלה לשירים הכה מוכרים מפסקול הסרט "שומר הראש", אשר בוצעו במקור ע"י השחקנית והזמרת וויטני יוסטון, הצוות באולם הקונצרטים המלכותי של נוטינגהאם הוציא את הגברת החוצה. לצופים הקרובים למתרחש, ככל הנראה, נהרסה חווית הצפייה במערכה הראשונה של ההצגה, אך כוכבת ההצגה, אלכסנדרה ברק, לא נראתה מוטרדת במיוחד. ברק, שהתגלתה לראשונה בתוכנית הריאלטי "אקס פקטור" ומגלמת את דמותה של רייצ'ל מארון בהצגה, צייצה לאחר מכן בחשבון הטוויטר שלה: "ערב מעולה אתמול כאן בנוטינגהאם!! תודה לכם חברים שהגעתם להיות איתנו!!! הלאה לעיר הבאה בתור."
מישל דוקרי נוטשת את המחזה "יחסים מסוכנים"
השחקנית, מישל דוקרי ("אחוזת דאונטון"), היתה אמורה לככב בהפקה חדשה של המחזה "יחסים מסוכנים", אך הודיעה שישה שבועות לפני הבכורה, כי היא נאלצת לפרוש מההפקה. דוקרי בת ה-33, מועמדת לשלושה פרסי אמי, היתה אמורה לגלם את תפקיד מדאם דה טרוול בהפקת התיאטרון של "דונמר וורהאוס", אלא שימים בודדים לפני תחילת החזרות הודיעה על עזיבתה.
סוכניה של השחקנית, העיתונות ומפיקי המופע מתקשים לספק הסבר לעזיבתה הפתאומית, אבל המנהלת האמנותית של "דונמר", ג'וזי רורק, אמרה, שהיא עוד מקווה לעבוד עם דוקרי בעתיד. השחקנית האירית, איליין קסידי תחליף את דוקרי בהצגה המבוססת על הרומן שכתב הסופר הצרפתי, פייר שודרלו דה לאקלו, בשנת 1782 ועובד לבמה על ידי כריסטופר המפטון. המחזה עוקב אחר שני אוהבים לשעבר: ואלמון ומדאם דה מרטיי, שמתחרים במשחקים של פיתוי ונקמה. המשחקים מובילים לכך שמדאם דה טרוול היפה הופכת לאחת מקורבנותיו האומללים של ואלמון.
ההצגה "יחסים מסוכנים" תרוץ החל מה - 11 לדצמבר ועד ל- 13 בפברואר.
הכוריאוגרף הישראלי המוערך, איציק גלילי, חוזר ליצור בארץ
אחרי למעלה מעשרים שנה הכוריאוגרף הישראלי, איציק גלילי, חוזר ליצור בישראל ומביא עמו לבמה ביצירתו אמירה קשה וחריפה על החברה הישראלית. ישראל, כפי שהוא רואה אותה היום, היא חברה כוחנית בה כולנו מחפשים אחר תהילה של רגע ואחר פיסת זיכרון שתיצור זהות אישית ולאומית. בהצגה משתתפים שמונה רקדנים ישראלים ושתי סולניות אופרה. באמצעות התנועה והקול, הרקדנים וסולניות האופרה, המשתלבות ביצירה, מדגישים את הניגוד בין גסות לרוך. באופן ייחודי קולם של הרקדנים ונשימותיהם מהווים חלק בלתי נפרד מפס הקול המלווה את היצירה.
איציק גלילי החל את דרכו כרקדן בלהקות "בת דור" ו"בת שבע". בשנת 1991 העביר את מוקד עבודתו להולנד, שם ייסד להקה משלו. מאז יזם גלילי את הקמתן של חמישה להקות וארגונים בתחום המחול ובתחום החינוך למחול בהולנד ויצר עשרות יצירות עבור להקות מחול בינלאומיות רבות. עוד לפני הבכורה העולמית, הוזמנה ההצגה "איש השעה" להופעות במקומות שונים באירופה. בחודשים ינואר ופברואר היצירה תוצג בהולנד ולאחר מכן, בחודש אפריל, תעלה בכמה מדינות בבלקן.
בישראל תעלה ההצגה ב- 2-3 לדצמבר במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב ובחודש ינואר בתאריכים 25-26 במרכז סוזן דלל.
הפקת ההצגה "מלך האריות" יוצרת גרסה של מציאות וירטואלית
ההצגה "מלך האריות" מציעה למעריצים אפשרות צפייה, שאפילו מקום הישיבה הטוב ביותר באולם התיאטרון לא מסוגל להעניק. הפקת ההצגה שוברת הקופות של דיסני, שילבה טכנולוגיית מציאות וירטואלית בשיר הפתיחה של ההצגה "מעגל החיים". באמצעות הטכנולוגיה יכול הצופה לצפות בביצוע הנאמבר ב-360 מעלות. הצילומים נלקחו באחר הצהריים של ה-31 בתיאטרון "מנסקוף", ביתה של ההצגה "מלך האריות" בברודוויי. נדרשו חמישה טייקים של השיר בהם כל הקאסט, המונה 31 משתתפים, הופיע על הבמה ועוד כמה מאות מתנדבים ומעריצים הריעו ממקומות הישיבה באולם. במהלך הצילומים הקהל התבקש בנימוס לא לנופף למצלמות, להתנגד לדחף למחוא כפיים בתחילת השיר ולשמור על האנרגיות גבוהות במהלך כל חמשת הטייקים.
צופים יכולים לעקוב אחר פרופורמר אחד או להביט בכל פעם על אירוע אחר במופע. הם יכולים להביט על הקהל ועל הכרטיסן ואף להשקיף אל מאחורי הקלעים של ההצגה כדי לדעת מה עומד לקרות בהמשך. "אני מביט לכיוונים שונים וכך בכל פעם מגלה דבר חדש" מספר אנדרו פלאט, סגן נשיא מחלקת השיווק בקבוצת התיאטרון של דיסני. "אני מקווה שחוויית הצפייה תעורר זיכרונות בקרב צופים, שכבר ראו את ההצגה, ותחזיר אותם לצפות בה שוב. אבל יותר מכל, אני מקווה שהיא תביא לאולם התיאטרון צופים, שמעולם לא העלו בדעתם שהם עשויים ליהנות מצפייה בהצגה".
נסו את החוויה בעצמכם עם הוידאו המצורף.