וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פסטיבל חיפה 2011: כוכב "חוף מבטחים" מוקסם מהמחאה החברתית

18.10.2011 / 9:42

אנדרה ווילמס, כוכב "חוף מבטחים" המבקר בישראל משתאה מהמחאה החברתית, אבל לא בטוח שהקולנוע ישנה את העולם. ראיון

הקהל בפסטיבל חיפה הופתע ביום שבת האחרון בשעה שהשחקן הצרפתי אנדרה ווילמס, כוכב "חוף מבטחים" של אקי קאוריסמקי, הקדיש את הקרנת הבכורה המקומית שלו במסגרת האירוע למחאה החברתית שהתפשטתה בישראל בקיץ האחרון. "האמת היא שהפתעתם אותנו בעצמכם במחאה הזו, זה היה מרשים ומעורר השראה", אומר השחקן הצרפתי בראיון לוואלה! תרבות לרגל ביקורו בישראל.

"למען האמת, לא חשבנו שאתם מסוגלים לזה", מסביר ווילמס. "הסיבה לכך שלא האמנו היא שאנחנו הצרפתיים קצת מתנשאים, אבל גם בגלל שהיינו משוכנעים שיש בישראל ממשלת ימין ולכן שום דבר לא יכול לקרות בה. ואז פתאום ראינו בחדשות איך האוהלים גודשים את הרחובות וכיצד אנשים בני כל הדורות יוצאים להפגין. עשו מזה עניין גדול בצרפת, ובצדק – זה היה דבר מרהיב ואפשר רק לקנא בכם. הלוואי שמשהו כזה היה קורה גם אצלנו. באופן אירוני, המדינה שפעם היתה האמא של המחאות כרגע משותקת לגמרי ושום דבר לא זז בה. בכל הקשור להתעוררות חברתית, יש לנו מה ללמוד מכם".

פסטיבל חיפה - כותרות נוספות:
איך הסרט החדש של במאי "ביקור התזמורת"?
ראיון עם ג'ון מאדן, במאי "החוב" המבקר בישראל
מה יש לראות בהמשך הפסטיבל?

דפני ליף בצעדת המיליון בתל אביב, אוגוסט 2011. דרור עינב
עשתה את זה גם לצרפתים. דפני ליף/דרור עינב

העובדה שבניגוד לנהוג אצל אורחים מעבר לים מדבר ווילמס על עניינים חברתיים ולא מדיניים אינה כה מפתיעה – אחרי הכל, "חוף מבטחים" הוא כשלעצמו סרט שנושא מסר חברתי, במקרה זה בנושא ההגירה. בהתאם לכך, מגלם בו השחקן הוותיק מצחצח נעליים מזדקן, תושב עיר הנמל לה-האבר (שבשמה נקרא הסרט במקור), הפורש את חסותו על ילד אפריקאי שמגיע למקום מספינת מהגרים לא חוקיים.

אנדרה, מה לדעתך גרם לקאוריסמקי הפיני למקם את העלילה בצרפת?

"קודם כל, קאוריסמקי גדל על קולנוע צרפתי וזו המורשת שלו, אבל יש לכך גם סיבה עמוקה יותר. צרפת תמיד היתה בעיניו ובעיני רבים אחרים מולדת חופש וכבוד האדם וסמל ההומניות. היחס הנוכחי שלה למהגרים נוגד את כל הערכים האלה, מה שמעורר בלבול גדול – איך יכול להיות שמדינה כזו מתייחסת ככה לאנשים? הסרט הוא ניסיון להתמודד עם הבלבול הזה".

הניסיון הזה נעשה באמצעים פנטסטיים. הסרט הוא פחות או יותר פנטזיה על איך אנשים צריכים להתנהג ועל איך הדברים צריכים להתנהל ביחס להגירה.

"זה מדויק לגמרי. הסרט הזה הוא סיפור אגדה. אין בו גם חלוקה בין טובים ורעים. כולם בו טובים, הכל בו טוב. הוא גם לא מנסה להציע פתרונות נקודתיים ומעשיים או להטיף מוסר. הוא פשוט מדמיין מה היה קורה לו הכל היה מסתדר כמו שצריך, ובכך אני חושב מצליח לבטא ערכים של סולידריות ושל אנושיות".

בהתאם לזאת, אין שום הסברים מדוע הדמות שלך עושה כל כך הרבה כדי להציל את הילד – היא נוהגת כך פשוט כי זה הדבר הנכון לעשות.

"בדיוק, זה לא כמו בסרטים האמריקאים שבהם הגיבור עובר לאט-לאט תהליך. אין כאן שום הסברים פסיכולוגיסטיים. זה לא סרט פסיכולוגי. הגיבור לא עושה את זה בגלל שיש לו איזה מטען עם אבא שלו או מול אשתו. הוא עושה את מה שהוא עושה כי זה מה שצריך לעשות. אלה מחוות אלמנטריות. הן אמנם נעלמו מן העולם, אבל הן עדיין אלמנטריות. בסך הכל, זה סרט אופטימי ביותר. קאוריסמקי אמר לי שהחיים מספיק מדכאים כשלעצמם, אז הוא רוצה מעתה והלאה לעשות רק סרטים אופטימיים עם סוף שמח".

אתה חושב שלסרט כזה ולקולנוע בכלל יש יכולת לשנות את המציאות?

"אני כבר זקן מכדי לחשוב שהקולנוע יכול לשנות את העולם. אם הוא היה מסוגל לכך, זה כבר היה קורה. כבר היה מי שכתב שהוא לא יכול לכתוב שירים אחרי אושוויץ, וזה רק מוכיח שהמציאות תמיד חזקה יותר מהאמנות. אבל כל זה לא אומר שמותר לקולנוע להרים ידיים – הוא לא יכול להיות זה שיעמוד בראש המחנה ויחליט לאן העולם הולך, אבל הוא חייב להגיב על מה שקורה בעולם ולהיות חלק מן המציאות".

הטריילר של "חוף מבטחים":

ווילמס, 64, הוא מן השחקנים הוותיקים והפוריים באירופה ושיתף פעולה עם במאים בסדר הגדול של קלוד שברול, פרנסואה אוזון ואניישקה הולנד, שאצלה כיכב בסרט השואה האדיר "אירופה, אירופה". עם זאת, קאוריסמקי היה ונותר הקולנוען שהוא הכי אוהב לעבוד איתו. ווילמס עושה זאת כאן בפעם השלישית, והערכתו לבמאי רק התעצמה: "הוא אחד משלושת הקולנוענים הכי גדולים שפועלים היום", אומר ווילמס. "אל תשאל אותי מי שני האחרים, אבל הוא לבטח בין השלושה. גודאר כבר אמר שדי לו בדימוי אחד מסרט כדי להבין שזה סרט של קאוריסמקי, וזה מעיד על גדולתו".

אחד מן המאפיינים המרכזיים של קאוריסמקי זה סוג מיוחד של קומדיה, שבו השחקנים נדרשים לשמור על פנים חתומות גם כשקורים סביבם דברים אבסורדיים לגמרי. זה לא קשה לשמור לאורך כל הסרט על פני פוקר?

"להפך, אני אוהב את זה. אני מתנגד למאמץ יתר במשחק – מי שצריך להתרגש זה הקהל, לא אתה. לצופים יש עניין במה שקורה בסרט, לא במה שאתה מרגיש. בכלל, אני בעד לשמור ככל היותר על מינוריות ועל פשטות – More Is Less, כמו שאומרים. היה איזה רגע במהלך הצילומים שחטאתי קצת באובר-אקטינג אז קאוריסמקי עצר אותי ואמר לי – 'אנדרה, תירגע, אתה כבר זקן מכדי לזכות באוסקר'. זה היה באחד הקטעים החשובים בסרט וחטאתי בו בהבעות פנים מיותרות. אקי תיקן אותי והורה לי פשוט להגיד את הטקסט שלי וללכת. הוא צדק. ככה צריך. כמה שיותר פשוט. אני אוהב את החסכונות של קאוריסמקי. אתה יודע, הוא לעולם אינו מצלם ביותר משני טייקים כי הוא לא רוצה לבזבז חומרי גלם. לכל דבר בחיים יש כל כך הרבה ערך בעיניו".

מה לדעתך המאפיין המרכזי של העבודה עמו?

"הכל מדויק להפליא. כל מה שבמסך היה גם בתסריט ולהפך, במאה אחוז, ושום דבר לא זז ולו טיפה. היה איזה רגע בצילומים שהנחתי משהו בצד ימין במקום צד שמאל אז הוא אמר לי 'נו באמת, אנדרה, בשביל מה אני משלם לך'? הוא באמת מיוחד במינו, לא רק כבמאי, אלא גם כתסריטאי. פעם חשבתי שהסיבה לכך שהדיאלוגים שלו מוזרים היא שהוא תמיד כותב אותם בפינית ואז משהו קורה להם בתרגום לצרפתית, אבל אז דיברתי עם פינים והם אמרו לי שגם בשפת המקור הם נשמעים מוזר".

אבל מעורר הערצה ככל שיהיה, קאוריסמקי ודאי אינו אדם קל לעבוד איתו.

"אסור לטעות בו. הוא לא אדם קל, זה נכון, אבל הוא אדם מקסים. כשהוא הלך ברחוב וגייס שחקנים לא מקצועיים לתפקידים קטנים בסרט, כולם מיד הסכימו. אי אפשר לסרב לו".

אנדרה ווילמס עם צוות הסרט "חוף מבטחים" בקאן. GettyImages
חסכנות חסכנות חסכונת. ווילמס, משמאל, עם קאוריסמקי בפסטיבל קאן/GettyImages

מדוע קאוריסמקי לא הגיע איתך לארץ?

"הוא פשוט משתדל להימנע ככל האפשר מפסטיבלים. אקי מנסה להיגמל מאלכוהול ומסיגריות, וברגע שהוא מגיע לאירוע שכזה אז הוא ישר מתחיל לשתות ולעשן. אני יכול להבין אותו, גם לי יש בעיה דומה".

לכל הפחות הוא הסכים השנה שפינלנד תשלח אותו לאוסקר.

"בפעם הקודמת הוא סירב פשוט כי ארצות הברית סירבה להעניק ויזה לעמיתו האיראני עבאס קיארוסטמי, וזאת היתה המחאה שלו. עם זאת, צריך לציין כי גם אם יהיה מועמד לאוסקר, אקי לא ייסע להוליווד – הוא פשוט לא מוכן לתת את טביעת האצבע שלו לאמריקאים, כפי שנדרש. אקי גם לא מתכוון לקחת שום חלק בקמפיין האוסקר. צריך להקדיש לפחות שלושה חודשים מהחיים שלך לקמפיינים כאלה, ואקי לא מתכוון להקדיש לזה אפילו יום אחד. אין לו כוח. בכלל, אין לו כל כך כוח לקולנוע. הוא די סקפטי לגבי העתיד של האמנות הזו ובעיקר לגבי היכולת של האירופאיים להתחרות בהוליווד".

לסיום, אמרת פעם שאתה קצת מתבייש בהיותך שחקן. אתה עדיין מרגיש ככה?

"כן, האמת שהייתי מעדיף להיות רופא או לעבוד באיזשהו מקצוע אחר שמביא תועלת לאנושות. אבל אני שחקן, ויש בזה משהו קצת מביך. זה ג'וב מלוכלך. מצד אחר, מישהו צריך לעשות את זה, לא?".

"חוף מבטחים": על הקרנת הסרט בפסטיבל קאן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully