כשהם היו צעירים, החיים של אנני (קמרון דיאז) וג'יי (ג'ייסון סיגל) היו סרט כחול. הם היו מאוהבים ועשו סקס בלי הפסקה, בכל מקום ותנוחה אפשריים. אבל אז הגיעו הילדים, ועכשיו למי יש זמן. לילה אחד הם מנסים לחדש את ימיהם כקדם, ומתעדים את האירוע החגיגי באמצעות אייפד. מעט לאחר מכן, הם מאושרים ומרוצים יותר, אבל סרטון הסקס בכיכובם הגיע באופן הלא-ברור שבו דברים באינטרנט עפים בעננים אל שלל אייפדים של חברים ועכשיו הם מחפשים כל חבר עם אייפד כדי למחוק את סרטון הסקס. האם כבר הזכרנו שיש בסרט סקס? ואייפדים?
"סקס טייפ" הוא קומדיה סטנדרטית שהגימיק שלה הוא הרבה סקס. אבל זה לא שתראו פה באמת סצינות נועזות במיוחד, ולראות אנשים מדברים על זיונים או, באופן יותר ספציפי, את קמרון דיאז מדברת על זיונים זה לא בדיוק חידוש אדיר. אז נשארה הקומדיה הסטנדרטית, המורכבת ממצבים סטנדרטיים. הבעל מתגנב ברחבי ביתו של עשיר כלשהו בחיפוש אחר האייפד האבוד ופוגש כלב מאיים, בזמן שהאישה מטעה את בעל הבית בשקרים מופרכים יותר ויותר. זה סיטקומי וצפוי. קמרון דיאז וג'ייסון סיגל השתתפו שניהם בדברים טובים, אבל הם לא קומיקאים טובים עד כדי כך שיוכלו לפצות על תסריט חלש.
היה לסרט גרעין מעניין: מתחת לשיגועים, הוא היה אמור לעסוק בניסיון של זוגות נשואים להמשיך בחיי חברה, חיי מין או חיים בכלל אחרי שהילדים פורצים לחייהם. אבל בתחום הזה, יש ל"סקס טייפ" בעיה גדולה: "שכנים". הסרט הזה, שיצא רק לפני חודשים מעטים ועדיין מוצג בבתי הקולנוע, טיפל באותו הנושא, ועשה את זה הרבה יותר כן, הרבה יותר אמיתי והרבה, הרבה יותר מצחיק. ב"שכנים" היה היגיון בטירוף; ב"סקס טייפ", כשזוג הבורגנים החביבים מאבד כל מראית עין של שפיות ויוצא לבצע מעשים פליליים באישון ליל בלווית הילדים, הם נראים כמו סתם מטומטמים.
וכשהסרט לא מספיק מעניין, המחשבה מתחילה לנדוד לנושאים אחרים. למשל כן, שוב פרסומות סמויות. חברת אפל היא שיאנית העולם בהשמת מוצרים בסרטי קולנוע: במשך שנים המדיניות שלה היתה לא לשלם על פרסומות, אבל לספק מחשבים ומוצרים אחרים ביד רחבה לכל הפקה שהיתה מעוניינת בכך. התוצאה היתה שכמעט בכל סרט הוליוודי, כל מחשב היה מחשב של אפל, ולוגו התפוח הופיע שוב ושוב ושוב לצד טום קרוז, סנדרה בולוק או כל כוכב אחר, ולעובדה הזאת בוודאי היתה השפעה חיובית על התדמית של אפל והעליה המטאורית במכירותיה.
קשה להאמין שזה המצב גם ב"סקס טייפ": זה לא רק שבסרט מופיע אייפד, אלא שכל-כולו אייפדים; האייפדים ושירות הענן המופלא שלהם הם הציר המרכזי שסביבו נעה העלילה. מדי פעם הדמויות עוצרות כדי לשבח את המכשירים הקסומים האלה: הם כל כך חזקים ועמידים! המצלמה כה איכותית! אפשר לערוך בהם סרטוני וידאו באופן כל כך קל ופשוט, אפילו ילד יכול לעשות את זה! והענן, הו, הענן אפשר לסנכרן רשימות השמעה וסרטונים בקלות! והם גם כנראה נורא זולים, לפי האופן שבו גיבור הסרט מחלק אותם לחברים, ידידים, קרובים ונותני שירות באותה הקלילות שבה אנשים אחרים מחלקים כרטיסי ביקור. היינו רוצים לחשוב שאנחנו פרנואידים, שאנחנו סתם רואים פרסומות בשום מקום, אבל זה שאתה פרנואיד לא אומר שאנשים לא באמת משכתבים תסריטים על פי תכתיבי של עיסקאות השמת מוצרים.
האם תצפו ב"סקס טייפ"? ספרו לנו בפייסבוק