זר לא יבין את הרגעים ההזויים שמתרחשים בסט צילומים קולנועי בין טייק לטייק. רותם זיסמן כהן, למשל, לא תשכח איך בסט סרטו החדש של שמי זרחין, "המילים הטובות", ביקש ממנה רועי אסף - קולגה ומי שמגלם את אחיה נתנאל - להכות אותו בראשו. "הוא כפה עלינו לעזור לו. הוא רצה להעלות דופק והתחיל להכניס לעצמו כאפות בראש", מספרת זיסמן כהן.
"נו, עכשיו יצחקו עליי את רוצה שיצחקו עליי? אני לא יודע, לפעמים אני עושה גם שטויות", טוען אסף. האמת היא שהפעולה הזאת שנשמעת לחלקנו כאילו נלקחה מפרק של "חמישים גוונים של אפור", היתה מאוד מחושבת ונועדה להוציא מאסף סערת רגשות גדולה.
"המילים הטובות", סרטו החדש של שמי זרחין שעולה לאקרנים בסוף השבוע הנוכחי, עוקב אחרי שלושה אחים שמאבדים את אמם ונאלצים להתמודד עם הגילוי המרעיש שהאב שגידל אותם אינו אביהם הביולוגי. אסף השתמש בטכניקת המשחק הזו כשהתכונן לקראת סצנה שבה הוא משליך תפוחים לעבר אבי המשפחה (ששון גבאי), המסוכסך עם ילדיו מאז נשא אישה שנייה וצעירה יותר.
"לפעמים אתה קם ב-7 בבוקר ואתה צריך לשחק את הסצנה שהיא רגע השיא בסרט והגוף קר", הוא מסביר. "הגוף בכלל עוד ישן, המוח עוד לא פעיל, אז פעולה פיזית עוזרת להמריץ את הדם. באותו רגע רציתי גם להרגיש תחושה של בנאדם מוכה. יש בסטירה משהו מאוד משפיל בעיניי, משהו קמאי. אז הייתי צריך לחטוף כמה סטירות ולא יודע אם זה עזר. הסצנה לא ירדה בעריכה?", הוא שואל בחיוך מקווה.
אסף, בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, ידע שהסצנה לא תרד בעריכה כיוון ש"שגעונות" מהסוג הזה עזרו לו להשיג תוצאות בעבר. אסף זכור לנו כשחקן שכיכב בשורה של תפקידים מורכבים. החל במאיר, האח האלים של דאנה איבגי ב"כלת הים", דרך היטלר בהפקה של תיאטרון גשר "מיין קאמפף", וכלה באבי בכר, אותו הוא מכנה "המלט בתי ימי" בסרט "המשגיחים". התפקיד זיכה אותו בפרס אופיר בשנת 2012.
כדי להשיג ביצוע מדויק ברגע השיא של "המשגיחים", יצא אסף לריצה ברחבי יפו. "המפיק השתגע. חיפשו אותי ושלחו לי הודעות" מספר אסף. "חזרתי אחרי רבע שעה, הם חיכו עם המצלמה, צילמנו וזה עבד בשני טייקים. על הסט אנשים מפטפטים, מעשנים, מגלגלים סיגריה. כל הפיתויים שעוזרים לך להתנתק. אם אתה לא לוקח אחריות אתה עלול להכשיל את עצמך.
"אם אני משקיע כל כך לפני סצנות, זה גם מלחיץ את הבמאי וזה עובד. הוא אומר לעצמו 'אוקיי, השחקן הזה כנראה רציני נורא, כנראה שאני גם חייב להיות רציני. חבר'ה תעזבו אותי אני צריך להתרכז פה הוא משוגע'. זרחין הוא יותר משוגע מכולם אז זה בסדר, עליו אני לא יכול להשפיע בקטע הזה, אבל יש במאים שזה משפיע עליהם זה מכניס אותם לריכוז, זה מכניס את המערכת לריכוז פתאום כולם נדרכים".
לאסף לקח זמן לדרוך את זרחין. הוא חיזר אחריו עוד מימיו הראשונים על הבמה ולכן כשנודע לו שהתקבל לתפקיד, הוא היה מוכן לעזוב את תיאטרון הבימה, שם חתם על חוזה רק יום לפני כן. "תיאטרון הוא אהבת חיי וחיכיתי הרבה זמן כדי לעבוד בהבימה", אומר אסף. "אבל לצערי הייתי צריך לוותר על זה. הוא (שמי) ידע כמה זה קשה לי וגם לא כל כך רצה שאעשה את זה, אבל לא היתה ברירה כי הסרט הצריך נסיעה לחו"ל והתיאטרון לא אישר".
עבור אסף ישנם מעט ויתורים או שינויים שהוא לא מוכן לעשות עבור תפקיד. "כל דבר שהוא בלתי הפיך הוא בעייתי", הוא טוען, "כי האדם הוא יצור הפיך שמשנה את דעתו ותפיסתו. אז לא אעשה שום דבר שיפגע לי בגוף או בנפש בצורה בלתי הפיכה. היו שחקנים ששברו את האף לתפקיד ואחרי זה עשו ניתוח - זה לא יקרה, אבל אין לי בעיה ללכת מאוד רחוק. אני גם עושה את זה איפה שאני יכול וצריך ולפעמים צריך".
ואכן שמו של אסף כשחקן טוטלי הולך לפניו בתעשייה. מני יעיש, במאי "המשגיחים" שהפך לחברו של אסף, מתאר תהליך מחקר מעמיק ביותר בעקבות הדת, הכולל שמירת שבתות והליכות משותפות לבית כנסת. ניצן גלעדי, שביים את הסרט "חתונה מנייר" שעתיד לצאת בשנה הקרובה, מעיד שאסף הזמין אותו למספרה כדי להסכים על הלוק הנכון לדמות.
אסף מתייחס לתהליכים האלה כחובתו של כל שחקן. "זה לא תמיד מתאפשר", הוא אומר, "כי לפעמים צריך לעשות השלמות ואז אתה צריך לחזור למראה הקודם, אבל אני יכול להגיד שהשינויים האלה מאוד עוזרים לשחקן. אם אתה משמין, אתה משמין כדי להרגיש מוזנח וההרגשה הזאת היא מה שרוצים לראות בסוף דרך העיניים שלך. זה עניין של מהות. יש אנשים שמנים שלא מרגישים שמנים ואז הם גם לא עוברים כשמנים ויש ההיפך. זה עניין של תפיסה אבל אם זה עוזר לך לשנות גישה, אז זאת המטרה. לא להתחפש. אני לא מאמין בלהתחפש".
לכן, למרות שגילם כבר שלושה תפקידים בהם הוא חובש כיפה, אסף לא מרגיש קרוב יותר לדת. "אני לא משחק כל כך סמלים וייצוגים, אני משחק בני אדם. הכיפה זה הדבר האחרון שמעניין אותי גם בחיים וגם בדמויות. אני לא רואה אותם בכלל באותה סקאלה של אופי ואישיות. ב'בלו נטלי' מדובר באדם מושחת מאוד מוסרית שבעצם מתפרנס מפשע. הוא מצדיק את זה לעצמו בזה שהוא גואל את הזונות, אבל הוא בעצם פושע ונתנאל הוא סתם מסכן. בעיניי הוא בנאדם שבעיקר חי בהכחשה".
"אם את שואלת אותי, 'המילים הטובות' עוסק בזרות, באנשים שמרגישים פחד מזרות ופחד מהשונה. נתנאל מאויים ממשהו שעלול להפוך אותו לזר. מאיים עליו כח זר וזה הוציא ממנו את כל השדים".
אבל בפועל הוא לא אקטיבי בקשר לפחד הזה.
"נכון, הוא לא אקטיבי, הוא נשרך. הוא באמת איש שהולך אחרי, יש לו מצד אחד איזה רצון לגלות את האמת ומצד שני הוא עושה צעד אחד קדימה ושני צעדים לאחור. הוא כל הזמן מפחד, מהסס, הפחד מהגילוי משתק אותו, ובגלל זה הוא באמת מעדיף להיתלות באחים שלו. הם שלושתם בעיניי חבורה של אימפוטנטים בנושא".
בספטמבר הקרוב יינשא אסף לבחירת ליבו, השחקנית הצרפתייה אורנלה בס, אותה הכיר באמצעות מבקר הקולנוע של וואלה תרבות, אבנר שביט. "אורנלה היתה בפסטיבל קאן באותה השנה עם סרט קצר שלה והכירה את אבנר דרך חבר משותף. היא לא תכננה להגיע להקרנה של "המשגיחים", ופגשה שם את אבנר גם כן במקרה", מספר אסף. "היא סיפרה לו שנהנתה מההקרנה אז הוא הציע לה להכיר את השחקנים, והזמין אותה לבוא איתו אל מאחורי הקלעים ולהגיד שלום. היא ראתה אותי ואני ראיתי אותה. התאהבנו באותו יום. אחרי שבועיים היא כבר ביקרה בישראל ואחרי שנה היא כבר עשתה עלייה".
לדבריו, בס בייתה אותו ואפילו הצליחה לגרום לו לטפס במעלה מדרגות הרבנות. "בעיניי נישואין זה סוג של איום. זה להכניס שלשלת, גורם שיכול להפריע. אני לא מבין את הצורך הגדול היום להתחתן. באמת הייתי יכול להסתדר גם בלי זה אבל החלטתי שאני עושה את זה בשביל אשתי לעתיד כי לה זה חשוב. זה סוג של פשרה שלקחתי אוויר ואני עושה אותה.
כל העניין בזוגיות הוא פשרה וזה קשה לי כי אני כנראה נורא אגוצנטרי במהותי. זה קשה לוותר, אבל לומדים".