(בסרטון: הטריילר של "וונדר וומן", שיוקרן בשני בתי הקולנוע החדשים)
נהוג לומר שהקולנוע הוא עסק גוסס, ובמדינות מסוימת זה אכן נכון, אבל בישראל התעשייה רק הולכת ופורחת. כמות הכרטיסים לסרטים שנמכרים כאן גדלה מדי שנה, וכך גם כמות המסכים ברחבי הארץ. וכך נפתחים השבוע שני מתחמים קולנועיים חדשים לב רעננה, שאמש (ראשון) התקיימה ההשקה הרשמית שלו והוא כבר פתוח לעסקים, ו-yes Planet זיכרון יעקב, שנחשף היום לעיתונאים, והקהל הרחב יוכל לבקר בו בסוף השבוע.
ביקרנו בשני המתחמים וגם צפינו בהם בהקרנה. שניהם בהחלט נוחים ומרווחים, חדישים ומצוידים היטב ונעים גם להסתובב בהם וגם לצפות בהם בסרט. עם זאת, העיצוב של השניים סטרילי ומנוכר למדי. מובן שגם יש הבדלים בין השניים. בלב רעננה חמישה אולמות, ובזיכרון יעקב תריסר כאלה, כולל שני אולמות VIP. גם התפריט האמנותי שונה: בלב, מטבע הדברים, יתמקדו יותר בסרטי איכות לקהל הרחב, ובזיכרון יעקב יהיה הכל מהכל: גם להיטים הוליוודיים כמו "משמר המפרץ" וגם דרמות צרפתיות כמו "רופא הכפר".
מבחינה גיאוגרפית, הקולנוע בזיכרון יעקב נכנס לוואקום גדול יותר. תושבות מקומיות סיפרו לי שעד כה היו נוסעות לפעמים עד אבן יהודה כדי לצפות בסרטים. כעת יש להם מענה קרוב יותר, והמתחם אמור לשרת לא רק את תושבי היישוב הפסטורלי אלא את כל שוחרי המסך הגדול בין טירת הכרמל לחדרה, כולל גם ערים כמו אור עקיבא, בנימניה ועוד.
בסך הכל, אם כך, מדובר בחדשות טובות, אך הרמה הגבוהה של שני בתי הקולנוע הללו, כמו גם המצב השפיר של התעשייה בכללותה, לא יכולים לטשטש את השאלות המדאיגות לגבי העתיד של השוק. למשל: חלק ניכר מרוכשי הכרטיסים היום הם אנשים בני 40 ומעלה. קבוצת הגיל שמתחת להם, לעומת זאת, רגילה יותר לצפייה בפורמט ביתי. האם נעשה משהו כדי לקרב את הצעירים פה למסך גדול? ובמידה ולא, האם למתחמים קולנועיים תהיה כאן זכות קיום גם בעתיד?
כמו כן, מה נעשה, אם בכלל, כדי להילחם במטרדים הפוגעים בחוויית הצפייה, למשל העובדה שרבים מבאי הקולנוע בישראל מסרבים להניח את הסמארטפון שלהם ואת אורותיו המנצנצים במהלך ההקרנה? בקיצור, הרבה מדינות יכולות לקנא בשוק המתחמים הקולנועיים הישראלי, אבל יש עוד הרבה עבודה כדי לשפר אותו ולהבטיח את עתידו.
לכתובות המדויקות של בתי הקולנוע, שעות הקרנה, הזמנת כרטיסים ועוד - ראו האתר הרשמי של המתחם ברעננה ושל המתחם בזיכרון יעקב.