וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דמע ישראל

7.12.2009 / 8:11

שידור הסרט "משפחה בשבי" הוא לא רק חלק מהמלחמה להשיב את גלעד הביתה, הוא גם חלק ממסחטת רגשות ומלחמה על רייטינג. פז חסדאי נקרע

אם יש דבר שהתקשורת הוכיחה בבירור בסיקור פרשת גלעד שליט, זה שהיא כבר מזמן איבדה כל תחושת אחריות. המקורבים למשא ומתן מתחננים שיורידו פרופיל, מומחים ופרשנים מזהירים מהנזק שנגרם סביב הסיקור המוגזם, החמאס מעלה את הרף בעקבות כל כתבה וקמפיין רגשני - אך התקשורת נותרת בשלה. מבחינתה, חבל לפספס סיפור עם איכויות שכאלו. אין כבר חשיבה ארוכת טווח על טובת הציבור, אין יומרה לשיקולים ערכיים, אין שום הכרה באחריות שיש לגוף שקובע את סדר היום הציבורי – כל המניעים הם ציניים לחלוטין ובבסיסם בצע כסף. כידוע, אין דבר שנמכר טוב יותר מאשר סיפורו הטרגי של החייל השבוי, הבן של כולנו, המצפון של כל עם ישראל, ו"משפחה בשבי", הסרט שמתעד את משפחת שליט ששודר אמש (ראשון) בערוץ 10, היווה דוגמה נוספת לכך.

הקדימונים הבטיחו הצצה ל"רגעים הכי פרטיים", ואכן, כדי לעמוד בציפיות ולהשביע את הרעב הציבורי, המצלמה מתמקדת בפרצופו של נועם שליט, לא מרפה, מתחננת לזהות דמעה. קלידי הפסנתר ברקע מנגנים צלילים נוגים. החומרים המצולמים דרמטיים מספיק, אך זה יהיה חבל, אפילו בזבוז, שלא להוסיף לקלחת קצת מוזיקה קודרת, שתפרוט על נימי הרגש ותתבל את השידור בעוד קורטוב של עצב. בכל זאת, בערוץ המקביל יש "האח הגדול". חייבים לנצל את המקסימום מהחומרים, לסחוט עוד ועוד. תתעוררו אנשים, יש פה מלחמה. על רייטינג.

דרכי נועם

ובתווך נמצאת לה משפחת שליט, והלב נקרע. "מעולם לא דיברתי למיקרופון לפני כן", הודה אביו של החייל, שנאלץ לחשוף את קרביו בימים אלה במסגרת מאבקו, בעוד אשתו אביבה מספרת ש"לא בחרנו את זה, אני כבר מחכה ליום שגלעד יחזור להיות הבן הפרטי שלנו". גם הם נקרעים, מתקשים להחליט מה לעשות.

יועצי פרסום מתעקשים ש"חייבים ללכת על קמפיין אמוציונלי". מנגד, ראש אמ"ן מתקשר למר שליט וממליץ לו להרפות מ"המסע התקשורתי המופקר". הקונפליקט מתגבר כשבמהלך ביקור בדרום אחד התושבים המקומיים ממש נוזף בו. "אל תהיה אדיש", הוא אומר לו בכעס, "תתנהג כמו מרוקאי", אבל נועם שליט מודה ש"אין מה לעשות, אנחנו לא מסוגלים להפוך את עורנו". גם הוא מתקשה להחליט אם עליו להיות קשוח או סבלני, תקיף או מאופק. בדרך, בין עוד עצרת מחאה להפגנה, הוא יושב באוטו, כותב עוד נאום, מחפש דרכים יצירתיות לבטא את הכאב. כבר נגמרו לו המילים.

אין פלא שגם אנחנו כבר לא יודעים כיצד להתייחס לפרשה. הראש רק מתחנן להעביר ערוץ, לראות "האח הגדול" ולשקוע באסקפיזם, אבל הלב לא מאפשר. גלעד הוא המצפון שלנו, החטוף שמזכיר לנו שאי אפשר להתמסר לתוכניות בידור שטחיות, שאנחנו חיים באזור פסיכוטי שבו מחליפים חייל תמורת אלף אסירים בשם האתוס. במציאות כזו אין היגיון, אין פנאי לעצור ולחשוב, חייבים לעשות הכל ומהר על מנת להשקיט את המצפון. ערוץ 10 מנצל היטב את המצב וסיפק מזור לבעיותינו לשעה אחת קצרה. "בואו תתייסרו עמנו", הוא מבקש, כמעט מתחנן. עוד מעט זה עלול להיגמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully