ישנו סוג כזה של אנשים שלא משנה מה תגיד או מה תעשה רוב הסיכויים שלא תצליח למחוק להם את המבט הזחוח מהפרצוף. תחת הקטגוריה הזו אפשר לכלול, בין היתר ובהכללה גסה, חוזרים בתשובה, פעילים פוליטיים רדיקליים (בלי קשר לאיזה צד של המפה הם משתייכים), גברים שאוהבים נשים שמנות וחובבי קאלט למיניהם. האור בעיניים, התחושה שהם שותפים לאמת אבסולוטית שזר לא יבין, ההתנשאות על כל מי שחושב ופועל אחרת ובעיקר המיסיונריות המאוסה כל אלו ועוד הופכים את האנשים האלו ליצורים בלתי נסבלים בעליל.
תשאלו את רענן שקד. בשנת 2003 הוא פרסם בידיעות אחרונות ביקורת קטלנית למדי על סדרה שרצה באותה שנה, "אחד העם 1" קראו לה, ומאז הוא סובל מנחת מקלדתם של החברים שתוארו לעיל. כנהוג באותה תקופה, הועלתה הביקורת גם לאתר וויינט. הכותרת היתה "מצטערים, לא מצחיק", והיא כללה בין היתר מילות תואר כגון: "סתמית, עדתית, קלישאתית, ילדותית, תפלה, מאולצת, רשלנית, מריחה רע, משוחקת בינוני, כתובה גס ומיושנת". שבע שנים עברו, אבל מעריציה הפנאטיים של מירי פסקל לא שוכחים ובטח שלא סולחים. עד היום הם חוזרים לכתבה וממטירים טוקבקי נאצה נגד שקד. עבורם לנצח תישאר "אחד העם 1" סדרת הפולחן ששינתה את פניה של הטלוויזיה הישראלית וכל מי שיטען אחרת דינו סקילה וירטואלית.
"הקדימה את זמנה" זו המנטרה שאותם חסידים של "אחד העם 1" נוהגים לשנן כשהם מתבקשים להסביר את הנפילה שלה, הן בקרב המבקרים והן בטבלאות הרייטינג. במקביל הם גם לא הפסיקו במשך כל אותן שנים ללחוץ על יצירת עונה חדשה. ברשת נכנעו בסופו של דבר והחליטו לתפור למירי פסקל בית חדש "אחד העם 101". הם הוציאו אותה מהשיכון ודחפו אותה במגדל יוקרה. על הדרך הם גם שינו את פורמט המערכונים הקצרים שהתבסס על הדמויות הביזאריות באותו בית דירות מיתולוגי ויצרו עלילה מסודרת שבמרכזה סיפורה של מירי והמסע הפנימי והחיצוני שהיא עוברת בדרכה לקומה ה-32.
במסע של מירי מתודעת השיכון לחיי הנובורישיות במרומי המגדל אבד משהו מהחן שאפיין את הסדרה ההיא ובעיקר אבדה האפשרות לשדרג את "אחד העם 1", ללכת עד הסוף וליצור גרסה מקומית לסדרות כמו "ליטל בריטן" הבריטית או "טריילר פארק בויז" הקנדית: סדרות שלוקחות, כל אחת בדרכה, דמויות מהמעמד הנמוך וקורעות אותן לגזרים בעזרת סאטירה מתוחכמת ומבלי להתחשב באילוצי פוליטיקלי קורקט כאלו או אחרים. במקום זה נאלצנו להסתפק בקו עלילה קלוש ובמירי פסקל מקיאה על אמא של מייק השכן האמריקאי. חביב, לא יותר.
בסופו של דבר "אחד העם 101" היא מוצר מאולץ. היא נתפרה בעבור אותם מעריצים שהפעילו לחץ ציבורי בלתי מתון להחזירה לחיים ובניגוד לרצונם של כמה מכוכביה הראשיים. התוצאה ניכרת ונדמה שיש פה מכה לא קלה באותנטיות של הסדרה ההיא. במקום קיבלנו סדרת ספין אוף חביבה, עם חלק מאותן דמויות וולגריות מפעם, עם אותה אמירה חברתית דמיקולו שאפיינה גם את הסדרה הישנה ועם הרבה יותר קטעים לא מצחיקים מאשר קטעים מצחיקים. קלושים הסיכויים שאותם האנשים שעיקמו את האף לפני שבע שנים וטענו שמדובר במוצר נחות וזול יעברו מהפך ויתחילו לצטט משפטים מהסדרה. מנגד, אותו קהל שהיה משוכנע ש"אחד העם 1" היתה יצירת מופת ככל הנראה ימשיך לשמור אמונים גם לפורמט החדש ואת התסכולים שלו יוציא בטוקבקים. אלא שהיום כאז, לא בטוח שיש בהם מספיק אוויר כדי לנפח את גלגל ההצלה שרשת זרקה ללוח השידורים השוקע שלה בדמות "אחד העם 101".