מי שצפה ב"שש עם עודד בן עמי" אתמול (ראשון), עלול היה לחשוב שישראל נמצאת תחת מתקפה ספונטנית ונטולת הקשר פוליטי, אבל מלחמת ה"יש מאין" הזו היא פרי דמיונם המוגבל של עורכי התכנית. כך למשל סוקר הפיגוע בירושלים באותו בוקר, כשהתמונות של הדקירה משודרות בלופ, והפוסט של הדוקר ("המחבל המפגע", כלשונו של בן עמי, שלא תחשדו בו חלילה בשמאלנות) בפייסבוק שבו הוא הכריז על כוונותיו לתקוף. משה נוסבאום דיווח מהזירה בירושלים, רופא בכיר מבית החולים "שערי צדק" בירושלים עדכן במצבו של הפצוע, הצופים קיבלנו את מנת הדרמה היומית הנדרשת, ובשום שלב לא נדרשו לרקע של הדקירה, למניעים או אפילו לאירוע השבוע האחרון.
זו תמונת המצב כפי ש"שש עם" מבינה אותה: ערבי דקר יהודי גיבור בתחנה המרכזית בירושלים. הערבי ניסה לברוח. יהודי גיבור אחר עצר אותו. עכשיו בואו נראה את התמונות הקשות שוב. אלה שחיפשו הקשר לסיפור הקשה הזה, לא מצאו אותו גם באייטם הבא: ההפגנות של האזרחים הערבים בוואדי ערה. "שש עם" שלחו מצלמה לבית החולים שבו מאושפזת ישראלית שנפצעה בעינה מיידוי אבנים על אוטובוס, ומיד לאחר הריאיון, העלו לאוויר שוטר לשעבר שטוען שאין מספיק כוחות משטרה בוואדי ערה כדי לדכא הפגנות. חצי מילה לא נאמרה שם על התבטאותו של שר הביטחון הישראלי פיטר גריפין, כלומר, אביגדור ליברמן, להחרים את ואדי ערה מכיוון ש"הם לא חלק מאיתנו", או של שר החינוך נפתלי בנט, שהציע לערבים אזרחי ישראל "לא לנסות את הסבלנות שלנו".
כאן פקעה סבלנותו של הצופה שלפניכם. על מה הפגינו בוואדי ערה? למה יידו אבנים? כי הם ערבים, כנראה. זו המסקנה שהסיקו במערכת "שש עם", שם סיקרו את שני האירועים הללו כמו חבורה של כתבים שנחתו זה עתה במזרח התיכון, וקשה להם עדיין להבדיל בין משכן הכנסת לפיצוצייה. זו לא מהדורת חדשות, מכיוון שאלה לא היו חדשות, אלא אייטמים נטולי קונטקסט, נעדרי פרשנות, ומגויסים לחלוטין ובמוצהר לגרסאות של המשטרה וצה"ל.
ניכר שהם מתקשים שם ב"שש עם" לטעון את הסיפורים ברקע המתבקש, אז אולי נסייע להם: ההפגנות בוואדי ערה לא צצו משום מקום כדי להבהיל ישראלים, הם התעוררו על רקע הצהרתו של הליצן בבית הלבן, שהכיר בירושלים כבירת ישראל והחליט להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. אותה ירושלים, שעתידה והסטטוס שלה הם בלב לבו של כל הסכם מדיני ארוך טווח בין ישראל לפלסטינים. אותה ירושלים שגם הפלסטינים תובעים שייכות לחלק ממנה, והפחד מאיבוד החזקה על האתר המוסלמי הקדוש במזרחה התעורר עכשיו, ואיש לא נותן את דעתו עליו. את כל זה קשה להסביר בתכנית טלוויזיה, ככל הנראה, מה גם שלמי יש זמן? תיכף באמת ידברו בתכנית על דונלד טראמפ אבל לא על הכרזותיו שהשליכו גפרור בוער לעיר הבירה, אלא על שערוריית מין חדשה שנקשרה בשמו. וכך הושלם תהליך הניקוי שמערכת "שש עם" העניקה ברוחב לב לנשיא ארה"ב, שמוזכר רק חצי שעה אל תוך התכנית, באייטם נפרד.
כמו כן, דקות ארוכות הוקדשו במהדורה להפגנה נגד השחיתות שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בתל אביב, ולצורך זריקת עגבניות זה על זה, כלומר לצורך הדיון, התכנסו באולפן אלדד יניב, מוביל המחאה, וח"כ אורן חזן, המוביל הארצי לאבדון. לחזן ניתנה במה משמעותית לשלול את כוונותיהם של המארגנים והמוחים, ולטעון ש"הזמנים כרגע רגישים מדי" בשביל למחות נגד שחיתות. בן-עמי לא שאל אותו על כתב האישום שהוגש נגדו לפני פחות משבוע על תקיפת עובד ציבור, או אם מחאה עממית נגד חברי כנסת שמביישים את התפקיד מפחידה אותו על רקע מעלליו. במקום זה, התאפשר לחזן לרוץ עם הטיעון המגוחך של "זמנים רגישים".
וזו בעצם השפה של "שש עם" ושל מקבילותיה. לא מדובר בעם שלם שרואה את פתרון שתי המדינות נמחק מעל המפה, אלא ב"זמנים רגישים". לא מדובר במחאה שמביעה קבס על חמדנותם, רשעותם ובורותם של חלק מיושבי הכנסת, אלא ב"הפגנה שצריך לשאול אם נכון לקיים אותה, דווקא היום". "שש עם" מייצגת במידה רבה את האייטמיזציה של החדשות בישראל, הפשטתו של כל סיפור ממורכבות וזיקוקו לסטרייפ נוצץ אחד. על הדרך התכנית מסרסת את המידע שמגיע לצופים שלה ומגבילה את השקפת העולם. "שש עם" הרגה את החדשות, והמליכה תחתיהם את האייטם. אולי לא שמעתם על זה, זה היה כתוב בסטרייפ קטן במהדורה.