עושה רושם שלא יכול להיות מרחק רב יותר בין אורי לייזרוביץ' לבין גדליה, הדמות שהוא מגלם ב"שבאבניקים" המשודרת בימים אלה ב-HOT. המרחק בין שחקן תל אביבי מלא בטחון עצמי עם תמונות אינסטגרם מסוגננות בספידו מסביב לעולם ובהשקות, לבין בחור ישיבה חרדי וחרדתי, מפוחד מהחיים ובעל קשיים בין אישיים - זהה אולי למרחק הרעיוני בין תל אביב וירושלים, בין החברה החילונית והחברה החרדית: נראה קרוב, אבל רחוק. "אתה רואה אותי עף על החיים ובעל ביטחון, אבל לא תמיד הייתי כזה", אומר לייזרוביץ' בראיון לוואלה! תרבות. "בתור ילד, עד גיל שש היו לי בעיות בדיבור".
אילו בעיות?
"היו לי שיבושים של אותיות. ההורים שלי הם עולים חדשים וכנראה שחיקיתי את המבטא שלהם. אז למשל הייתה יוצאת לי ל' מאוד מוזרה, מעין נ'מד. ממש התביישתי ללכת לקלינאי תקשורת. אני חושב שזה גם הפך אותי לחד מחשבה, כי אם היו שואלים אותי שאלה מיד הייתה מוחק מהתשובה את כל המילים שיש בהם את האות הזאת, היה לי המון חוסר בטחון במקום הזה. אז מאוד ברור לי מה זה להיות אאוטסיידר ומה זה לרצות שהחברה תקשיב לך ותקבל אותך".
וזה עזר לך לגשר על הפער?
"כן אבל היה לי חשוב לא להוציא אותו מסכן. הוא אאוטסיידר כי יש לו דעות מאוד נחרצות, לא כי הוא מרחם על עצמו. הוא חי את האמת שלו, והוא גם קצת אספרגר, וזה לא אשמתו. גדליה הוא דמות חשובה. גם לחילונים וגם לחרדים".
ראיתי שפרסמת תמונה שלך מניח תפילין וכתבת שזה הדבר הראשון שאתה עושה כל בוקר. זה באמת, או שזה חלק מיחסי הציבור?
"זה באמת".
אתה ממש לא דתי.
"לא, אני לא דתי. אין לי הגדרה, אני לא מאמין בהגדרות, אני לוקח מכל עולם את מה שמתאים לי ועושה לי טוב בחיים. יש אנשים שעושים מדיטציות - הייתה תקופה שאני הייתי מניח תפילין. זה היה מפקס אותי. כשאני הולך לבית כנסת, אני מתרגש, זה שם אותי במקום רוחני מאוד נעים. אני לוקח ומשם ומהתורה המון דברים, יש ביהדות דברים מופלאים ואני לוקח מכל עולם את מה שטוב לי וזה מה שלקחתי מהיהדות. פשוט אורח החיים החרדי - לא מתאים לי".
אורי לייזרוביץ' יודע על אורח החיים החרדי היום יותר מאשר אי פעם. דמותו של גדליה ב"שבאבניקים" (המשודרת בימי שני 20:15 ב-HOT3 וב-HOT VOD), בה הוא, ישראל אטיאס, דניאל גד ועומר פרלמן מגלמים ארבעה בחורי ישיבה המתמודדים עם גירויי העולם שבחוץ - כמו גם עם גירויי העולם שבפנים, אינה דמות הדתי הראשון שהוא מגלם, קדמה לה זו של אלבז ב"זגורי אימפריה", לה הוא חב את הזינוק המשמעותי עד היום בקריירה. מאז הספיק להשתתף בסרטי הקולנוע "הלהקה האחרונה בלבנון", "געגוע" ו"איביזה", הסדרה "מפלצות קטנות", תוכניות הבידור "זה המצב" והחל מסוף השבוע - בעונה החדשה של "הכל הולך" (רשת 13). עם זאת, נראה כי היה זה גדליה שהשאיר עליו את הרושם העז ביותר. אותו נער ישיבה חרוץ ושקדן המנסה למצוא את מקומו בין חברים פוחזים, להצליח למצוא שידוך ראוי ולהימנע מאוננות וגירויי העולם שבחוץ - העניק גם ללייזרוביץ' הצצה לגוונים פחות בולטים בחברה החרדית. "חרדים בטוחים שאצל חילונים זה הכל מסיבות וסמים, וחילונים אומרים שאצל החרדים הכל זה ספרי תורה. פתאום אתה מגלה מלא שלבי ביניים. זה יוצר עולם מטורף - אתה אומר בואנה, זה כמונו".
סליחה על הקלישאה, אבל מסתבר שלא הכל שחור ולבן.
"בדיוק, זה לא חמישים גוונים של אפור, זה אלפיים גוונים. אתה יכול לראות בחור חרדי שהולך לבית כנסת בשבת והוא נתקל בי ומכיר אותי ויודע שאני שחקן - למרות שהוא חרדי. יש קריצה לעולם החיצון, זה מה שחילונים לא יודעים. הם לא יודעים שיש לחרדים טעם באופנה והם קונים חליפות יותר יקרות ממה שרוב החילונים יקנו. זה אמנם אורח חיים שונה, אבל בסופו של דבר לכולם יש את אותם פחדים, את אותן תשוקות ואותן רגשות. פשוט כל אחד מתמודד עם זה אחרת".
החברה החרדית עמדה במרכזן של כמה וכמה סדרות טלוויזיה בשנים האחרונות. "במרחק נגיעה", "שטיסל", "שידוך משמים". במה לדעתך "שבאבניקים" שונה מהן?
"אני חושב שהיא לא שופטת. הסדרות שציינת הן מעולות והן נכנסות לעומק ולדרמה, לחוקים לנוקשות. אפשר לעשות סדרה על בתי חולים ולהראות ניתוחי לב, ואפשר להראות גם את הדברים הקלילים והצחוקים שם. השאלה היא איפה אתה שם את הספוט. מה שמעניין בשבאבניקים שזה בדיוק נקודת הביניים. כי הם לא ממש תלמידי ישיבה רגילים, אבל הם גם לא איזה ערסים שהולכים לאלימות. ובתוך שלב הביניים הזה הסדרה משחקת יפה בין העולמות".
יוצר הסדרה אלירן מלכה למד אמנם בישיבה חרדית, אבל בגדול זו סדרה של חילונים על חרדים. חוץ ממנו, היו בצוות עוד אנשים מרקע חרדי? יש על הסט יועץ לדיבור חרדי? איך זה עובד?
"כמובן, יש יועץ הוא אומר 'זה ליטאי וזה ספרדי, וכאן אל תגיד במילעל אלא תגיד במילרע' וכדומה. אבל זה היה הרבה עבודה שלנו, השחקנים. לפני הצילומים נסענו לעשות שבת בירושלים והיינו מסתובבים עם הבגדים של הסדרה. הלכנו לבתי כנסת ולארוחת שישי אצל משפחה גדולה והכל במסווה. היה מאוד מעניין להיות חלק מזה".
יצא לך לדבר על הסדרה עם חרדים שצפו בה? מלכה כתב בפייסבוק שלו שהביקורות מכיוון צופים חרדים היו קטנוניות ולקו בירידה מוגזמת לפרטים. שמעת אתה דברים דומים?
"תמיד יהיו את אלה שיגידו 'אין דבר כזה עמוד צ"ק' או 'הציצית לא צריכה להיות בחוץ'. בסופו של דבר מדובר בסדרת טלוויזיה שבאה להציף עולם, לגשר בין עולמות, להציג בעיות, לתת פתרונות ולהשאיר שאלות פתוחות, ובזה היא עושה את העבודה שלה מצוין. קיבלתי ים של ביקורות מדהימות, רבנים הזמינו אותי אליהם לארוחת שבת. מי מזמין חילוני לשבת? לחברה החרדית אמורה הרי להיות איזו דעה על אורי לייזרוביץ' ועל אורח החיים התל אביבי שלו, אבל לא, הם רוצים להכיר. גם להם אנחנו עושים שירות כלשהו, ופה מתחיל קירוב הלבבות. אם יש דבר אחד שאני אומר בלב שלם, זה שאני שמח שעשיתי את הפרויקט הזה לא רק הכסף והחשיפה. ברור שתפקיד ראשי זה כיף, אבל האימפקט וההדים שזה עושה זה מחמם לי את הלב יותר מכל דבר אחר".
תן לי דוגמה לאימפקט אישי.
"מלך זילברשלג, למשל. הבחור הרי חרדי, ראיתי אותו בפרמיירה של 'שבאבניקים' ונהיינו חברים הכי טובים. הוא הרבה יותר מגניב ועם דעות הרבה יותר פתוחות מרוב החברים החילונים שלי. פעם החברה הייתה מחולקת ככה. הם הערסים והם הפריקים, הם החנונים והם המקובלים, ואתה היית צריך למצוא לאן אתה משתייך. היום אין דבר כזה 'החנונים' - גם היפסטרים עובדים בהיי-טק. החברה מתפתחת, אנשים לא נשפטים לפי הרקע שמהם הם באים אלא לפי האינדיבידואל".
אתה מציג פה עמדה די אופטימית ביחס לשיח העכשווי. הדעה הרווחת היא שהקצוות בחברה הישראלית מתרחקים אחד מהשני, הקבוצות נהיות מובחנות יותר וכור ההיתוך הוא בסך הכל כישלון. אתה אומר לא, יכול וצריך להיות פיוז'ן בין קבוצות בחברה. זה מעודד.
"אני לא יודע אם זה אופטימי או לא אבל לי, בתור אורי, יש חברים דתיים וחילונים, מוסלמים ונוצרים, בארץ ובחו"ל, בנים בנות, הומואים ולסביות, ועם כולם זה לא מעורר בעיות. נפש האדם הרבה יותר חזקה מהשאלה לאיזה גוף או קבוצה הוא נולד. אם נולדתי בפריפריה, מה זה אומר? שאני פחות שווה ממישהו אחר?"
לייזרוביץ', בן 30, נולד וגדל בראשון לציון להורים עולים חדשים שעלו לארץ בגילאים מאוחרים. האמא נולדה ברוסיה, עברה לאיטליה ומשם עלתה לישראל והאבא הגיע מפולין והשאיר אחריו משפחה בשבדיה. ("להיות בן לעולים חדשים זה מאוד קשה, הם היו חשופים להמון סטיגמות ובעיות תקשורת מפה עד מחר"). את היחסים עם עולם הבמה התחיל עוד בתיכון אחרי שאודישן אקראי הוביל אותו ללהקת הנוער התל אביבית "השכנים של צ'יץ'", שהוקמה בתחילת שנות התשעים וקיימת עד היום ועל בוגריה נמנים בין היתר יהודה לוי, נועה תשבי, יעל בר זוהר וניקי גולדשטיין. הופעות הלהקה חשפו אותו למלהקים של פרסומות, ואחרי הלימודים נרשם לבית הספר של יורם לוינשטיין. 14 מלגות בהן זכה הפכו אותו לבוגר בית הספר הראשון והיחיד שיצא ממנו עם רווח כלכלי.
אתה בתחום לא מעט זמן, אבל שלוש השנים האחרונות הן אלה בהן החשיפה שלך חוותה זינוק משמעותי. תאר לי אין מרגיש המעבר בין חצי-אלמוני לדמות מוכרת?
"לצערי זה בא לידי ביטוי על חשבון המשפחה שלי, ובזה שאין לי זמן לזוגיות. אין לי בעיה שיכתבו עלי דברים, שיגידו, שיצלמו אותי צלמי פפראצי לובש את אותו דבר יום אחרי יום. אורח החיים שלי לא השתנה ונראה לי שהוא גם לא ישתנה. אני מאוד אוהב את החיים שלי, אני עם אותם חברים וגר באותה דירה. אני מוכר יותר אז יש לי הזדמנות להמשיך עם הקריירה שלי הלאה ולקבל תפקידים יותר מאתגרים".
תן לי ספוילר - גדליה מצליח למצוא שידך?
"אסור לי לעשות ספוילרים כמובן. תשאיר את זה פתוח".
גם לך צריך למצוא שידך.
"כן אבל לא עכשיו. אין לי זמן לפתח זוגיות כמו שהייתי רוצה, אבל אני גם בשלב שלא בא לי על זה. אני כל כך נהנה מהיצירה וחווה את עצמי עכשיו שכרגע זה לא בוער בי. מה שכן בוער בי זה להיות אבא".
אפרופו זוגיות, זה קשה או קל יותר לעשות דייטים כשאתה פרצוף מוכר? כלומר, אני די משוכנע שיש אנשים שירצו בקרבתך רק כי אתה מפורסם והאמת, זה נשמע מבאס.
"אני מזהה אותם מקילומטרים, אני מכשפה! אני קולט ישר. כשבנאדם בא אלי אני מיד קולט מה האינטרס, ואני גם מאוד דוגרי ולא משחק משחקים. מתאים או לא מתאים, אני מיד אומר. יש הרבה הצעות אבל תמיד היו, פשוט קצת יותר קשה לעשות מה שבא לי בחוץ כי על כל דבר יש לאנשים מה להגיד".
הזכרתי את עומר פרלמן מקודם, זו לא פעם ראשונה שאתם משתפים פעולה על המסך.
"(צוחק) לא, זו לא פעם ראשונה".
לטובת הקוראים שלא מכירים אני אזכיר; בסרטון קצר שיחקתם שני בחורים שמגיעים למפגש מיני קינקי עם בחור שלישי. השתנות, יריקות, סטירות - די רחוק מעולם הערכים החרדי שאנחנו מדברים עליו היום.
"נכון".
במדינת ישראל של היום, זו שהולכת ונהיית שמרנית ודתית יותר, שחקן לא צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא משתתף בווידאו נועז כזה?
"לא לי. לא אכפת לי. אני לא מונע ממה אנשים יגידו אלא מהשאלה האם בא לי לקחת בזה חלק או לא בא לי לקחת בזה חלק, וכולם יכולים לקפוץ לי. אם מישהי משחקת אישה שרוצחת את הילדים שלה, אז זה יותר טוב? אנשים צריכים להבין שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. בעולם יש אנשים שהם גייז, ויש לסביות, ויש נשים חזקות ויש גברים חלשים, יש אנשים עם פסיכוזות ויש אנשים שעברו דברים בחיים - וצריך לבוא ממקום של חמלה. וזה גם בסדר מצד שני שלאנשים קשה לראות את זה או שהם לא מוכנים לקבל את זה. זה מקובל - אל תראו. אבל זה קיים, וקולנוע הוא קיים, והדברים האלה קיימים בעולם, לא המצאנו כלום".
אז אתה לא מגביל את עצמך בכלל בבחירה של תפקידים?
"מה פתאום. שיחקתי בסדרה של HOT איש דתי, אלבז, ועכשיו אני שוב משחק בסדרה של HOT בחור דתי חרדי. בהתחלה אמרו לי שזה אותו דבר, אבל אני ידעתי שאני מעבר לזה ושאני לא אעשה את זה אותו דבר. רציתי לעשות את גדליה, וגדליה זה לא אלבז. גם בהצגה בבית לסין אני משחק בחור דתי - וזה לא שיקול. אני יכול לעשות תשע דמויות דתיות ברצף, ואני לא אגיד לעצמו 'אה הוא דתי, עשיתי כבר' כי גם פה יש אלף גוונים, ואם בא לי לעשות אז זה - אני אעשה. אני לא אדפוק חשבון לאף אחד".
