בית האמניות

שש אמניות עצמאיות התאספו במבנה הקסום ברחוב מרגוזה 36 ביפו, קיבלו השראה והחליטו שהן לא יחכו לציון לשבח מאי אלו ועדות או מבקרים בשביל חיזוק הביטחון ביצירה ובאגו, אלא ייצרו אלטרנטיבה לטקסים הממוסדים וכך נוסדה תערוכת פרס חדשה, "פרס מרגוזה".

החבורה הכישרונית מונה את שרית אכטנברג, מירב אשכנזי, עינת בסט, עדי ויצמן אהרוני, נועה תבורי ורוני הלר. "זה היה בשיטת חבר מביא חבר", מספרת ויצמן אהרוני על החיבור של השישייה, "אני הייתי שותפה לדירה של שרית, היא עובדת עם נועה שלמדה עם עינת וכך התגלגלנו".

את החלל המיוחד בין סימטאות יפו בחרו הבנות במיוחד ורק אז התחילו לעבוד ביחד. "יצא לנו לראות מספר תערוכות שכבר הוצגו במבנה היפיפייה הזה", נזכרת וייצמן אהרוני, "והחלטנו שזה מקום מצוין להעלות בו גם תערוכה משלנו, אז התחלנו לעבוד.

"התגבשנו כקבוצה הסופית וקבענו סדרת פגישות בסטודיו של כל אחת מאיתנו. כל אמנית הציגה את העבודות שלה לפני האחרות והייתה בחירה משותפת, כי הרעיון היה ליצור שיח בין היצירות השונות, כשהצופה יכול למתוח כל מיני קווים ביניהן. אפשר לומר שהייתה כאן אוצרות משותפת".

בין קירות הבניין הישן תוכלו לראות סדרת אקוורלים, ציור שמן ושלושה פסלים קטנים שיצרה עינת בסט, עבודות רישום שמגיבות למבנה ולהתרחשות בו, ומתייחסת לדימוי הבית והחפצים הקשורים אליו של עדי ויצמן אהרוני, פסלים מחומרים שבירים ופוצעים של נועה תבורי, ציורים של דמויות מופשטות של שרית אכטנברג, רישומי דיו שמתקיימים על הגבול בין התשליל לחיות של הדימוי של מירב אשכנזי ואת עבודת הגוף "קרש" של רוני הלר, בה נרקמים מעין יחסי אובייקט בין הגוף לבין הקרש, כשהקרש לובש ופושט זהויות ותיפקודים בהתאמה מוחלטת לאופן שבו משתמשת בו הדמות.

התערוכה, שתפתח ב- 28 ביוני ותימשך לאורך סוף השבוע, מתקיימת במקביל לאירועי "לילה לבן" שמתנהל ברחובות העיר תל אביב. האמניות הצעירות ראו את הפוטנציאל שבדבר והחליטו לפתוח את הגלריה משעות הערב המוקדמות ועד לשעות הקטנות של הלילה ביום חמישי, ובשישי ובשבת מהבוקר ועד לשעות הערב.

רוני הלר תופיע עם עבודת הגוף שלה "קרש", פעמיים ביום, בחמישי ב-21:00 וב-22:30, בשישי ב-12:30 וב-15:00 ובשבת ב- 12:30 וב-20:30.