וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

על גיא ברילר ו"סקיצה לנצח"

יניב יהודה אייגר

30.4.2010 / 10:00

באמצע שנות התשעים, בילה גיא ברילר, יליד באר שבע 1970, כשנה בבית הספר לתיאטרון חזותי שבירושלים. מאז, הציג 11 תערוכות יחיד והשתתף במספר דומה של תערוכות קבוצתיות. ברילר, שתואר לא מכבר כ"נטע זר בעולם האמנות" (בראיון עימו שפורסם לפני כשבוע במוסף "גלריה"), הינו אמן מזן חדש-ישן: כזה שמצויד מצד אחד בתודעה טכנולוגית ומצד שני מקיים דיאלוג עם הקמאי והמיסטי תוך שהוא ממזג בין השניים ומנסה למצוא "סדקים בתוך המציאות" (כפי שהתנסח בפגישה שהתקיימה בינינו לפני מספר שבועות).

ביטוי לכך ניתן למצוא בפרויקט שהעלה ברילר לפני כשנה וחצי שענה לשם "הסולם". התערוכה שהתקיימה במסגרת פרויקט זה חלשה על שלושה מוקדים: גלריה T.W.S שבטוקיו ושתי גלריות ישראליות שמנוהלות כמוה בידי אמנים – אלפרד התל אביבית וברבור הירושלמית. בתערוכה תלת-ראשית זו, שלוותה בבלוג שעודכן באופן שוטף, נראו תיעודים ושידורים של עשר פעולות טקסיות ויומיומיות שביצע ברילר בעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלה כללו, בין השאר, נגינה בקערה טיבטית, הכנת פופקורן בכירה ניידת וסאונד שהושמע בעיר אחת לאחר שהוקלט בעיר אחרת – כולן פרסו את פרשנותו החופשית, בספירה הציבורית, לעשר הספירות שמונה הסולם הקבלי.

הפרויקט הנוכחי, "I Love Jerusalem and Jerusalem Loves Me" (אוצר: יונתן אמיר), אשר התערוכה שלפניכם, "סקיצות לנצח", היא בבחינת נתח בלעדי מתוכו שנרקח במהירות שיא, עושה דבר דומה. כמו ב"סולם", ברילר מתעד ויוצר, משדר ומשגר, בשאיפה לגשר בין עולמות תחתונים לגבוהים, בין הטריוויאלי למטאפיזי (הסולם, כפי שצוטט במדור "האמן 17", משמש הן להחלפת נורה והן הופיע בהתגלות המקראית שחווה יעקב). כשם ש"הסולם" נמתח בין הספירות השונות – בין האמנות לחיים, מזרח ומערב, החוץ של הכרך הרוגש עם הפנים הסטרילי של החלל הגלריסטי וכדומה – כך גם כאן, מנסה ברילר לנסח באמצעות האמנות מערכות יחסים חדשות בין ערכים לכאורה קוטביים.

זהו פרויקט שבא בשאיפה לבחון אפשרויות של מפגש בין הפוליטי לפואטי, ממסד ופליטות, מידע ומבע, עתיק וחדיש, פרטי וציבורי, פרשנות, קידוד, קוהרנטיות, עמימות, פרישות, התערות, אתוס ומיתוס, דור הביט של ג'ק קרואק והביט האינטרנטי של דור הדוט-קום. זהו פרויקט שבו הסטודיו הוא למעשה קרוון ותחנת ממסר, בו האמן משמש כסוג של שאמאן אורבאני, טרובדור עם מצלמה דיגיטלית ויהודי נודד עם מחשב נייד המופעל מכוח מנוע חיפוש פנימי התר אחר משמעות אישית על רקע המציאות הממלכתית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully