איך כותבים על אייקון? איך מסכמים מפעל חיים? איך מתכוננים לשיחה עם אדם שבאופן מוצהר, קובע ברצינות כי הוא מלחין מוזיקה לחייזרים? אלו הם רק קומץ ממטר של שאלות שעולות לקראת שיחה עם ג'ף מילס. בהרבה מובנים, מילס לטכנו, הוא מה שסן-רא לג'אז. אדם חידתי, ספק הזוי-ספק מודע. זה כבר 30 שנה שהוא יוצר מוזיקה תובענית אשר חפה לחלוטין מהשפעות חיצוניות. מוזיקה אלקטרונית ותקלוט הם ענפים תחרותיים אולי, אבל התחרות הכי גדולה של ג'ף מילס היא מול ג'ף מילס עצמו. לכבוד חגיגות יום הולדתו ה-50, הן של המדור והן של מילס עצמו, זכינו לראיון נדיר עם אחד מאמני הטכנו המשפיעים בעולם.
לכבוד המאורע ערכנו גם סט מיוחד המסקר קמצוץ מפועלו המוזיקלי המרעיש:
נדמה שעם השנים המוזיקה שלך התרחקה מרחבות הריקודים
"זה היה תהליך שהתחיל עם המילניום החדש. תקופה מפחידה, כל עניין הבאג 2000 והתחושה שהעולם עומד להיחרב. כל ההלך רוח של "מה אם" שרר באותה תקופה ולקח חלק ניכר בהשפעה של התהליך שעברתי מוזיקלית עם השנים. זה הרגיש כאילו הגעתי לשלב מיצוי עם תקליטים לדיג'יאים, ורציתי להעניק ערך מוסיקלי מוסף, עטוף בקונספט".
ומכך נולד גם פרויקט הפסקול ל"מטרופוליס"?
"אפשר לומר. זה התחיל להתגבש כרעיון משיחות שניהלתי עם המקורבים אליי בברלין. מאוד חרה לנו שמוזיקה אלקטרונית עוד לא לוקחת חלק דומיננטי מספיק בתעשיית הקולנוע. אפילו אם מדובר בסרט מדע בדיוני, עדיין נעזרים במוזיקה קלאסית כסטנדרט. כל זאת הוביל אותי להחלטה שאולי אני צריך ליזום משהו בנושא. לא רק עבור האתגר האומנותי האישי שלי לפרויקט כזה, אלא גם ובעיקר בשביל שיהיה לעולם איזושהי נקודת התייחסות לעצם הרעיון. אז קיבלתי באמת עותק עתיק של הסרט, והתחלתי להלחין לסצינות שונות בו פסקול. בסופו של דבר ערכתי את הכל לכדי יצירה אחת המיועדת להתנגן במקביל לסרט, וכך באמת היה".
עד כמה שונה הייתה העבודה על הפסקול לעומת דברים אחרים שעשית?
"מטרופוליס לא היה רחוק כל כך מאלבומי קונספט אחרים שיצרתי. הוא כן הגביל אותי לשרת את היצירה שלי עבור פורמט אחר, וזה דווקא היה מרענן ומקל עבורי. בדרך כלל אני מגבש קונספט בעצמי מהדמיון, ולענות לציפיות שלו, כצפוי, הרבה יותר קשה מאשר לסרט בעל עלילה קיימת".
וזה מה שהוביל אותך להתחיל ליצור וידאו-ארט בעצמך?
"לחלוטין. אפשר למצוא תצלומי מסך רבים מ'מטרופוליס' ב-'The Trip' למשל, יצירת וידאו שהצגתי המורכבת מ-60 סרטי מדע בדיוני משנות העשרים ועד השבעים. במובן מסויים, אפשר לראות את עבודת הדגימות שעשיתי בוידאו דומה מאוד לעבודה עם לופים במוזיקה אלקטרונית. באיזשהו שלב התחלתי להבין שללולאת אימג' יש כוח ואמירה אמנותית לא פחות חזקה מסאונד. לכן אני מעדיף עד היום לשלב בין השניים בהופעות שלי בעולם".
ולמה רק עתידנות ומדע בדיוני?
"זה נושא מאוד נוח לעבוד איתו. במבט אל מאדים, זה לא משנה אם אתה שחור, לבן, ממוצא כזה או אחר. כל בני האדם שווים. סיפורי מדע בדיוני הם גם תמיד בעלי אופי מרדני. הם מדברים תמיד מתוקף מהותם על סיכונים, על מחאה נגד הסטטוס קוו. אין אף זרם הגותי אחר ששם לעצמו מטרה להטיל ספק על המובן מאליו. לכן זה נושא נצחי ומרתק כל כך".
נשמע כמו נושא מאוד שאפתני ותובעני ליצירה
"אין ספק. ולכן גם הרבה פעמים זה מתנגש עם עולם המועדונים. אני זוכר שהוצאנו את 'Discovers The Rings Of Saturn' (עם רוברט הוד ומייק בנקס), אנשים לא הבינו מה לעזאזל אנחנו עושים. מדובר בתחילת שנות התשעים, ימי הוללות הרייבים, אף אחד לא חשב שצריך לשמוע מוזיקה כזאת בבית. זה היה אלבום שהקדים את זמנו, והוא זכה להתעלמות מוחלטת מהתקשורת. ועל זה כאב לי מאוד.
והנה היום הוא נחשב לקלאסיקה ומאז גם זכה לכמה הוצאות מחודשות
"בהחלט, ואני שמח על כך. כשעשינו את המופע של X-102 לסונאר, חזרתי לחקור אותו מחדש. חשוב לזכור שמדובר ב-1992 ושיטת העבודה הייתה שונה לחלוטין מהיום. השתמשנו אז בהמון ריוורב על מצילות, ככה יצרנו דימוי של תחושת מרחק. האלבום כולו הוקלט על סלילים, כשכל שיטת העבודה והעריכה היא מלאכה מפרכת. כל טראק הוקלט כסשן חי לסליל, ואז עבר עריכה ידנית. במעבר מסליל אחד לאחר היה צריך לכפר על אובדן ווליום, ככה שהיינו מגיעים לדיסטורשן צורמני שאחרי הקלטה זכה למרקם צלילי מאוד מיוחד. כל 30 שניות באלבום הזה הוקלטו בנפרד, כשהגענו לשעה של מוזיקה, הרכבנו מחדש את כל הפיסות המוקלטות כמו פאזל".
נשמע שאתה קצת מתגעגע לשיטת העבודה הזאת
"לפעמים, כן. זה תהליך עבודה ארוך בהרבה מעבודה על מחשב, אבל היו לך הרבה אפשרויות של פיצול סרטי הקלטה לחלקים, אנכית או אופקית, או להחליף בין סלילים. כל מיני דברים מוזרים שהובילו לתוצאות מוזרות, שבמחשב לוקח שעות לחקות, אם אפשר בכלל".
מופע האיחוד של X-102 בסונאר, הוא גם הפעם הראשונה מזה שנים שבהם עבדת עם מייק בנקס
"אנחנו חברים ובקשר טוב כל הזמן. יוצא לנו להיפגש אחת לכמה חודשים ו"טבעות שבתאי" תמיד היה משהו שנרצה לחזור אליו. השארנו את הפרויקט הזה קצת באוויר, במקור חשבנו שנצא איתו לטור ביחד. אני מניח שבעתיד הלא רחוק נחזור לעבוד על חומרים חדשים. אני, מייק ורוברט (הוד)".
איך נראית עבודה משותפת שלכם כולכם יחד?
"האמת שמעניין יהיה לגלות היום, כי הפעם האחרונה שהיינו באולפן יחד, הייתה לפני המון שנים. כשאני ומייק התחלנו להפיק מוזיקה יחד, לא ידענו כלום. דמיינו את אירופה אז כמעין מכה של מוזיקה אלקטרונית, מקום שמאוד מתקדם תרבותית מההיבט הזה. ממרחק זה היה נראה כאילו הם מתקדמים מאיתנו מוזיקלית באלף שנות אור. כשהגענו לשם להופיע שנים אחר כך, גילינו שזה ממש לא ככה. אבל בדטרויט הצבנו לעצמנו סטנדרט מוזיקלי מאוד שאפתני. רצינו להגיע לקהל אינטקלטואלי, למאזינים שכבר צרכו הכל. מפופ עד רוק וג'אז עד ג'ון קייג', פיליפ גלאס, כל יצירה קלאסית. זה היה קהל היעד שלנו.
מעין אוטופיית מאזין אידיאלי
"כן, מעין מאזין מושלם. לשם כיוונו בהתחלה, ואז מהר מאוד זה התקדם גם מעבר למאזין אנושי. רצינו לכתוב מוזיקה לחייזרים, ליצורים בעלי תבונה לא-אנושית. זה היה השלב שבו הבנו שהרמוניה, אקורדים ותווים, לא מספיקים בשביל יצירה כזאת. התחלנו להלחין סביב תדרים. שם החלה כל התנועה המינימליסטית, עם בליפים ואותות. משהו שנשמע יותר כמו מחשב שמוסר נתונים מאשר מוזיקה קונבנציונאלית".
אחרי יותר מלמעלה מ-20 אלבומי אולפן, יש אחד שיקר לך במיוחד?
"שאלה נוראית ולא הוגנת. כל אלבום שכתבתי הוא סיפור אחר, שעם השנים גם מתקשר לתקופה מסוימת בחיים שלי. אני אוהב את כל מה שעשיתי, וקשה לי להעדיף אחד על פני אחר. אני כן יכול לציין כרגע את "Contact Special" כנקודת מפתח בהתפתחות שלי כמוזיקאי. זה היה האלבום הראשון שבו שילבתי בין רצועות בעלי תנועה ריתמית מכאנית-רנדומלית לתזמור. שם הרגשתי שלראשונה שאני מצליח ליצור תחושה שבה משהו לא טבעי מתקיים בתוך מסגרת של רצף הגיוני. זה היה אלבום הראשון שלי המבוסס על עיקרון המשולש. שלושה מהלכים מוזיקליים הנעים ברציפויות שונות במקביל, היוצרות רצף אחד חדש, גדול מסך חלקיו השונים. זה היה אלבום מורכב, קשה לעיכול. אבל זה עיקרון העבודה שמלווה אותי מאז ועד היום".
כאמן שמפורסם יותר מכל בהיתוך שבין יצירה לתקלוט, למה בעצם אתה לא עובר להופעות לייב בלבד?
"אני לא מוכן לוותר על תקלוט, באף צורה שהיא. כמו שאמרת, זה ההיתוך בין השניים שמוכרח להתקיים אצלי. המעבר מתקליטים לדיסקים היה לי מספיק קשה, אין סיכוי שאעבור למחשב מכאן. אני לא אוהב לנגן דיסקים. כל ההתעסקות הזאת בכפתורים, בקריאת רשימה שעל גבי דיסק. עם תקליטים אתה לא מסתכל על מסך נע, המוח שלך יכול להיות במקום אחר, העיניים שלך חופשיות. עם תקליטים אתה מוכרח להיות חד יותר בשמיעה, אין לך צג לספירה דיגיטלית. אתה צריך לזהות רק מהאזנה למתנגן, מה מתרחש כרגע בתקליט שלך. אפילו מההיבט הפיזי אני תמיד אעדיף תקליטי ויניל. התנועה הסיבובית, הצורה בה המחט קוראת את המידע, אפילו את הסיכון של רעידות, קפיצות או שריטות. בתקליטים יש תחושה של סיכון, שכל רגע משהו יכול להשתבש. בדיוק כמו בחיים".
אז בעצם יצא שה-DVD "Exhibitionist" מלפני עשור, הוא התיעוד האחרון שלך על פטיפונים?
"בשנים האחרונות זה כבר נהיה ברור שתרבות התקלוט נכחדת. אני מעריך שימיה כבר ממש ספורים. הטכנולוגיה הביאה אותנו למצב שבו כבר אין צורך באדם עבור מילוי התפקיד הזה. הדבר החמור הוא שגם הקהל כבר מקבל את זה, ועם זה כבר ממש אין טעם להתווכח. בעתיד הבאמת-לא-רחוק כבר נגיע למועדון שבו המוזיקה מתוכנתת מראש, והקהל מגיב לה. רוקד, בא, ובסוף הערב הולך. אני מצטער שאני נשמע כמו נביא זעם, אבל עדיף להיות ריאליים. באופן מקרי ומחריד, יצא ש-'Exhibitionist' יישאר כנראה כתיעוד אותנטי אחרון לצורת תקלוט במובן הטהור שלה. זה ממש לא היה מכוון לכך, אבל כנראה שזה רק מצדיק עוד יותר את קיומו בעולם".
אתה מרגיש בן 50?
"לצערי כן. אני מרגיש את זה בעיקר בתקלוט. התקלוט שלי שפעם היה נועז, חריף ומהיר יותר מהמחשבה, נעשה מתון יותר. הגוף מתחיל לבגוד גם בי. הנה אולי עוד הוכחה שאני לא באמת חייזר".
הטראקליסט המלא:
Jeff Mills - Something In The Sky 7 track 1
Jeff Mills - Oxide Garden
Jeff Mills - Mysterious Stars
Jeff Mills - From Beyond The Star
Jeff Mills - Something In The Sky 7 track 4
Jeff Mills - Another day in the jungle
Jeff Mills - Gamma Player
Jeff Mills - Something In The Sky 2 track 4
Jeff Mills - Reverting
Jeff Mills - What If
Jeff Mills - Calypso High
Jeff Mills - Solid Sleep
Jeff Mills - Getaway
Jeff Mills - Ticket to Thrillville
Jeff Mills - Outsiders
Jeff Mills - Babylon
Jeff Mills - Casa
Jeff Mills - D N A
Jeff Mills - Late Night
Jeff Mills - Changes of Life
Jeff Mills - Leader Rogue
Jeff Mills - Medusa
Jeff Mills - Berlin
Jeff Mills - Workers
Jeff Mills - Phase 4
Jeff Mills - Wrath Of The Punisher
Jeff Mills - The Hacker