פ??ס?ל לי כבשה: סיכום אירועי השבוע של דרור רפאל

מקהלת הילדים שרה "אנחנו הילדים של חורף '73".

מנהלת בית הספר – רבין ואני. לא היה בינינו קשר אבל אני זוכרת אותו.

המורה לאזרחות – אסור לרצוח, ובמיוחד לא ראש ממשלה. סתם לרצוח זה לא טוב, אבל ראש ממשלה זה במיוחד רע.

מקהלת הילדים – "שיר הרעות". השיר שרבין הכי אהב.

מנהלת בית ספר – רבין ואני, ההמשך. בעצם היא נזכרת שפעם אחת היא כן ראתה אותו. כבר אז הוא נראה מודאג. היא ידעה שיקרה משהו.

המורה להתעמלות – רבין וספורט. למרות שהוא עישן הוא הקפיד על מראה רזה ואתלטי. חשוב לשמור על אורח חיים בריא. ולא לעשן כמו רבין.

מקהלת הילדים – איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. (הילדות מתלחשות האם האיש ההוא זה רבין או רן שריג)

אישה מבוגרת מאוד שנשארה מהטקס של השואה עולה לבמה ומספרת על בית הספר כדורי. (הילדים מתלחשים, מתי הטקס ייגמר ויתנו להם לשחק כדורי במגרש).

מסך יורד, קטע וידאו מהרגעים שאחרי הרצח. (הילדים מתלחשים: בלוד כל יום יש רצח, אז למה מדברים רק על הרצח של רבין, רק כי הוא היה בתל אביב?)

המנהלת עולה שוב, תם הטקס. להתפזר לכיתות אבל לפי הסדר. קודם הדל"תים, אחר כך ה', ו', והזיינים בסוף. זיינים לא לעמוד! הזיינים בסוף אמרתי!!!

(הילדים צוחקים).

עוד יום זיכרון לזכר רבין תם.

המעניין במעצר של מנכ"ל משרד הפנים גבי מימון, הוא בעיקר תגובת השר ישי. "הופתעתי ממעצר המנכ"ל", אמר השר. "מימון ידוע במקצועיותו ובניסיונו בתחומי המשרד. אנו מתפללים שהאמת תצא לאור".

ראשית אלמנט ההפתעה: כיצד הופתע ישי? האם ממש נשמטה לסתו ונשמעה נהמת זעזוע, או שתפס את פניו וסינן "לא, זה השיא!". "מימון ידוע במקצועיותו ובנסיונו הרב" - מפליא שעם ידע ונסיון כזה, בכל זאת הוא נתפס.

"מתפללים שהאמת תצא לאור" - כלומר אם יימצא שהוא אשם, בית המשפט טועה והשופטים סמולנים ועוכרי ישראל. התגובה של ישי היא אוטומטית ומוכנה מראש לכל מקרה שאיש ש"ס, נעצר נחשד או נתפס.

בתגובה כזו, תמיד יש הלם והפתעה, מחמאה לחשוד ותפילה שהאמת תצא לאור. לש"ס לא באמת חשובה האמת, הם פשוט מאמצים את השקר שנראה להם הכי נכון.

תערוכה חדשה מציגה פסל בגודל טבעי של אריק שרון, כשהוא שרוי במצבו הטבעי, על המיטה, מחובר באופן לא טבעי למכונת הנשמה. גם אריק המקורי וגם הפסל. שניהם מחוברים, שניהם נושמים ושניהם לא ממש חיים. יש כבר המבקשים לנתק את הפסל ממכונת ההנשמה מחשש לבזבוז כספי ציבור.

האמן שפיסל אומר שזו אמנות וקיים טאבו סביב שרון בגלל מצבו, ואילו הפסל ישבור את הטאבו. לפעמים עדיף שהטאבו פשוט ישבור את הפסל. במפלגת קדימה מבקשים להסיר את הפסל של שרון כי זו מציצנות ולא אמנות. חברת הכנסת עינת וילף מציעה להוריד את התמונה של רבין מחדר הסיעה של מפלגת העבודה, כי הוא לא מסמל תקווה.

הפוליטיקאים מתרגזים על תמונות ופסלים. לא התמונה של רבין מסמלת ייאוש אלא וילף עצמה היא הייאוש, ולא הפסל הוא מציצנות, אלא מי שבא לראות אותו. הבעיה היא אף פעם לא בפסלים אלא באנשים.

צירוף המספרים שחזר על עצמו בלוטו אינו אלא בשורה. סיכוי של אחד לארבעה טריליון הוא חסר סיכוי, ובכל זאת, חזר פעמיים בחודש. כמו ב"אבודים", המספרים מסתובבים, חוזרים על עצמם, ואנחנו צריכים לשאול, מה נדיר יותר, שאותם שישה מספרים יחזרו על עצמם חודש אחרי חודש או שעירית ענבי ממשיכה לחזור על עצמה שבוע אחרי שבוע?

ובכל זאת 13, 14, 26, 36, 32, 33 מה המשמעות שלהם? 13 רציחות בלוד בחודש האחרון, 14 תוכניות בישול משודרות במקביל, 36 מעלות למרות שכבר סתיו, 26 פעמים רן שריג ביקש מאשתו שתמצוץ לו, 32 פעמים ביום אחד איתן הבר נזכר איך הלכה לו המדינה. סליחה, הנה עוד פעם, זה כבר 33.