כ-100 שנה לאחר היווסדות התיאטרון הלאומי הבימה וכשנה ושלושה חודשים לאחר דו"ח מבקר המדינה החריף על התיאטרון, חושף וואלה! תרבות את עיקרי המלצות דו"ח עמדי לבחינת תיאטרון הבימה כתיאטרון לאומי. בצד הכלכלי ממליצה הוועדה בין השאר על מענק מדינה בסך 12 מיליון ש"ח להבימה; מחיקת חובות היסטוריים של התיאטרון ע"ס 10 מיליון ש"ח בגין הלוואות מדינה; דרישה מהתיאטרון לקיצוץ הוצאותיו התפעוליות ב-5% (כ-3.5 מיליון ש"ח), בעיקר בסעיפי כוח אדם והוצאות הנהלה וכלליות.
בין ההמלצות הבולטות בצד החזון ממליצה הוועדה בין השאר על מתן ביטוי לעדות השונות, יזימה וכתיבת מחזות "שמבוססים על נקודות מבט מגוונות של ההוויה הישראלית והיהודית", אירוח הצגות ערביות, העלאת הצגות בשפות מרוקאית, עיראקית, בוכרית, יידיש וג'והורי, ועם זאת מרבית ההצגות בשפה העברית; פעילות "מתוך זיקה הדוקה למורשת התרבות של העם היהודי בקהילותיו השונות, לשפה העברית וללשונות היהודים השונות, לציונות, למדינת ישראל ולתושביה".
בין ההמלצות הבולטות הנוגעות לרפרטואר התיאטרון הלאומי: לבטא בעשיה "עיסוק מושכל, ביקורתי ופורה באתוס הלאומי"; שמירה על "אינטרס אמנותי גרידא והימנעות משיקולים מסחריים"; רפרטואר שיהיה מורכב ברובו (כ-60%) ב"טיפוח והפקה של מחזאות מקורית ישראלית ו/או יהודית"; תמהיל הצגות שיהיה "שיקוף נאמן של החברה הרב תרבותית בישראל"; וכן הומלץ כי "משימה אמנותית חשובה היא התמודדות תיאטרונית עם התנ"ך באמצעות תיאטרון חי עכשווי ומודרני"; בנוסף הומלץ על הקמת בית ספר לבימוי שליד התיאטרון וייסוד מחלקה חינוכית.
לפני שנה וארבעה חודשים הודיעה שרת התרבות מירי רגב על הקמת ועדה מייעצת לבחינת מעמדו של תיאטרון הבימה כתיאטרון לאומי, בראשותו של יו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, יגאל עמדי. הוועדה הוקמה בסמוך לפרסום דו"ח חריף של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על ניהול התיאטרון הלאומי, במסגרת הדו"ח השנתי 66ג' לשנת 2015. בדיקת משרד מבקר המדינה התקיימה בין החודשים מרץ לאוגוסט של שנה זו, בתקופה בה אודליה פרידמן שימשה כמנכ"לית התיאטרון. המבקר העביר ביקורת על ההתנהלות הכלכלית של הבימה. בנוסף קבע כי על משרד התרבות והמועצה הישראלית לתרבות ואמנות לקבוע מה נדרש מתיאטרון לאומי, כנהוג בעולם, ולתקצב תיאטרון לאומי בהתאם.
בוועדה שהוקמה, לצד היו"ר יגאל עמדי חברים ד"ר רזי אמיתי, השחקן דביר בנדק, השופטת בדימוס רחל גרטל שלו, יקי הרטל, לשעבר מנהל תיאטרון החאן, יגאל חיו-מולד, המבקר הכללי של ועידת התביעות העולמית של נפגעי השואה, עו"ד אברהם נתן וחוקרת התיאטרון ד"ר שרית קאופמן דורון. בתחילת הדו"ח מצוין כי "לאורך כל השנים, לא קבעו משרד התרבות והמועצה הישראלית לתרבות ואמנות דרישות מיוחדות מהבימה בשל היותו תיאטרון לאומי. לא נקבע מה המשמעות של 'תיאטרון לאומי', הרפרטואר המצופה, היעדים והתפוקות בתחום התיאטרון הנדרשים בשל מעמד זה. הוועדה נתבקשה לתת המלצותיה להגדרת תיאטרון לאומי מתוך הבנה כי ככזה עליו לשמש כספינת דגל לעשיה תרבותית בישראל, כמו גם להגיש תחזית לתקצוב התיאטרון בהתאם".
בין המלצות הוועדה:
ביטוי לעדות השונות, העלאת הצגות בשפות מרוקאית, עירקית, בוכרית, יידיש וג'והורי
"מכיוון שישראל מוגדרת כחברת מהגרים, רצוי לתת ביטוי לעדות השונות, ועל כן ליזום ולקדם כתיבת מחזות שמבוססים על נקודות מבט מגוונות של ההוויה הישראלית והיהודית. יש להדגיש שלא מדובר בפולקלור, אלא בעומק התרבותי של השונות הגדולה הקיימת בין אנשים שחיים בארץ. זה הון תרבותי ייחודי ומבוזבז".
"בישראל השפה הרשמית השנייה היא ערבית, לפיכך יש מקום לארח התיאטרון הלאומי מדי פעם הצגה בערבית עם כתוביות בעברית, כאמירה על שיתוף המגזר הערבי במדינת הלאום היהודית. במקביל, יש לתת את הדעת על עושר השפות המדוברות בארץ שאינן רשמיות". בהמשך מצוין כי הכוונה בין השאר לשפות מרוקאית, עירקית, בוכרית, יידיש וג'והורי, ונכתב כי "ההחלטה להעלות הפקה באחת הלשונות הללו מדי שנה על במת התיאטרון הלאומי יכולה לתרום להבניית התרבות הישראלית". עוד צוין כי התיאטרון הלאומי "יבטיח כך את בואו של קהל שחש כי התיאטרון הישראלי מתעלם מן התרבות הלשונית המגוונת של העם היהודי, ומדיר רגליו ממנו". עם זאת, הומלץ כי הצגות התיאטרון יהיו בעיקר בשפה העברית.
חזון התיאטרון הלאומי על פי ועדת עמדי:
תחת הכותרת "חזון תיאטרון לאומי", הופיעו ההמלצות הבאות:
1. "על התיאטרון מוטלת מחויבות לפעול על פי ערכים אמנותיים, תרבותיים, חברתיים וחינוכיים ולמימושם ברמה הגבוהה ביותר".
2. "התיאטרון יציב רף אמנותי גבוה במיוחד על ידי העלאת הצגות איכותיות מבחינה אמנותית, ממיטב היצירה התיאטרונית ולקידומם של יעדים תיאטרוניים לאומיים".
3. "הצגות התיאטרון יהיו בעיקר בשפה העברית, תוך הקפדה על שימור הלשון העברית ועל תקינותה".
4. "התיאטרון יעודד ויקדם מחזאות ישראלית מקורית איכותית, חדשנית ונועזת הן בתכניה והן בביטוייה האמנותיים, המעוגנת בהוויה הישראלית".
5. "התיאטרון יפעל מתוך זיקה הדוקה למורשת התרבות של העם היהודי בקהילותיו השונות, לשפה העברית וללשונות היהודים השונות, לציונות, למדינת ישראל ולתושביה, וכן למסורת העבר המפוארת של התיאטרון משחר ימיו".
6. "העשייה האמנותית של התיאטרון על כל היבטיה תבטא ותשקף את הרב תרבותיות של החברה הישראלית".
7. "התיאטרון יפעל לטיפוח ועידוד שיתופי פעולה וקשרים עם תיאטרונים אחרים בישראל ועם תיאטרונים לאומיים ואחרים בעולם".
רפרטואר התיאטרון הלאומי
המלצות הוועדה הנוגעות לרפרטואר התיאטרון הלאומי:
1. "רפרטואר תיאטרון לאומי חייב לעסוק בשימור המורשת התרבותית, ולהביאה לידי ביטוי ביצירה מקורית חדשה, וכמו כן לבטא בעשייה עיסוק באתוס הלאומי עיסוק מושכל, ביקורתי ופורה, דיאלוג עם המורשת של הקהילות השונות ועם השיח האקטואלי בהווה והתייחסות לעתיד".
2. "רפרטואר התיאטרון יהיה בעל זהות אמנותית ייחודית, תוך שמירה ונאמנות לאינטרס האמנותי גרידא והימנעות משיקולים מסחריים".
3. "רפרטואר התיאטרון והעשייה האמנותית שלו יהיו כקטר מוביל המהווה דוגמה ומופת למצוינות ואיכות אמנותית מתחדשת".
4. "רפרטואר התיאטרון יהיה מורכב ברובו (כ-60%) ובעדיפות עליונה בטיפוח והפקה של מחזאות מקורית ישראלית ו/או יהודית".
5. "רפרטואר התיאטרון יהיה מגוון וברמה אמנותית ואיכותית גבוהה".
6. "תמהיל ההצגות יהיה שיקוף נאמן של החברה הרב תרבותית בישראל, תוך עידוד וקידום יצירה מקורית ישראלית איכותית, חדשנית ופורצת דרך, הן בתכניה והן מצד אופני הביטוי האמנותי שלה".
7. "התיאטרון יעלה מחזות מופת ישראליים בביצועים מחודשים לצד העלאות מחודשות של קלאסיקות וקלאסיקות מודרניות בתרגומי מופת לעברית".
8. "משימה אמנותית חשובה היא התמודדות תיאטרונית עם התנ"ך באמצעות תיאטרון חי עכשווי ומודרני".
9. "יודגש כי בשונה מתרבויות ולשונות רבות אחרות, ליצירה בשפה העברית "אין ארץ אחרת", ועל תיאטרון לאומי להיות ממגניה המובהקים ומנאמניה. יחד עם זאת, כפי שצוין, מכיוון שללשונות היהודים ההולכות ונכחדות אין ארץ כלל, על תיאטרון לאומי לתת מקום למורשת זו".
10. "ראוי שההצגות המוצגות בחללי התיאטרון תעוצבנה בהתאם לחללים ומבלי להגביל את רוח היצירה, כורח הנובע מן הצורך בשינוע ההפקות אל היכלי התרבות השונים".
טיפוח יוצרים בתיאטרון הלאומי
חלק אחר בדו"ח מתייחס לטיפוח יוצרים בתיאטרון הלאומי, ובין השאר ממליץ:
"התיאטרון יפעיל אנסמבל קבוע של יוצרים מן המעלה הראשונה שפעילותו תהיה מזוהה עם חזון התיאטרון הלאומי, ותיצור שפה אמנותית ייחודית למוסד זה"
"התיאטרון יטפח כוחות יצירה איכותיים, בדגש על איתורם של קולות חדשים ומוכשרים, עידודם ומתן הכשרה מקצועית להם ולכלל היוצרים בתיאטרון"
"התיאטרון ייזום הקמת בית ספר לבימוי שליד התיאטרון (בהקשר זה אנו ממליצים גם על בית ספר למחזאות בירושלים)"
המלצות נוספות בחלק זה: הקמת "סדנאות איכות מקצועיות שיענו על צרכי התיאטרון הישראלי"; הפעלת מחלקת דרמטורגיה בשיתוף מוסד אקדמי מרכזי; טיפוח יוצרי תיאטרון; הפעלת "קבוצת צעירים" שתטפח ותעודד יוצרים ושחקנים צעירים "כחממה לעבודות ניסיוניות וחיפוש צורות ושפת במה חדשות עם גישה חתרנית"; הקמת סטודיו של התיאטרון "להתמחות מקצועית בו יוכלו בוגרים מצטיינים ובולטים של בתי הספר והמכללות השונות למקצועות הבמה להרחיב את השכלתם, לבטא את הישגיהם הלימודיים בעבודה מעשית ולעודדם להמשך למידה מתמדת בין כתלי התיאטרון"; הקמת "פורום יוצרים צעירים"; ובניית "מערך השתלמות בארץ ובחו"ל לאנשי מחלקות היצור, התפעול והארגון".
מחלקה חינוכית:
המלצה נוספת של הדו"ח היא על "טיפוח מחלקה חינוכית מקצועית ועצמאית, בעלת תקציב ראוי, שתקיים מערך מסועף של פעולות הכנה להצגה במוסדות החינוך ובתיאטרון עצמו, מופעים ייחודיים במוסדות החינוך ובתיאטרון עצמו, מופעים ייחודיים הממחישים את ההיסטוריה הרפרטוארית והסגנונית של התיאטרון ושל שיטות הפעולה הנהוגות בו בהווה".
בן השאר הומלץ כי "התיאטרון יפעל לטיפוח יצירה משותפת ישראלית-ערבית בישראל. הפקות משותפות עם תיאטרונים ערביים בישראל. עידוד וטיפוח יוצרים, שחקנים ערביים ושילובם בתיאטרון הלאומי, הרחבת הקשר עם קהלים בערים ובכפרים ערביים ברחבי הארץ".
הפרק הכלכלי
"ההערכה היא", נכתב בדו"ח עמדי, "כי למרות הרווח התפעולי שמציג התיאטרון בשנים האחרונות, נטל חובות העבר לא יאפשר לו להתקיים לאורך זמן. ההון החוזר השלילי כפי שמבטא בחוב לספקים ושחקנים, הוצאות המימון והחזרי הקרן הכבדים, יובילו להחרפת תזרים המזומנים השלילי ובסופו של דבר יכריעו את התיאטרון ויובילו להקפאת פעילות". לכן ממליצה הוועדה בין השאר:
"לתת לתיאטרון מענק מדינה בסך 12 מיליון ש"ח לפרעון סך חובותיו הנוכחיים לספקים ושחקנים, ובכך לאפשר לו הן להקל על מצוקת ההון החוזר השלילי, והן להשיב את אמונם של בעלי החוב בתיאטרון ובאיתנותו (דבר שאמור גם להוביל לאורך זמן לחיסכון בעלויות)".
"למחוק חובות היסטוריים בגין הלוואות מדינה בסך של 10 מיליון ש"ח מתוך יתרת חוב קיימת של כ-15 מיליון ש"ח (יודגש כי 5 מיליון ש"ח מתוך ה-10 מיליון אמורים להימחק עוד במסגרת הסכם ההבראה משנת 2012)".
"להקפיא את החזר יתרת החובות ההיסטוריים למדינה (כ-5 מיליון ש"ח) למשך 4 שנים, עד לסיום פרעונן של מרבית ההלוואות הבנקאיות הרובצות על התיאטרון".
"לדרוש מהתיאטרון לקצץ הוצאותיו התפעוליות ב-5% (כ-3.5 מיליון ש"ח), בעיקר בסעיפי כוח אדם והוצאות הנהלה וכלליות".
"בכפוף לעמידה בדרישות 'תיאטרון לאומי' להבטיח לתיאטרון תמיכה ממשלתית קבועה בשיעור שלא יפחת מ-25% מסך תקציבו התפעולי השוטף (כ-68 מיליון ש"ח נכון ל-2016)".
ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "טיוטה ראשונית של המלצות ועדת עמדי הוגשה לשרה וטרם נדונה. השרה ביקשה לבחון לעומק את מכלול הנתונים וההמלצות של הגורמים המקצועיים טרום הדיון. לאחר קבלת הדוח הסופי והדיון בהמלצותיו יצא המשרד בהודעה מסודרת בנושא".
מתיאטרון הבימה נמסר בתגובה: "שמענו על מסקנות הוועדה רק מהתקשורת, ועדיין לא קיבלנו לידינו את הדו"ח. נראה שהוועדה קיבלה הלכה למעשה את עמדת הבימה לפיה חובות העבר נוצרו בגלל נסיבות היסטוריות שאינן באשמת התיאטרון, ולכן יש למוחקם, בעוד שבשוטף מזה 4 שנים ברציפות הבימה מסיים כל שנה עם עודף תקציבי, תוך שממשיך להעניק לקהל את חוויית התיאטרון האיכותית ביותר".