בלי שהרגשתם, שי שטרן הכניס לכם לגרון תוכן חתרני
קשה להאמין, אבל בתכניתו האחרונה הצליח שי שטרן להשחיל בעדינות מושגים מפוצצים כמו הנכבה, המאבק היהודי-ערבי, זהות לאומית ודת. בפעם המיליון מסתבר שהומור הוא הנשק המושלם לריכוך התנגדויות אידיאולוגיות
קשה להאמין, אבל בתכניתו האחרונה הצליח שי שטרן להשחיל בעדינות מושגים מפוצצים כמו הנכבה, המאבק היהודי-ערבי, זהות לאומית ודת. בפעם המיליון מסתבר שהומור הוא הנשק המושלם לריכוך התנגדויות אידיאולוגיות
פרק פתיחת העונה של "פנים אמיתיות" הביא עמו בשורה מרכזית: אמנון לוי מזועזע. לא את התחקיר על הישראלים שנוהרים לעיירת חוף באפריקה כדי לשכב עם נערות מוכרים לכם כאן, אלא את ההנאה שבזעזוע ממנו
אולפן שישי של אחרי השבעת טראמפ מזכיר אמנם את החלק של הגדת הפסח שקוראים אחרי האוכל, אך למרות זאת היו במהדורת שישי כמה חלקים חזקים, ובראשם ההפתעה העסיסית שהכין אמנון אברמוביץ'
בעונה הרביעית של הסדרה הבריטית כבר אי אפשר יותר להתעלם מכשליה ומההתבשמות העצמית שלה, אבל ב"שרלוק" כמו ב"שרלוק", זה מעט יותר מורכב מכך. ספוילרים לפרק הראשון לעונה
הסרט "ארדואן: עלייתו של שליט" ששודר אמש בערוץ 8 מציג ביד אמן כיצד מיישם נשיא טורקיה את תכניתו להשתלט על טורקיה ולהפוך אותה למגרש המשחקים הפרטי שלו. התוצאה מצמררת
סדרת הספרים האקסצנטריים והמודעים לעצמם, צולחת רק באופן חלקי את המעבר למסך הקטן. בעוד היופי החזותי והשנינות של דמות המספר שלה מוצלחים, איכות המשחק של הילדים במרכזה פוגעת בה משמעותית, וההתאהבות בשנינות של עצמה מקשה על ההנאה ממנה
"לצוד את היטלר" של ערוץ ההיסטוריה ו"היטלר" של ערוץ 8 נוקטות לכאורה בגישות הפוכות - האחת מערערת על המוסכמות והאחרת מחזקת אותן, אבל שתיהן לוקות באותה בעיה: מגמתיות
סדרת הריגול חזרה לעונה חדשה שמתרחשת הפעם בניו יורק, ומציגה לנו באופן מוזר את קארי מת'יסון בתפקיד המבוגרת האחראית, את קווין כשבר כלי, אישה נשיאה, מה שנראה כמו גיבוש של שמאלנים בוגדניים ותקווה שנקבל סוף סוף רשע מוצלח. ניתוח עומק של פרק הבכורה
גם אם תתאמצו ותצפו שוב ושוב בפינותיו של מנחם הורוביץ ב"תכנית חיסכון" לא תצליחו לגלות מה דעתו על השירותים או המוצרים שנסקרים בהן. וכשמדובר בפינת צרכנות, זאת בעיה. כי אם בסוף האייטם הצופה לא מצליח לקבל חוות דעת, אז זו לא פינת צרכנות. זה תשדיר שירות
החיבור בין מרכיבי הסדרה הכמו-תיעודית "נעלמות", שמגוללת את הסיפור של שלוש נשים פיקטיביות, מקנה רושם מזויף במקרה הטוב, ובמקרה הרע יוצר בן כלאיים לא טבעי ולא נעים לצפייה. עדיף היה לספר את הסיפור של נשים אמיתיות שההיסטוריה שכחה
הריאיון המיוחד שהעניק נשיא ארה"ב היוצא ל"עובדה", רגע לפני עזיבתו את הבית הלבן, לא סיפק כותרות מיוחדות. גם מול ניסיונותיה הכנים של דיין להוציא אותו משלוותו, התעקש האיש השקול והנאיבי לדבוק בעובדות ולהמשיך לחלום, כאילו לא היה דונלד טראמפ בעולם
התשובה של "גב האומה" לסערת הכרעת הדין במשפט אלאור אזריה הייתה, כצפוי, מדוייקת, חדה וחסרת רחמים. כמה חבל שאחרי שאנחנו הולכים לישון איתן, צריך להתעורר למציאות המדכאת
בתמונת מראה של הקיטוב בחברה הישראלית בעקבות פרשת אזריה, הציגו אמש שתי מהדורות החדשות המרכזיות את המתלהם והצעקני, לעומת השקול והענייני. אחד מהם הוא המשך של עידן פוסט האמת, ואילו השני הוא שריד לחברה נורמלית ושפויה
אמנם בשנים האחרונות הטלוויזיה הציגה המון דמויות על הספקטרום האוטיסטי, אבל "סוג א'" מצליחה בכל זאת לספק דרמה משפחתית סולידית ונוגעת ללב, שכוללת כמה רגעים מרגשים מאוד והפגנות משחק מעולות מצד כולם
בעוד יריבותיה לז'אנר לוחצות בכל הכוח על כפתורי הדמעות והרגש, הגישה העניינית והכיפית של "הכוכב הבא" מביאה משב של רעננות למסך הטלוויזיה שלנו. השופטים משלימים זה את זה, רותם סלע מאזנת את נוכחותו של אסי עזר, ודיאנה גולבי עוד תהיה המתמודדת שכולנו נדבר עליה
סרטו של עידן סטרבצ'ינסקי המגולל את סיפורה של בית"ר נורדיה, קבוצת האוהדים שהתנתקה מהגזענות של בית"ר ירושלים, מהווה נקודת אור נדירה של שפיות ישראלית . עם זאת נדמה שהסרט נסחף ברומנטיקה, מתעלם מהשלכות המציאות ומתקשה לדבר למי שאינם אוהדים מושבעים
גורי אלפי חזר לעונה שנייה עם תוכנית הלילה שלו, אבל לא נראה שהופקו לקחים. היא עדיין נשענת בעיקר על החן הגדול של המנחה והרבה פחות על פאנצ'ים מושחזים, אמירות חזקות או סתם משהו שיגרום לנו לצחוק בקול
הגלגול הרביעי של קבוצת הכדורגל הכי לא מתפקדת בעולם חצה את קו אמצע הדרך, וכבר כעת ברור שדברים השתנו. כשהסמל הגדול ביותר הוא אמן הקלישאות איציק זוהר וכשהמאמן שייע פיינגנבוים מאבד את מעט הכבוד שעוד היה לו, מה הפלא שברלד נראה פתאום כמו קול שפוי