אולי היה עדיף להישאר במטבח: "6 אימהות" מחזירה את הנשים לאחור
"6 אימהות" מנסה למצוא את האם המושלמת אבל על הדרך היא מנציחה כל סטריאוטיפ נלוז ומעצימה כל קונפליקט משפחתי פשוט. אה, והיא גם די משעממת
"6 אימהות" מנסה למצוא את האם המושלמת אבל על הדרך היא מנציחה כל סטריאוטיפ נלוז ומעצימה כל קונפליקט משפחתי פשוט. אה, והיא גם די משעממת
"האנטומיה של גריי" עסקה, מתחילת דרכה, בבני אדם ובמערכות יחסים אבל בעונתה ה-11 היא בוחרת להתמקד בדמות אחת בלבד. זו עלולה להיות הטעות הגדולה ביותר בתולדותיה
בשלב הזה של חייה, די ברור ש"האישה הטובה" היא לא סיפור עם התחלה, אמצע וסוף אלא סדרה מלאת קצב ואדרנלין אשר מספקת לצופיה מדי פרק את אפקט השוק באופן יעיל. זהירות - ספוילרים!
מאורעות השבוע שעבר הותירו את חותמם ובתוכנית הראשונה של "המוסף" בהנחיית גאולה אבן לאחר השעייתה, עלתה שאלה: האם מערכת "המוסף" לועגת לראש הממשלה או שמא גדעון סער לועג לראש הממשלה?
"היחידה" הולכת בעקבות זרם הדוקו ריאליטי הישראלי שמצליח בזכות המודעות העצמית והליהוקים החזקים. היא לא ממציאה שום דבר מחדש, אבל אם הגלגל נוסע, אין תלונות
יעל בר זוהר לא מטגנת שניצל. נאור אורמיה מפשל אפילו חביתה. אבל למה בעצם צריך להיות לנו אכפת מהדברים היומיומיים האלו שהאנשים הלא מרתקים האלו לא יודעים לעשות?
גם בפרק האחרון שלה לעונה, כוחה של "הנותרים" נובע מהעמימות שלה ומהזעקות שהגיעו אחרי כל השתיקות. הקרובים הרחוקים מתקרבים שוב, והם מוזהבים מתמיד
העונה החמישית והאחרונה של "אימפריית הפשע" נפתחת שבע שנים לאחר שהסתיימה הקודמת. פרק הבכורה משלים פערים באופן האיטי והיפה שאופייני לסדרה, ובונה מחדש את יסודותיה
ערוץ החינוכית 23 ממשיך את המהלך שהחל להוביל לפני פחות משנה, ומציע עוד תכנים חינוכיים מקוריים, עדכניים ומוצלחים. תוכניות דוברות עברית שלא תפחדו להניח את הילד מולן? יש
הסדרה החדשה של סטיבן סודרברג בכיכובו של קלייב אואן משוחקת ומצולמת מדהים, אבל לא ברור מה משך אותם לפרויקט נטול חידוש כזה. מה שבכל זאת מעורר עניין הוא הזווית השחורה
"איש חשוב מאוד" חוזרת בוריאציה כזו או אחרת על הטריק של "תעשה לי ילד", ומצליחה בעיקר בזכות יהודה לוי שמתמסר כל כולו לתפקיד יהודה לוי הכוכב הדועך והנרקיסיסט
"נויורק" חוזרת לעונה שלישית ומרימה את רף הכיף מחדש. הסדרה היומית שהצליחה לבלוט בגלל שדאגה שלא לקחת עצמה ברצינות רבה מדי, שומרת על האיזון העדין הזה גם הפעם