גבינת ברי: "חדר" עם ברי לרסון הוא סרט יפה, אך מעט צ'יזי מדי
תצוגת המשחק של ברי לרסון אכן מרשימה, והסרט כולו מותח ומעורר השראה, אבל "חדר" מתייחס באופן קיטשי יתר על המידה לסיפור על האם ובנה שכלואים בחדר קטן כל חייהם
תצוגת המשחק של ברי לרסון אכן מרשימה, והסרט כולו מותח ומעורר השראה, אבל "חדר" מתייחס באופן קיטשי יתר על המידה לסיפור על האם ובנה שכלואים בחדר קטן כל חייהם
אף שלעתים הוא מתייחס לצופים בהתנשאות ובפטרונות, "מכונת הכסף" עטור הכוכבים מצליח לתאר באופן סוחף, חכם, משעשע ועצוב כיצד התפוצצה בועת הנדל"ן ב-2008
הסרט האמריקאי המדובר "ספוטלייט" מעורר געגועים לימים בהם הקולנוע והתקשורת היו רלוונטיים יותר לחיינו, ומצדיק את מעמדו כאחד המועמדים החזקים לאוסקר ואת ההשוואות ל"כל אנשי הנשיא"
התצוגה של דיקפריו ראויה לכל שבח וגם לאוסקר, אבל בצד קטעים מדהימים, "האיש שנולד מחדש" המהולל מציג גם לא מעט רגעים משעממים, והתסריט שלו לא מספיק טוב
אמנם הוא הגיע לארץ עם תווית של "יצירת מופת חשובה", ואין ספק שיש בו איכויות רבות, אך "קרול" מתקשה בסופו של דבר לגעת בצופה
צפוי, מעושה, זחוח, חסר לב וחסר עוקץ - "שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו מכוון הכי גבוה שאפשר ונופל הכי עמוק. אכזבה גדולה
למרות נוכחותם של וויל סמית, הלן מירן וכוכבים אחרים, הדרמה הקיטשית "יופי נסתר" התרסקה בקופות ונשחטה בידי המבקרים. היא אכן כושלת ולא מהנה לצפייה, אבל אי אפשר להתכחש לכוונותיה הטובות