"ג'ק וג'יל": אדם סנדלר ואל פצ'ינו בסרט הכי יהודי והכי לא מצחיק בסביבה
למרבה האכזבה ולמרות הפוטנציאל, המהתלה החדשה של אדם סנדלר כשלצדו אל פאצ'ינו וקייטי הולמס חוצה את גבולות הטעם הרע של הקומדיה ושל התוכן השיווקי
למרבה האכזבה ולמרות הפוטנציאל, המהתלה החדשה של אדם סנדלר כשלצדו אל פאצ'ינו וקייטי הולמס חוצה את גבולות הטעם הרע של הקומדיה ושל התוכן השיווקי
"פלייאוף" המבוסס על חייו של רלף קליין הוא מוצר הוליוודי על כל הטוב והרע שבזה - הוא נוצץ ואפקטיבי מצד אחד, ומצד שני יש בו שטחיות ופשטנות שמגיעה בעסקת חבילה
מאחורי כל היומרות שלו, מתגלה כי העיבוד עטור הכוכבים לרומן של ג'ון לה-קארה הוא בסך הכל סרט חלול, מתיש ואף מעצבן
בייסבול הוא הרבה יותר מרק משחק ולכן "מאניבול" עם בראד פיט הנפלא הוא הרבה יותר מסרט בייסבול. מי שיצפה בו בסבלנות, יזכה בחוויה עשירה ומתגמלת
הפרק הלפני-אחרון של "דמדומים" מספק כמות שיא של רגעי שיא, משכיל להשאיר את הצופים במתח לקראת סוף הסדרה ובעיקר מצליח להוציא את החשק מיחסי מין
"שלטון החוק" מראה כיצד דווקא מערכת המשפט דפקה בשיטתיות את הפלסטינים, ולכן ערכו עולה על תרגילי החשיבות העצמית של יוצריו
"בני אלמוות" הוא עוד ניסיון להחיות את האפוסים על יוון העתיקה, וכמו קודמיו הוא כה יומרני, משעמם ונלעג, עד שברור כי הגיע הזמן לתת לז'אנר הזה למות
"לא רואים עלייך" עוסק באומץ בנושא האונס, אבל רצוף פגמים משמעותיים, מבניית הדמויות ועד לעיסוק בכוח ביחס לפלסטינים
ג'וני דפ מנסה להזכיר לנו שהוא הרבה יותר מסתם פיראט, אבל העיבוד בכיכובו לספר של האנטר ס.תומפסון הוא לא יותר מקשקוש תמוה ומייגע
משחק מעולה, תסריט משכנע, מתח גבוה ואפילו מסר אקטואלי איזה עוד סיבות צריך בשביל לראות את "מיליארד סיבות לשוד"?
העיבוד ל"הרפתקאות טינטין" היה יכול להיות הקסם הקולנועי הגדול בקריירה של סטיבן שפילברג, לולא התסריט והדמויות שבו היו כה מייגעות. אולי בפעם הבאה זה יצליח לו
ריאן גוסלינג מצליח להכניס את דמות נהג השודים שהוא מגלם במותחן לפנתיאון של הזאבים הבודדים הקולנועיים, והצפייה בסרט היא גם צפייה בדרך שבה נולד קאלט