בסופה הזאת כבר היינו: "בתוך הסופה" מתערבל עם סרטים אחרים
האפקטים טובים אבל ל"בתוך הסופה" אין שום דבר שלא ראינו כבר בעבר בסרטי סערות אחרים. הדמויות בו קלושות, אין שום שורה זכירה והצילום בגוף ראשון חסר משמעות ותוכן
האפקטים טובים אבל ל"בתוך הסופה" אין שום דבר שלא ראינו כבר בעבר בסרטי סערות אחרים. הדמויות בו קלושות, אין שום שורה זכירה והצילום בגוף ראשון חסר משמעות ותוכן
הסרט החדש בז'אנר טרגדיות הנעורים הוא שמאלץ רומנטי, חינני למדי לפעמים, אבל לא ממש בעל ערך מעבר לטישו. גם בז'אנר שלו, "אם אשאר" הוא לא הסרט הטוב של הקיץ
"עיר החטאים: עלמה להרוג" מגיע תשע שנים אחרי הסרט הראשון, ובזמן שכולנו התקדמנו הוא עדיין מתלהב מאלימות פשטנית ומיזוגניה
"הרחק מהיעדרו" עוסק בנושא המזעזע של גילוי עריות, ניצול וקורבנות. על סוג סרטים כאלו נהוג לומר שהם "חשובים", אבל הטיפול בנושא הטעון נותר ריק, לא מנומק ולא מספיק משכנע
לא ברור עד כמה מותחן המד"ב בכיכובה של סקרלט ג'והנסון באמת רציני לגבי היומרות שלו. מה שבטוח - הוא מחונטרש ומהנה להפליא, ובכל מקרה נגמר לפני שיספיק לשעמם
אל גל הקומדיות הישראליות ששוטף את בתי הקולנוע מצטרף גם "זינוק בעלייה", שמציע בידור טוב ולא מזלזל בצופיו אך סובל ממספר לא קטן של חסרונות
"המעניק" אולי היה שם לפני "משחקי הרעב" ו"מפוצלים", אבל בהגיעו אל מסך הקולנוע עכשיו הוא נראה כמו חיקוי חיוור וחסר היגיון של ז'אנר ספרי הדיסטופיה לנוער
ווסלי סנייפס והריסון פורד הצטרפו לפרק השלישי של "בלתי נשכחים", אבל הכוכב האמיתי כאן הוא מל גיבסון, שהופעתו כאיש הרע מצילה את הסרט ואת הסדרה כולה
ויזואליה מרהיבה, משחק משובח והרבה תבלינים חריפים. "מסע של מאה צעדים" לא מחדש יותר מדי אבל יספק בריחה למציאות יפה
צבי הנינג'ה החדשים הם גושים מנופחים של שרירים אשר מכוסים במשהו שנראה כמו מחלת עור. ואפריל אוניל? אל תתחילו. דורון פישלר זז לאט
סצנות שנמשכות עד אין סוף, משחק אדיש ופסקול שמנותק מהמתרחש על המסך - "קסם לאור ירח" נראה כאילו וודי אלן ביים אותו מתוך שינה