אופס, עשית את זה שוב

קרחת זה סקסי, ודי להיזכר בפרסומת המדהימה ל"אל על" בכיכוב שירי בן ארי או ב-V שעשתה נטלי פורטמן על הלוק בוונדטה, כדי להבין מה גילוח דרגה אפס יכול לעשות לבחורה יפה. אבל אם לשפוט על פי מבט חטוף בקרחתה הבוהקת של בריטני, אסתטיקה היא לא ממש הדבר שהנחה אותה לבצע עוד אחד ברשימת המהלכים התמוהים ביותר בקריירה שלה.

בכלל, צילומי הפאפרצי האחרונים של מלכת הפופ החדשה לשעבר, גם לפני התגלחת, כוללים הרבה כרס, חצ'קונים ומגפי בוקרים, מה שמלמד אותנו שמאז קווין והילדים, בריטני החליטה לשוב לפרופורציות הראשוניות שלה, כווייט טראש אמריקאית רגילה, שהדבר האחרון שמטריד אותה זה המראה, או אם הילדים שלה שוכבים זה עם זו. אז מה בכל זאת גרם לה לחתוך בשיער החי ולהשאיר את ראשה עירום ממש כפי שהיא בתחתוניה (כפי שנוכחנו בשלל הזדמנויות רבות מדי)?

את הטענה הפשטנית, אך האפשרית עד מאד, שבריטני משחקת אותה ילדה רעה ומחפשת את האקט המרדני והפרובוקטיבי, תוך התנערות פופולרית עכשווית מכל המרדף ההוליוודי אחר החיצוני, אפשר מייד לזנוח מחוסר עניין לציבור. פינק הייתה שם מזמן וגם היא כבר יודעת שזה לא עובד ועדיף להראות קצת Tits & Ass, אם אפשר בליווי בועות קצף סבון ואחד פיפטי סנט ברקע. חייבים להניח שגם פרת רד-נק מחוטטת כבריטני פועלת, אפילו בתת מודע, ממניעים נפשיים מורכבים יותר.

המפתח להבנה של חשיפת הפדחת הספירסית נעוץ בכלל ההתרחשות הביזארית שהסתיימה בגילוח, ובמשפט אחד קטן שאמרה עוזרתה האישית לשעבר. ספירס החליטה לגזוז במסגרת טיפול עשרת אלפים, שכלל קעקוע חדש, אשפוז במכון גמילה ל-24 שעות קצרות וגם פתיחת בלוג פרובוקטיבי. העוזרת האישית שלה תרמה את חמשת האגורות שלה לעניין כשטענה ש"אני לא יכולה לשכנע אותה לאהוב את עצמה, ואני לא יכולה להציל אותה מעצמה".

חשוב להזכיר, שהקרחת נושאת שתי משמעויות בחברת אנוש, שחוצות גבולות של שפה, דת ולאום: מצד אחד, גילוח וולונטרי של שיער הראש מסמל היטהרות וניקיון ועל כן מסייע בהתקרבות אל האל, כפי שניתן ללמוד מצפייה בדאלי למה, או בנשות מאה שערים העליזות. מצד שני, הוא נושא עמו משמעות של ענישה וביזוי, כפי שאפשר לראות במחנה הצבאי או, להבדיל אלף אלפי הבדלות, במחנה הריכוז. בדרך כלל טוענים במקרה זה את טענת ההיגיינה, אולם אלמנט ההשפלה, יחד עם יתרון האחידות ומחיקת הזהות האישית, הוא הסבר מניח יותר את הדעת.

התשוקה של בריטני ללכת לצד האל ידועה זה מכבר, מאז שעשתה, למרבה הפדיחה, קעקוע בעברית עם משמעות קבלית על העורף שלה. בריטני היא אמנם נוצריה טובה, אבל כשמשחקים עם הקב"ה עדיף לא להשאיר פתח לצרות: שילוש קדוש של נצרות, יהדות ובודהיזם לא יכול להזיק, ורק נותר להישמר מהרגע שבו בריטני תחליט לפצוח באיזה ג'יהאד קטן בשביל לזכות ב-72 בתולים (כבתולה פנאטית לשעבר היא בטח מזדהה). במקביל, היא חיה בלה-לה-לנד, בו בגיל 25, גרושה פעמיים (לפחות), עם שני ילדים, היא כבר אחרי שיא הקריירה שלה, כשמתהילתה מהדהדים ברקע רק הפלאשים של הצלמים ברגעים המביכים ביותר.

יחד עם הסיוע בדמות דברי העוזרת האישית לשעבר, קל להבין שבריטני שונאת את עצמה ואת חייה ברמות שפשוטי העם כמונו יכולים רק לדמיין. בתוך גיהינום הסלבריטאות האמריקאי, בריטני רוצה להיטהר מכל החרא, להעניש את עצמה בסערת התיעוב העצמי, ולמחוק את הזהות של 'בריטני ספירס' כמותג המוצע לכל המרבה במחיר, על ידי הפטרות מהסמלים שהפכו אותה לסמל – התדמית הנקייה, הגוף החטוב וכמובן, הבלונד.

אמונה דתית עמוקה וסגפנית תמיד השתלבה היטב עם הלקאה עצמית ויסודית אצל אנשי הטרה-לה-לה כמו בריטני, שמדי יום עושה עוד צעד אל עבר פי התהום. מצבה הנפשי של בריטני, אפשר רק לשער, מעניין הרבה יותר בהקשר של הסיפור הנוכחי, מאשר רצונה למשוך עוד קצת תשומת לב תקשורתית בדמדומי חייה המקצועיים. יותר מכל קעקוע, המילים Has Been מתנוססות בגאון על המצח של בריטני, וכמו זוהר ארגוב יקירנו, האפשרות היחידה שעומדת בפניה היא הרס עצמי שיטתי (יש לקוות שבניגוד אליו היא לא תפנה לאינוס). השלב הבא הוא פאפרצי של ספירס הנאווה בביקיני בחוף הים, כשעל גבה סימני הצלפות, ובוורידיה חורי מזרקים. הצלמים כבר מחממים את הפלאש.