סופה של תקופה. אחרי נפילת בית שני, גם האומן 17 נסגר סופית. המוסד הירושלמי נפתח לפני 12 שנה בתלפיות, והפך לאחד המועדונים הפופולארים והחזקים ביותר בארץ, סיבך את בעליו בעבירות צווארון לבן שבגינם ישבו בכלא ושילמו קנסות, נסגר מדי פעם בגלל התפרצויות אלימות של בליינים והפך לרשת עם סניף מוצלח בתל אביב ואחד רעוע בחיפה.
האומן החל כמועדון ירושלמי שנבנה על חורבות מועדון אחר של לובלין, האמבטיה שמו, והפך לקראת סוף המילניום - מילה שהיתה מזוהה עם הסצינה - למוקד עליה לרגל לבליינים, בעיקר מתל-אביב - בתחילה למסיבות האפטר שנערכו בשיתוף עם שמעון שירזי ויאיר שחם ולאחר מכן, על מנת לשמוע במערכת הסאונד האימתנית של המועדון את הדי ג'ייז שלובלין לא הפסיק לייבא וביניהם דריק מיי, ריצ'י האוטין וג'וש ווינק. בנוסף הוא הקפיד לטפח די ג'יי אלמוני שעם הזמן הפך לפופולארי ביותר בעולם, ומוכר בעיקר בשם טייסטו.
על חורבות האומן 17 לא ייפתח מרכז מבקרים כמו בגראונד זירו במתחם הסחר העולמי בניו יורק, אלא מגה-בר בבעלותו של הבעלים של האומן 17, ראובן לובלין. "הירושלמים רוצים מגה-בר. וזה הדבר הנכון לירושלים." הוא מסביר את שינוי הקונספט. "אני מצטער בגלל שאני אוהב את המקום הזה, זה הבית שלי, אבל זה הדבר הנכון לעשות."
מאוד חשוב לו להדגיש שאף אחד לא סוגר להם את המועדון, זו החלטה שלהם. "זו החלטה שלנו, ואנחנו לא מצטערים, למרות שאנחנו עובדים מצויין בירושלים, זה לא קשור. אנחנו סגרנו את האומן ולא אף אחד אחר. החלטתי לעשות את זה כבר לפני שנה וחצי. אין לי יותר כח למועדון", הוא מודה, " אני רוצה להתפתח לכיוונים אחרים." הוא לא פוסל לצאת מתחומי ירושלים לכיוון תל אביב או אפילו נתב"ג. "אני חושב לפתוח עסקים בתל אביב, ואנחנו מקווים שבעתיד נוכל גם לעבוד בחו"ל. "
לובלין מספר שהוא עדין לא הודיע לכל הדיג'ייז מחו"ל על סגירת המועדון, ואף אחד מהם לא ינגן בערב הסגירה של המועדון ביום שישי הקרוב. "הערב יציג את האומן 17 במיטבו.ינגנו כל הדיג'ייז של האומן. סהר, יובל, לובלין, עמרי, קוז'אק, כהן, זידאן, ואפילו דוד טור מהברקפסט. 12 שעות של מסיבה, אולי יותר, נראה."
סהר זנגלביץ': "אין יותר מקום למועדונים גדולים"
הרזידנט של מועדון האומן 17 די ג'יי סהר זנגלביץ', מסכם: "זכיתי להיות באומן 17. זה היה המועדון הראשון בארץ שנבנה בסטנדרטים הכי גבוהים שיש מבחינת תאורה, סאונד והמוזיקה שנוגנה בו. צוות העובדים, היחצ"נים והבעלים היו משפחה אחת גדולה שגדלה עם השנים."
- אילו רגעים זכורים לך במיוחד?
"עד שנת 1998 האומן 17 היה מועדון ירושלמי בלבד, ובשנה הזו הוא זכה להכרה הארצית שלו. 1998 עד 2000 היו שלוש שנים מדהימות, בהן כל מי שגר בארץ ידע מה זה האומן 17. זה היה משהו מדהים, כמו הר געש שהתפרץ בכל יום חמישי והביא אושר לכל הבליינים."
זנגלביץ' ציין גם שתי תקופות שחורות. "ב-2001 זכורה לי הפשיטה של מס הכנסה. בנוסף חלה הדעיכה, שהתחילה עם פרוץ האינתיפאדה החדשה. בתקופת הפיגועים בירושלים, אני זוכר שהתכוננו למסיבות ובערב יום חמישי תמיד אירע פיגוע. זו היתה תקופה לא קלה. המועדון שרד את הפיגועים מסביבו, זה ברור, למרות שאנשים חשבו שהוא לא ישרוד".
- מה אתה חושב על ההחלטה להפוך את המועדון למגה בר?
"אני חושב שזו החלטה נדרשת. אין יותר מקום למועדונים גדולים בקנה מידה של האומן. אנשים יותר בקטע של בארים עכשיו. עדיף לסגור אותו כשהוא טוב ולהתחיל משהו חדש."
בהכנת הידיעה השתתף אדם סרור.