וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תמונה וטקסט

אודי שרבני

17.4.2007 / 10:27

מיד אחרי שנירוונה זרקו את התינוק למים, אודי שרבני זרק לו שטר שיתפוס, אבל אתם יודעים, זה כבר לא משנה

אני זוכר שזרקנו אותו למים והוא כבר לבד ידע מה לעשות. אחרי הכל, ככל שגדלים האינסטינקטים הבסיסיים ("זה חייתי, נולדים עם זה. תראה איזה יופי"), יותר קשים לפעולה. אז היה עדיף כבר לזרוק אותו למים. מה שיוצא עכשיו, ייצא אחרי זה, אם ייצא, בעמל רב. עדיף כבר עכשיו. הנה, קח משה שרת ירוק. תפוס אותו.
(תפוס'תו).

****

והמים? זה העולם שבחוץ. כמה שיותר מימי, ככה אפשר להתמודד יותר. רק אתה נמצא שם; לא שומעים אותך, אבל כולם סביבך. אני זוכר שקיבלתי את האוזניות החדשות האלה שעמידות למים כשהתחלתי לשחות בבריכה החדשה, השכונתית. עד אז הייתי צועק מתחת למים ועולה מופתע שוב ושוב שלא שמעו אותי ("תנסה את זה, זה קטע מוזר- אתה צועק ומיד עולה לבחון את הסביבה, אבל הכל כרגיל") אחרי זה, עם האוזניות החדשות, שמתי נירוונה. היה רועש אז, מתחת למים. הנה, קח ש"י עגנון סגול. תפוס אותו.
(תפוס'תו).

****

זה הריח לי כמו משהו חדש, כמו לכולם ("שמע, אם זה חדש לכולם, זה כבר ישן, אבל זה רק אני") שדרן הרדיו הוותיק דאז, שכבר אז היה וותיק בלי ה"אז", התמיד בהשמעות יומיות כמו שתמיד עשה. זה נוגן עם כל המיתרים ולא היה לזה שיער ארוך מחומצן כמו לכולם אז. זה נזרק למים ולמד לשחות לבד. אחרי זה, כבר לקח את השטר, אחרי זה כבר התקלקל מהשטר, אחרי זה כתב על ההתקלקלות מהשטר והפרסום (אבל ידע את כל התהליך מבלי לעבור אותו באופן מלא) ולמרות שהבטיח שאין לו אקדח; לא הספיק לכתוב על כל התהליך. לא סיכם בכתבת 7 ימים של גוף ראשון.
הנה, קח יצחק בן צבי חום. תפוס אותו.
(תפוס'תו).

****

בוא, כמו שאתה.
הוא בא כמו שהוא ובגלל זה לא נשאר. כנראה שכל אלה, האחרים, שבאים כמו שהם ("כמו שהם") הם לא כמו שהם באמת; לשחות בעולם אפשרי רק אם אתה לא אתה, כמו שאתה. בתוך הכלום.
בתוך הב??לום.

****

"אני הילד מהעטיפה של נירוונה".
"באמת?"
"כן".
"תוכיח".
"לא חשוב".

****

לא חשוב.
אוהב את עצמי, יותר טוב ממך, אתה יודע שזה נכון, אבל מה אני יכול לעשות?
לא חשוב.
אני ברור, אני לא יכול להתלונן.
(אז עזוב).

****

"שחיית תינוקות בשיטה ייחודית בארץ!!! בהדרכתו וניהולו של בעל ניסיון והתמחות משנת 91 בתחום התינוקות והמים בכלל. הפעילות לתינוקות נעשית בשיטה המתקדמת והמובילה בעולם, החל מגיל 3 חודשים.
הפעלה אינדיבידואלית בהתאם לשלבי ההתפתחות של התינוק, קצב התפתחותו ויכולתו האישית.
החוג תורם לחיזוק הביטחון העצמי של הילד,
פיתוח ריאות ונשימה,
חיזוק הקשר בין ההורה והילד,
התפתחות מוטורית ושיפור קורדינאציה,
חיזוק שרירים ושיפור הגמישות,
וכמובן הרגלי מים נכונים".

****

ככה? לזרוק אותו לבריכה?
כן, תראה איזה יופי.
לא יכול.
זוז רגע בבקשה.


****

לדוג את כולם זה אפשרי. הנה, קח ג'ורג' וושינגטון ירוק. תפוס אותו. (תפוס'תו), אבל להישאר במים, כשהעטיפה שלך, אידיאה, על אמירת שטר-עולם מערבי-יחסים נושפת אצלך, נמצאת בתקליט הכי מצליח שלך, זה יותר קשה. אתה אפילו לא צריך להשתנות תהליכית בשביל לחוות סוף. אתה יודע שיש סבל וסרבול בין אמנות-כסף- איבוד עצמך- אמת פנימית, ובגלל זה אתה תסבול ("היי, היו גם סמים אל תשכח, כן?"). אתה פוסח על תהליכים עוד בצלילה הראשונה שלך, כי הרגישות שלך מספיקה בשביל זה בלי לחוות את זה ("מה גם שהוא חווה את זה אחרי זה, אז בכלל"), אל הסוף עם הפחד שלך, וברוורס; לבטח השורה "אני מתגעגע לנחמה בלהיות עצוב" של התקליט הבא כבר מבעבעת אצלך עוד בזמן התקליט הנוכחי, אתה טיפש, חושב שאתה שמח, "כמוהם"? הרי רק טיפשים שמחים. אתה סוגר את זה שאתה טיפש בשביל להתמודד עם זה, זה עדיף לך.
שרת את המשרתים? שניהם זה אתה.

****

עכשיו תלחץ על הפדל דיסטורשן.
עכשיו שוב.
עכשיו כולם.
(מעכשיו כולם).

****

כרגע כולם אוהבים אותך, העולם מתחלק ללפני ואחרי ("ומה אתה אומר על נירוונה?"), יש נקודת אפס. לפני ואחרי. אתה הוא נקודת האפס של העולם. אתה תינוק שצולל בתוך בריכה אחרי קרס דיג עם שטר בפוטושופ, ואחרי זה תחזור לרחם. לתוך הרחם. חוג השחייה לתינוקות נסגר.

Nirvana, Nevermind, 1991

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully