וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נישא כוחו

דניאל זילברברג

3.2.2009 / 11:01

"לפטופיה" במוזיאון בת ים נותנת חופש פעולה לסאונד במסגרת חלל התערוכה, עד שהצליל הופך לנראה. דניאל זילברברג בהאזנה

חקר היחסים האודיו-ויזואליים אולי נשמע כמו נושא של דוקטורט משמים באיזה תואר כלשהו, במוסד אקדמי כלשהו, אבל האמת שזה הרבה יותר מעניין ממה שזה נשמע. במיוחד כשמדובר בתערוכת הסאונד ה"מוזיאלית" הראשונה מסוגה בארץ.

בתערוכה מוצגות תשע יצירות של אמנים שונים, מקומיים ובינלאומיים, שמוצגים כעבודות עצמאיות אך גם מחוברות זו לזו ויוצרים פסקול דינמי, לעיתים קקופוני, לעיתים הרמוני, ולעיתים חד-גוני. במרכז התערוכה עומד המושג "אוטופיה", כמקום שהוא לא-מקום, כאפשרות קיומה של חברה אידיאלית.

"לפטופיה", מושג שמורכב מ"לפטופ" ו"אוטופיה", התחילה כפסטיבל אודיו-ויזואלי בהפקת הלייבל אינטרוול ריקורדינגז של עדו גוברין וליאורה בלפורד (אוצרי התערוכה). הלייבל הוקם מתוך כוונה להוציא לאור מוזיקה אקספרימנטלית, אלקטרו-אקוסטית ונויז, אך מעבר לפן המוזיקלי, הלייבל מקדם עוד שני צדדים חשובים: הצד הויזואלי- החל מעטיפות התקליטים ועד האסתטיקה של הלייבל – ולפטופיה, שמתקיימת בפעם החמישית, ומטרתה להציג אמנות אודיו–ויזואלית לקהל הרחב, ולהכיר אמנים מחו"ל לקהל המקומי.

השנה, בניגוד לאקראיות האירוע בשנים הקודמות, עם הופעות בג'ה פאן, בברזילי ובלבונטין 7 האלטרנטיביים – לפטופייה עדכנה גרסה וביחד עם האוצר איל וקסלר, הגיע הפסטיבל למוזיאון בת ים.

לראות מוזיקה

תהליך העבודה הונחה ע"י 3 כללים בסיסיים. העבודה היא תלויות מקום; העבודה חייבת להכיל מימד של "תן וקח" כשכל יצירה גם מייצרת סאונד וגם דוגמת סאונד מיצירות אחרות בתערוכה; וכל יצירה מחוייבת לחקור את הרעיון של אוטופיה מול דיס אוטופיה. "רצינו לתת לאמנים את מירב החופש בתוך מסגרת ברורה." אומרת בלפורד והתוצאה מדברת בעד עצמה. הסאונד ממלא את החלל ומתפקד כאספקט ויזואלי כמעט, עד שלא מרגישים בדלותו אותו אספקט, ובכך מבקש הסתגלות חדשה לחוויית צפייה בלתי מוכרת.

אותה חווית סאונד מודגשת, מצליחה לפרוץ את הנוקשות שמתלווה לאסוציאציות ויזואליות כפי שאנחנו מכירים אותן ושוברת את הציפיות של הצופה/מאזין. ברגע שעולים במדרגות לקומה המעוצבת כמקשה מעוגלת, מכלול הציפיות מתמסמס ואי התלות בחומר ובצורה הפיזית של העבודות מוביל את הצופה לתוך חווית צפייה שואבת ובלתי מוכרת. "בתהליך ההקשבה, במחשבה אוטופית, אתה פתוח לשמוע את השני עד לרמת התמוטטות של מה שרצית להגיד בהתחלה", מספר גוברין. אתה צריך להיות מספיק פתוח כדי לוותר על עמדתך הראשונית." ואם מוותרים, התערוכה מספקת חוויה רב-רבדית וחד פעמית.

זה הכל פוליטי

אם תנאי ההתחלה המורכבים לא מספיקים אגב, שמונת האמנים מחו"ל הגיעו להקים את התערוכה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". וקסלר מספר כי "הם ממש חיו במשך 10 ימים יחד איתנו את הסכסוך הפוליטי המורכב של האזור, על קו ת"א – בת ים, בין הפגנות השמאל והמבזקים ברדיו. זה מאד השפיע על הלך הרוח ביצירת עבודה שהרעיון האוטופי עומד בבסיסה."

מפיקת מוזיאון בת ים רותם רוזנטל מסכמת שבשבילה זה היה עולם חדש מופלא, כי מעולם לא נחשפה לחוויה כזו במוזיאון. "כל התהליך התחיל על עיוור, עם הרעיון והשמות של אמנים, אבל למרות זאת זה סיכון שצריך לקחת לפעמים, ואנחנו מאד מרוצים מהתוצאה." בין אם זו הצלחה או ניסיון מעניין לקחת רעיון ולהפכו למציאות, "חשוב להדגיש", אומר גוברין, "שאוטופיה זו רק הנקודה הראשונה בתהליך. אחריה צריך לעבור דרך אסתטיקה ולקראת הסוף להגיע גם לשחרור."

** "לפטופיה" מציגה במוזיאון בת-ים עד ה-18 באפריל, בשיתוף פעולה מלא ובעידודו של מכון גתה, תל-אביב. אוצרים אורחים: ליאורה בלפורד, עדו גוברין, איל וקסלר

אמנים משתתפים: אמנון וולמן (ישראל), דופראס: עדו גוברין וליאורה בלפורד (ישראל), ז'יל אוברי (שוויץ), יוסי מר-חיים (ישראל), ירון לפיד (ישראל), מרק ולורה סטיליה (ארה"ב), מרקוס שמיקלר (גרמניה), קרל קלים (גרמניה), קרסטן גורץ (גרמניה), הנס קוך (גרמניה)

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully