ב"אח הגדול" חשבו לא לקחת סיכון בעונה החדשה, אז הם הלכו על מרקם בטוח של הומו, ערבייה, בלונדינית, גבר נחשק, מבוגר, כמה אשכנזים, כמה עם מוגבלויות ובחורה מזרחית עם פלפל. ההפקה בחרה לשים במשבצת הפריפריאלית, כנראה שללא תחקיר רוחבי, את מעיין חודדה. לא בחורה מעדות המזרח עם אג'נדה, לא דמות ששוטחת בפנינו את סיפור חייה המורכב, לא בעלת דעות מגובשות מסוג כלשהו. מדובר באישה בת 22 ובהריון, שמהר מאוד התגלתה כבעלת בעיות בגרות והפרעות נרקיסיזם והתנהגות, ש"האח הגדול" מטבעו אינו בקיא מספיק כדי לפצח, וגם אינו מעוניין לנסות.
חודדה משתלחת בלי כל טעם או הבחנה. היא צועקת, מקללת, מאיימת, משתיקה, מעליבה וסליחה על השפה - פותחת את הג'ורה. היא לא באמת פרובוקטיבית, היא פשוט חסרת שליטה ואין שום דרך להתמודד איתה, כי מדובר בדפוסים של ילדה עם בעיות התנהגות חמורות. ובניגוד למה שאנחנו חושבים על רייטינג, זו לא הפכה להיות האטרקציה, אלא דווקא עקב האכילס של העונה. כי כשהמשתתפים עסוקים במשך רוב שעות ערותם בניסיונות להתמודד עם המפלצת - אם בהתנצחויות איתה ואם בהרגעה - זה בעיקר מעייף ומתסכל, ללא שיפור באופק.
אבל אמש החליטה הפקת התכנית להוציא את המתמודדת מהבית מבלי להמתין להדחת הצופים. אולי מדובר כאן בעוד חלק ממדיניות ההימנעות מלקיחת הסיכונים של "האח הגדול", אבל זה גם היה יכול להיות המקום שבו דעת הקהל היתה מייצרת את השיח המיוחל באשר לעמדה של צופי ערוץ 2 בנושא התנהגות חסרת תרבות. זה גם בדיוק מה שיכול היה להעניק ערך מוסף עבור מי שמתעקש שתכנית כמו "האח הגדול" היא בבחינת ניסוי חברתי ולא רק מכונת כסף. למעשה, הדחתה היזומה של חודדה הייתה ירייה עצמית ברגל של מי שמתיימר ליצור את אותו שיח ציבורי שמטפס מעל יצירת זיווגים רומנטיים. ובעיקר, פספוס רציני של פוטנציאל להשיג תמונה מוארת, אולי עגומה, בטוח שחשובה, על רוב החברה הישראלית.
ה"כלום" הוא הכל
"האח הגדול" לא הצליחה להתעלות מעבר לדרמות ילדותיות. ניחא. לא משנה כמה הכרזות על "החלטה גורלית" בשל "אירועים סוערים" נכנסות בשעתיים, ההחלטה להדיח את חודדה היא לא התערבות לגיטימית. "האח הגדול", אם נתעלם עד כמה שרק ניתן מעריכת השידור, אמור להיות בידור בצורת "טייק איט אור ליב איט"; שידור חי של חבורת אנשים שאמורה לייצג כמה שיותר פלחים מהאוכלוסייה הישראלית (אולי חוץ מאתיופים וחרדים), יושבת בחלל ובזמן תחומים ואמורה לייצר את מה שהיא מייצרת: כלום, והכל.
ה"כלום" הוא מציצנות גרידא ושעות מעוררות פיהוקים של היכרות בין אישית שטחית. וה"הכל", הוא מה שהתכנית פספסה אתמול. הוא מייצג את הערך החברתי הנוסף ש"האח הגדול" יכול להביא - את אותו שיח נדוש אך קשה שהתעורר בין הפרידמנים לבובלילים, את התחינות של סלבס שוחרי שלום לקבלת חמלה מאיש כמו מנחם בן. בעונה הזו, עד כה, נתקענו עם "כלום". ובשביל לעודד את התוכן לקרום עור וגידים, ההפקה החליטה להפריד ולמשול.
זו לא השפה הנגועה של חודדה ששברה אותם. בהפקת התכנית הבינו שכל עוד הילדה הנזקקת היא מוקד תשומת הלב, אין סיכוי שהדיון הפוטנציאלי יתרומם לגובה כלשהו, אז הוחלט להרים את הכפפה ולחסל את המתמודדת בעצמם. בסופו של דבר, ממש כמו חודדה, ההפקה התמודדה עם הבעיה בחוסר בגרות. ללא לקיחת אחריות על הליהוק הכושל שנבע ממניעים נמוכים. הכל בשביל שלא יצטרכו להיתקע עם הדייסה שהם בישלו ממש בעצמם. עכשיו נוכל לחזור להתעסק במשולשים רומנטיים, בדיונים לעוסים על ערבים ויהודים ובעצם, שוב, בכלום.