וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה שהילדים אוהבים: השיר החדש של ההולד סטדי

אלון עוזיאל

24.3.2010 / 8:30

דוד אלון נפל על גופה בצ'טרולט אבל למזלם של הילדים הוא לא נבהל, המשיך הלאה ומצא בבלוגים שתי גופות נוספות: MGMT והביטלס

The Hold Steady / Hurricane J - 00:00

Hold Steady בפסטיבל במרילנד, ארה"ב, 2009. Brendan Hoffman, GettyImages
חסרונו לא מורגש. פרנז ניקוליי מ-The Hold Steady/GettyImages, Brendan Hoffman

כאילו שהיה ספק שזה מה שיקרה, השיר החדש של ההולד סטדי זה הרגע הכי מוצלח של החודש. גם כשהם כבר מבוגרים יחסית, למרות שיש מאחוריהם ארבעה אלבומים ונדמה שהם כבר לא יכולים לחדש בכלום ואפילו שפרנז ניקוליי - הקלידן המשופם והמגה גרובי - עזב את הלהקה, ההולד סטדי הם עדיין להקת הרוק הטובה ביותר בעולם. זה מתחיל בוייב הפוזיטיבי ומפוצץ הכריזמה, ממשיך בקטצ'יות חסרת מתיקות ונגמר במשפטים מבריקים של קרייג פין, כמו למשל "את בחורה יפיפיה ומלצרית די טובה/ אבל ג'סי/ אני לא חושב שאני הבחור". מושלם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

Japanther / What The Fuck Is The Internet - 02:56

אם אתם חכמים כמו ג'פאנת'ר, לא יהיה אכפת לכם ממה שכותבים באינטרנט. תכלס, הכל שם שטויות.

Lovelife / Jimmys - 04:31

אם יש מקום ששווה להיות בו זה פסטיבל SXSW. אז נכון, השנה כבר פיספסתי את ההזדמנות ואני מניח שגם רובכם, אבל עם כל הבלוגים והלייב טוויטינג שיצאו משם, היו רגעים שבכלל לא הייתי בטוח אם אני בתל אביב או באוסטין, והייתי הכי מעודכן בכל מה שהלך בארוע המוזיקה והקולנוע העצמאיים הגדול בעולם. הקטע הנ"ל התגלה בפסטיבל והוא של הרכב של איש אחד שנקרא Lovelife, שפעם היה בלהקה עם הבחורים של נאון אינדיאן והיום עושה מוזיקה שנשמעת בדיוק כמו נאון אינדיאן. מפתיע.

Hortlax Cobra / This Time That's It - 06:38

הגילוי הכי גדול של שנות ה-2000 הוא שלרובוטים יש לב. בהרבה מקרים, הלב של הרובוטים גדול בהרבה מהלב האנושי, ובגלל זה, כשרובוטים שרים על אנשים שהם לא אוהבים, רוח מרוסקת ואכזבה, משהו בי מת בפנים. טוב, אני משקר - בניגוד לרובוטים לי לא ממש אכפת מאף אחד שהוא לא אני.

Freelance Whales / Generator 1st Floor - Aislyn Remix - 08:59

גם היום, טריליון שנה לתוך עידן הרימקסים, מיקסים חדשים שמתעלים על השיר המקורי תמיד מדהימים אותי. Aislyn לגמרי מצליחים להרים את פרילנס וויילס גבוה למעלה והכל בזכות העמסה של אלקטרוניקה על גבי האקוסטיקה.

Glass Candy / Covered in Bugs - Solid Gold Version - 12:59

אידה נו מלהקת Glass Candy בפסטיבל קואצ'לה, 2009. Michael Buckner, GettyImages
הכל שחור. גם השמיים. Glass Candy/GettyImages, Michael Buckner

כששוכחים לקחת את התרופה, הזוחלים נוהגים לנצל את החולשה שלך. הם מטיילים לך על הידיים, מתקיפים מכל כיוון ומשתקים לחלוטין את היכולת להתנגד להם. במקרים קשים, אתה גם מתחיל לראות תינוקות כחולים שמטיילים על תקרת הבית. אה, בעצם לא - סתם נזכרתי בעלילה של טריינספוטינג וגלשתי הצידה. בכל אופן, חרקים. ידיים. חיפושיות. ידיים. הכל שחור. גם השמיים. זה בערך מה שאנחנו למדים מהשיר הזה של גלאס קנדי, שהחזרה שלהם לחיים עירערה את הסביבה לחלוטין.

Idiot Glee / Happy Day - 16:53

כשאייס קיוב שר את "It Was a Good Day" לא קשה להאמין לו - ככה זה ניגרז, תמיד טוב להם, גם בגטו. אבל כש-Idiot Glee שר על היום השמח שלו מיד הופכים לסקפטיים. לא נראה שג'יימס פרילי, האיש שהוא Idiot Glee, היה מזהה שמחה גם אם היא היתה יורקת לו בפרצוף.

Jonsi / Time To Pretend - 20:57

Jonsi Birgisson בהופעה של סיגור רוס בניו יורק, 2008. Mark Metcalfe, GettyImages
מלך הדאונרים. ג'ונסי/GettyImages, Mark Metcalfe

ואם כבר מדברים על אנשים שלא יודעים שמחה מה היא, אז ג'ונסי מסיגור רוס הוא המלך של כל הדאונרים, והגרסה שלו ל-"Time To Pretend" של MGMT רחוקה משמחת נעורים כמו שישראל רחוקה מלהיות מקום של אנשים שאוהבים את סיגור רוס.

MGMT / I Found A Whistle - 24:28

MGMT. Jason Kempin, GettyImages
שיחזרו לחור השחור שממנו באו. MGMT/GettyImages, Jason Kempin

אחרי ששבוע שעבר קיבלנו שני סינגלים חדשים של MGMT (המוצלח מביניהם, "Congratulations", אפילו נכנס למדור), דלף לו גם האלבום המלא, ובדיוק כמו שצפיתי מדובר בפלופ רציני המכיל מוזיקה משעממת וחסרת אמירה של מוזיקאים צעירים שנופחו מעבר לכל פרופורציה. למעט "Congratulations" המקסים והשיר הנ"ל (החביב, לא יותר מזה) אין באלבום החדש של MGMT אף רצועה הגונה. יאללה, שילכו חזרה לחור השחור שממנו באו ואנחנו מבטיחים לזכור לטובה את "Kids" ו-"Time To Pretend".

The Postal Service / Grow Old With Me - 28:00

השבוע בפינה של "מה שהמבוגרים אוהבים" יש לנו קאבר של הפוסטל סרוויס לג'ון לנון ויוקו אונו, שיצא ב-2005 ולגמרי מתעלה על המקור. בגלל שאני לא חובב ביטלס גדול, אף פעם לא טרחתי לשמוע את אלבומי הסולו של חברי הלהקה - הספיקו לי כל האלבומים הקלאסיים שדוחפים לילדים מגיל אפס (שזה בעצם כל האלבומים של הביטלס, ללא יוצא מן הכלל) - והתעקשתי להישאר בשלי ולא ליפול בפח ההאדרה הלא פרופורציונלי הזה. לכן כששמעתי את הקאבר הזה לראשונה - אצל חבר שהשמיע לי אותו - לא היה לי מושג שמדובר בשיר שכתב לנון והתגובה הראשנית שלי היתה "מה קרה לבן גיבארד? זה הטקסט הכי גרוע שהוא אי פעם כתב".

כשהחבר חשף בפני את העובדה שמדובר בשיר של מי שנחשב לכותב השירים הגדול ביותר אי פעם הבנתי שלא סתם אני בז ליכולת הכתיבה של לנון. גם בלי דיעות קדומות והגישה המרדנית שלי, הפשטנות ההיפית שלו היא קשקוש. לא אכפת לי מה כל העולם יגיד, אבל גיבארד, קרייג פין, אדי ארגוס, ג'ואנה ניוסם, ג'ארוויס קוקר, ג'פרי לואיס, קרן או, רג'ינה ספקטור ופיט דוהרטי פשוט כותבים טוב יותר, ובקשר למוזיקה עצמה של הביטלס? אין לי משהו רע להגיד עליה, באמת שלא, אני אפילו אוהב חלק גדול ממנה. אבל יש עוד המון שעושים מוזיקה טובה שכזו - מוצלחת פחות או יותר. ולא, לאלמנט הראשוניות או התקופה אין כאן תפקיד. צריך לבחון אמנות מהעיניים של 2010. אם אתם חושבים שמשהו טוב יותר רק בגלל התקופה שבה הוא נוצר תבנו מכונת זמן ותעזבו את העידן הנוכחי - הוא טוב מדי בשבילכם.

Devin the Dude / What I Be On - 30:28

אם דווין דה דוד היה ישראלי, סביר להניח שהוא היה חי בפלורנטין ושלא הייתי מחבב את הגישה הסופר-סטלנית שלו. אבל דווין הוא סטלן מהסוג שאין בישראל. הוא כל כך חמוד, עדין, מגניב ואיזי גואינג שאי אפשר שלא להתאהב בו.

Uffie / MCs Can Kiss - Mike D Remix - 34:46

Uffie בפסטיבל קואצ'לה, 2008. Charley Gallay, GettyImages
חוצפה עדכנית עם אווירת אולד סקול. Uffie/GettyImages, Charley Gallay

אפי נפלה לידיים של מייק די מהביסטי בוייז והתוצר הוא ערבוב מדהים של החוצפה העדכנית של אפי עם אווירת האולד סקול של הביסטי בוייז.

Brotha Lynch Hung / Sit In That Corner Bitch - 37:34

"שבי בפינה ההיא, כלבה!". ברות'ה לינץ' האנג חזר עם גישת הנסטי-מדי-בשביל-החיים-האלו שגורמת לשירים הקיצוניים של אמינם להישמע כמו שירי ערש.

Holy Fuck / Latin America - 40:35

Holy Fuck בפסטיבל קואצ'לה, 2008. Karl Walter, GettyImages
Holy Fuck/GettyImages, Karl Walter

בפעם הראשונה שמישהו שמע את הסינגל הנ"ל של הולי פאק זה היה כשהוא טייל בצ'טרולט, ובין איבר מין חשוף אחד לשני, שמע שיר מתנגן ובגלל שסביר שהוא לא הבין על מה הוא נפל, לחץ בעדינות על "נקסט". הצעד הגאוני הזה אולי לא הביא הרבה אנשים שבאמת מתעניינים בהולי פאק לשמוע את השיר החדש שלהם, אבל עצם העובדה שהם ניגנו אותו בצ'טרולט ודחפו המוני מעריצים להיכנס לחפש את השיר בין עשרות אלפי המשתמשים הרנדומליים שיש בו, עשה המון רעש ויחסי ציבור. בכל אופן, השיר כבר הגיע לבלוגים ולא צריך להסתבך עם אנשים מוזרים מהונק-קונג בשבילו. למרות שזה קצת מומלץ. אם יש לכם מזל, תפלו כמוני על איש מת - וזה הרבה יותר מרתק מכל סינגל חדש שיש. אנשים מתים איז דה שיט.

.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully