מה שהילדים אוהבים 70

המדור השבוע מתחיל עם "בום!" אמיתי - אחרי שירקנו דם וחיכינו וחיכינו וחיכינו האלבום המלא של אפי סוף סוף הגיע. מההאזנות הבודדות שכבר העברתי איתו, אני חושב שאני די מרוצה. כן, הייתי חותך כמה שירים ומוותר על אוטו-טיון אחד או שניים, אבל יש משהו כל כך מיוחד בגישה המתנשאת של אפי - שלמרות שהיא לא עשתה יותר מדי עם עצמה בחיים האלו, מרגישה מוצדקת במיוחד. קחו למשל את הפתיחה של השיר הזה, שהוא הטראק השני באלבום ובו אפי מדברת על איך שכל העיניים עליה ואומרת "לעזאזל - הפלואו המטופש שלי והמייספייס שלי משחררים שלושה שירים בשנה ואתם עדיין מדברים עליי".

למרות שכל מה שקרה באירוויזיון שבוע שעבר לגמרי עבר לי מעל הראש, אין לי ספק שאם הפיפטס היו משתתפות בו הן לגמרי היו לוקחות את הגביע. מאז שהן החליטו להיות בובות של טראש אירופאי מהסבנטיז הן שולטות בז'אנר, ועכשיו גם דלף האלבום המלא החדש שלהן ונתן לנו המון מהשיט המדבק הזה.

קנייה ווסט הקשיב לג'יי-זי והשאיר את האוטו-טיון מאחור, אבל זה לא אומר שהזנב שלו נשאר מקופל בין הרגליים. "Power", הסינגל החדש שלו, הוא כנראה אחד מקטעי ההיפ-הופ העוצמתיים של כל הזמנים. קניה במיטבו ופתאום הנרקסיזם שלו נשמע כדבר הכי הגיוני בעולם. הוא אפילו הוסיף משפט במטרה להכחיד כל מיני טיפשים שמקשיבים למה שהוא אומר בעיניים עצומות: "איך קנייה? אני שורד/ שתיתי קודם/ עכשיו אני נוהג". הלוואי וכל הסחים שתומכים בצה"ל בסטטוסים בפייסבוק יעשו כמוהו.

מ.י.ה בדיוק תקפה את עיתונאית הניו יורק טיימס לין הירשבג ויצאה בת של מלכה (הפרטים בלינק למטה). עכשיו היא מוציאה את השיר הזה נגד כל השונאים האחרים. אם תתחיל מלחמה, שיהיה ברור שאני בצד של מ.י.ה.

את השיר הזה של דיזי רסקל שמענו כבר לפני מספר שבועות, כשהוא דלף באיכות בינונית ולא הצלחתי להתאפק מלשים אותו במדור. בצדק, מדובר בפצצת דיסקו-הופ (נראה לי שהמצאתי את המושג, אבל תודו שהוא נשמע טוב) מבריקה שאני יכול לשים פה גם כל שבוע והיא עדיין תעבוד. בגרסה הסופית קיבלנו גם תוספת מיוחדת: בתחילת השיר דיזי צועק "מניאק" ו-"יא מניאק" במבטא ישראלי להחריד. לדעתי הוא פונה אל מישהו בפייסבוק שלו שכתב סטטוס חיובי על צה"ל.

מארק רונסון חוזר עם סינגל חדש שאליו הוא מגייס את קיו-טיפ, אבל למרות שמדובר בקטע לא רע בכלל, ציפיתי ליותר. אולי אם אפי, קנייה ורסקל לא היו מפציצים באופן מעולה כל כך, הייתי חושב אחרת.

טנליינס לקחו את "Bicycle" של ממורי טייפס, העיפו ממנו כל סממן של צ'יל ובאופן קצת מטופש הפכו אותו לשיר שבאמת מושלם לרכיבה על אופניים.

עוד שיר של אפי נכנס למיקס. אין ברירה - כשה"בום!" הוא אמיתי, צריך לתחזק אותו.

"שכחתי לתת לכם את זה" כתב פלייניג לוטוס בטוויטר וקישר לקטע החדש הנ"ל - כאילו שהאיש חייב לנו משהו, כאילו שלא רק לפני רגע הוא הוציא אלבום מעולה שמאחד את כל מה שטוב בהיפ-הופ הניסיוני עם IDM ודאבסטפ. תודה, אני מניח. שוב.

"Lately" של בית הזיכרון היה שיר מושלם גם לפני ש-Teengirl Fantasy עשו ממנו את הקסם האבסטרקטי שאנחנו שומעים פה. עוד לא החלטתי אם הם שיפרו אותו או לא - אבל הם בטוח הפכו אותו למשהו אחר לחלוטין.

טייקן ביי טריז של ויקטוריה ברגזמן היה יכול להיות ממש מוצלח אם האינדי-פופ שלו היה קצת פחות צפוי ומתחנף. בשביל להפוך אותו למשהו מיוחד יותר התגייסו CFCF והרימו את השיר "Anna" לרמה הגבוהה של הטקסט שלו.

ההופעות של ג'פרי לואיס שבוע שעבר בישראל היו מעולות. אבל בכל מקום רק התייחסו אל ג'פרי ואל כמה שהוא מדהים וקצת שכחו לציין את אח שלו, ג'ק לואיס, שהופיע איתו והיה חלק מהותי בהופעות המוצלחות. אז הנה, בשביל ליישר את ההדורים בין ישראל לג'ק לואיס, לפינה של "מה שהמבוגרים אוהבים" נכנס ג'ק לואיס עם שיר מתוך האלבום "L'vov Goes To Emandee" שיצא ב-2007. שווה לשמוע את כולו.

גם ארקייד פייר קמו מהישבן העצל שלהם והוציאו סינגל חדש. נכון לעכשיו אני לא ממש מתחבר אל מה שקיבלנו פה, אבל בגלל שאני מפחד לשפוט את התוצר לפני שאני מבין אותו, אחסוך במילים.

טוקיו פוליס קלאב נהרסו. היה להם אי-פי מדהים ואלבום סביר. עכשיו הגע האלבום השני והוא איום ונורא. סוג של אינדי-Pאנק מלוקק שמתאים לסדרת סרטי אמריקן פאי. "באמבי" זה השיר היחיד בכל האלבום ששווה התייחסות, וגם זה רק כי יש לי לב רחב.