פסטיבל הקולנוע בירושלים - המומלצים

מסרט אנימציה זוכה אוסקר דרך קורותיהם של רוקרים אירנים ועד ההשראה ל"שאטר איילנד", ליקטנו עבורכם את הסרטים שלא כדאי לפספס במה שמסתמן כפסטיבל הטוב ביותר זה שנים

אבנר שביט

פסטיבל הקולנוע בירושלים ייפתח מחר (חמישי), וזו המהדורה הטובה ביותר שלו בשנים האחרונות. נכון, הבחירה בסרט הפתיחה – "נקודת איסוף", דרמת שואה צרפתית שנכשלה אף במולדתה – אינה אידיאלית, וגם רשימת האורחים אפרורית למדי ובטח שלא מתעלה לפסגות של פעם.

אבל למרות שתי העובדות האלה, האירוע מתהדר בתחרות ישראלית מסקרנת ובתפריט בינלאומי משובח, הכולל כמה מן העבודות הקולנועיות המדוברות ביותר של החודשים האחרונים, מאסיה ועד דרום אמריקה. בקיצור, עושה רושם שפסטיבל ירושלים 2010 יהיה עוצר נשימה לפחות כמו המונדיאל, והניסיון להרכיב תוכנית צפייה יומית כדי לצלוח אותו מגלה שאפשר לבלות בו בשבוע וחצי הקרובים מבוקר עד ערב, ועדיין לצאת בתחושה שהפסדנו משהו.

חמישי 8.7

אנימציה לכל (18:00)
מקבץ סרטי האנימציה הקצרים הוא תמיד אחד הדברים הכי נחמדים בפסטיבל, והשנה זה נכון במיוחד עם "לוגורמה" זוכה האוסקר, סרט חדש של ביל פלימפטון ועוד מטעמים.

שישי 9.7

אנימציה לכל (9:30)
ראו פירוט ביום חמישי.

קָניקוֹסֶן (12:30)
סרט חדש מבית היוצר של הבמאי היפני הייחודי סאבו. גם זו מסורת בירושלים, כולל הקשישים שיוצאים מן ההקרנה באמצע.

כלבתי טוליפ (16:45)
סרט אנימציה על כלבה. ארבע המילים היפות בעולם.

סופה (20:00)
הגל החדש הקוריאני מסרב לדעוך.

אשה, אקדח ודוכן נודל (21:00).
ז'אנג יימו מעבד מחדש את "רציחות פשוטות" של האחים כהן. מסוג הדברים שצריך לראות כדי להאמין בהם, וגם אז הם עדיין מוזרים.

טראש המפרס (22:00)
סרטו המוזר והקיצוני ביותר של הרמוני קורין, אחד הבמאים המוזרים והקיצוניים מלכתחילה בארצות הברית. בשביל זה יש פסטיבלים, חלק א'.

רהיטים זעירים (22:15)
לא חריג כמו קורין ועדיין – זה מה שנקרא אינדי אמריקאי אמיתי, במלוא מובן המילה. בשביל זה יש פסטיבלים, חלק ב'.

שבת 10.7

חומר לבן (11:15)
22 שנה לאחר "שוקולד", סרט הפריצה פורץ הדרך שלה, נעזרת קלייר דני באיזבל הופר כדי לשוב ולעסוק בקולוניאליזם, והתוצאה היא אחד הסרטים המדוברים של העונה בכתבי העת לקולנוע.

רהיטים זעירים (12:30)
ראו פירוט ביום שישי.

קח אותי בבקשה (16:45)
מה שנראה בהתחלה כקומדיה צרפתית זניחה מתגלה כאחד הסרטים החמודים, החכמים והמפתיעים ביותר שנעשו בשנים האחרונות על גברים ונשים. דמיינו לעצמכם פילוסוף צרפתי רומנטיקן וחייכן משלב בין "כביש אבוד" ו"עיניים עצומות לרווחה", וזה מה שתקבלו.

ארבעה אריות (20:45)
כריס מוריס, אחד הקומיקאים הייחודים והמצליחים באי הבריטי, העז לעשות את הבלתי נתפס: קומדיה על מחבלים מתאבדים. למרות כל החששות, התוצאה זכתה להצלחה ביקורתית וכלכלית גדולה באנגליה, ואפילו לא הרגיזה אף אחד. לעומת זאת, בעלי הזכויות על הסרט בישראל עדיין מתלבטים אם להפיצו,, והם יקבלו החלטה גם בהתאם לתגובות בפסטיבל.

קר עד העצם (21:45)
דברה גרניק מייצגת את כל מה שבלתי נסבל בפסטיבל סאנדנס ונגזרותיו, אבל הסרט שלה זכה השנה בפסטיבל הזה, אז איך אפשר להתעלם ממנו.

ראשון 11.7

קרלוס (10:00)
אוליבייה אסיאס, הבמאי שבגללו אני אוהב קולנוע, מגיש סרט מהולל של 160 דקות על הטרוריסט המפורסם בהיסטוריה. מה עוד אפשר להגיד.

נעליים אדומות (10:00)
אחד הסרטים הבריטיים המרהיבים והחשובים בכל הזמנים, שמזה שישה עשורים מדביק את הצופים בתשוקתו לריקוד ולאמנות בכלל. הצפייה בעותק המשוחזר שלו היא הזדמנות מחודשת להעריך אותו וגם לבדוק כיצד הוא השפיע, כפי שסקורסזי עצמו שמח להכריז, על "שאטר איילנד".

אנימציה ישראלית (14:15)
זה לא מגניב כמו המקבץ העולמי, אבל זה עדיין נחמד מאוד.

דוקטרינת ההלם (16:00)
כל איש שמאל קיצוני שמכבד את עצמו ייגש לראות את העיבוד לספרה האנטי-קפיטליסטי/אימפריאליסטי/אמריקאי/כל מילה אחרת שנגמרת ב-י' של נעמי קליין. אבל בלי קשר לכך, כל סרט חדש של מייקל ווינטרבוטום הוא חגיגה לכל שוחר קולנוע, גם אם הוא לא מפגין מול משרד הביטחון.

הרקדנית והגנב (19:15)
אם אתם צריכים לקחת את סבתא שלכם לסרט אחד, זה הסרט. סבתות אוהבות את פרננדו טרואבה.

אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים (21:00)
סרט השנה.

לב לא שפוי (21:30)
אם עוד לא ראיתם בדי.וי.די – הסרט היפהפה שהביא לג'ף ברידג'ס את האוסקר. אגב, הוא משתבח בצפייה שנייה.

מיקמק (22:00)
מכל הסרטים של ז'אן פייר ז'נה – מ"דליקסטן" דרך "אמלי" ועד "שנים של אירוסים" – זה היה הכישלון הגדול בקריירה שלו. אבל אין עוד במאי כמו ז'נה, אין עוד סרטים כמו שלו, ואין טעם לראות אותם במסך הקטן.

שני 12.7

שניים על אותו גל (11:45)
סרט תעודה על פרנסואה טריפו וז'אן-לוק גודאר. במהלך הפסטיבל יוקרן גם סרטו החדש והתמוה של אלן רנה, "עשבים שוטים", ומישהו מתישהו בטח יגיד משהו לזכרו של אריק רוהמר. רק קלוד שברול חסר.

עוזרת הבית (14:30)
סרט צ'יליאני שהדליק את הביקורת האמריקאית.

טראש המפרס (15:30)
ראה פירוט ביום שישי.

קח אותי בבקשה (16:15)
ראה פירוט ביום שבת.

50 שנה ל"לה דולצ'ה ויטה" (16:30)
היתרון: הקרנת הקלאסיקה של פליני. החיסרון: לפני זה צריך לסבול פאנל בהשתתפות כמה אנשים לא ברורים.

קר עד העצם (16:45).
ראה פירוט ביום שבת.

הרקדנית והגנב (18:15)
ראה פירוט ביום ראשון.

שלישי 13.7

ארבעה אריות (11:45).
ראו פירוט ביום שבת.

קרלוס (17:45).
ראו פירוט ביום ראשון.

אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים (17:45).
ראו פירוט ביום ראשון.

החיים בזמן המלחמה (22:15).
מעין סרט המשך של טוד סולונדז ל"אושר". לא אגיד את דעתי עליו, אבל מי שאהב את "אושר" יאהב מאוד גם את הסרט הזה. בכל מקרה, מזמן לא נאמרה המילה "ישראל" כל כך הרבה פעמים ביצירת קולנוע דוברת אנגלית. סיארן הינדס בטוב שבתפקידיו.

רביעי 14.7

דוד בּונמה יכול לזכור את חייו הקודמים (10:15).
סרטו החדש של אפיצ'אטפונג ויראסתאקול (הכריחו את הקופאי או את הסדרן לחזור על השם הזה – מעשה קונדס שהוא חלק בלתי נפרד מהאירוע). בעבר, בכל פעם שהפסטיבלים בירושלים ובחיפה הציגו סרט של ויראסתאקול, רק המוכרים של אוזן השלישית טרחו להגיע להקרנה. לעומת זאת, השנה כל מי שרק יכול להגיע יגיע, כי הסרט זכה בדקל הזהב.

ננט (17:00)
הבמאי של "פעלים למתחילים" עוקב בסרטו התיעודי החדש אחרי קופה. על קופים מרתק להסתכל גם בעין בלתי מזוינת, אז כשזה מגיע מהבמאי של "פעלים למתחילים" זה בטח מעניין כפליים.

מיקמק (19:45).
ראו פירוט ביום ראשון.

אישה, אקדח ודוכן נודל (21:00).
ראו פירוט ביום שישי.

חמישי 15.7

כלבתי טוליפ (16:45).
ראו פירוט ביום שישי.

מיקמק (17:00).
ראו פירוט ביום ראשון.

החיים בזמן המלחמה (17:45).
ראו פירוט ביום שלישי.

קרלוס (19:45).
ראו פירוט ביום ראשון.

שניים על אותו גל (20:00).
ראו פירוט ביום שני.

בן עדין — פרויקט פרנקנשטיין (22:00)
אין היום פסטיבל קולנוע בלי סרט הונגרי, ולמרבה השמחה והסקרנות, במקרה של ירושלים זה הסרט החדש של קורנל מונדרוצ'י, מי שיצר את "דלתא". אולי הפעם הוא יגבה את הכישרון הלא מוטל בספק שלו במעט שאר רוח.

שישי 16.7

רעל האהבה (10:00)
סרט שהטריף השנה את המבקרים בצרפת. כיאה לסרט צרפתי אהוב הביקורות, הוא עוסק בהתבגרותה של נערה בת 14.

נאות דשא מתוקים (10:00)
מה שמעניין כאן הוא לא הסרט הזה עצמו, אלא הסרט הקצר שיוצג לפני הקרנתו – " שקית ניילון" של ראמין בהארני, להיט יוטיובי נהדר באורך 18 דקות המוכיח כי אפשר לעשות יצירת אמנות בכיכובה של שקית ניילון.

דוקטרינת ההלם (10:30).
ראו פירוט ביום ראשון.

טהרון (12:15).
אם הצפייה ב"חתולים פרסיים" השאירה בכם תיאבון לעוד קצת עצב איראני, זה הסרט בשבילכם.

האושר שלי (14:15).
בסך הכל, מעט מהסרטים שיוצגו בפסטיבל השנה הם באמת סרטי פסטיבלים מובהקים. "האושר שלי", שמגיע לירושלים מקאן, הוא סרט שכזה, על כל המשתמע מכך. אם תעשו דאבל-פיצ'ר איתו ועם "דוד בונמה" (שיוצג באותו יום ב-17:30) תוכלו להשלים את מנת החיזיונות הקולנועיים יוצאי הדופן השנתית שלכם.

חירות (16:45)
אם מישהו אי פעם רצה להרחיב את אופקיו באשר לשואת הצוענים, הרי שהאפוס של טוני גטליף הוותיק הוא הזדמנות בלתי חוזרת לעשות זאת.

מבט כפול (20:00)
מעין וידאו-ארט ממזרי על בסיס סרטיו של היצ'קוק. השמנת של השמנת של התיאוריה הקולנועית.

הילדים בסדר (21:00)
מה שלבטח יירשם כאחד מסרטי "האינדי" האמריקאים המוצלחים של השנה. מככבים: ג'וליאן מור, אנט בנינג ומרק רופלאו.

לב לא שפוי (22:00).
ראו פירוט ביום ראשון.

בן עדין – פרויקט פרנקנשטיין (22:00).
ראו פירוט ביום חמישי.

שבת 17.7

שקית ניילון+נאוות דשא מתוקים (9:30).
ראו פירוט ביום שישי.

לב לא שפוי (10:00).
ראו פירוט ביום ראשון.

ננט (12:15).
ראו פירוט ביום רביעי.

אנימציה לכל (13:45).
ראו פירוט ביום חמישי.

חומר לבן (15:00).
ראו פירוט ביום שבת.

שניים על אותו גל (16:30).
ראו פירוט ביום שני.

נעליים אדומות (16:30).
ראו פירוט ביום ראשון.

רעל האהבה (17:45).
ראו פירוט ביום שישי.

טראש המפרס (18:15).
ראו פירוט ביום שישי.

מבט כפול (19:00).
ראו פירוט אתמול.

האושר שלי (19:00).
ראו פירוט אתמול.

דוד בּונמה יכול לזכור את חייו הקודמים (19:45).
ראו פירוט ביום רביעי.

טהרון (20:30).
ראו פירוט ביום שישי.

חירות (22:00).
ראו פירוט ביום שישי.

הילדים בסדר (22:00).
ראו פירוט ביום שישי.

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם