(מתוך "מעצר בית", באדיבות קשת)
ב"מעצר בית", הסדרה החדשה שעלתה אמש (רביעי) בערוץ 2, קיציס ופרידמן מגלמים את עצמם. הם מכונים בשמות האמיתיים שלהם, הם עדיין כוכבי קשת ו"ארץ נהדרת", והסדרה נעה כל הזמן על הציר שבין אמת לבדיה, בין דמיון למציאות. בסדרה קיציס ופרידמן הם שני כוכבים מפונקים ומושחתים, שניצלו את התהילה שלהם על מנת לפתוח פארק שעשועים, ובעקבות תאונה טרגית בפארק מושמים במעצר בית. שרשרת ההתרחשויות הקומיות מועברת בז'אנר המוקיומנטרי, ומעניקה תחושת מציאות מתעתעת. הקהל כל הזמן מתחבט מה אמת ומה שקר, מה נכון ומה מוגזם, וכמובן בשאלה החשובה מכולן: עד כמה בחיים האמיתיים קיציס ופרידמן קרובים לדמויותיהם ב"מעצר בית", משמע עלובים, פתטיים ומגלומנים?
תשובה חלקית אפשר לקבל מהמהות של הסדרה, מעצם העובדה שקיציס ופרידמן מחליטים לשחק את עצמם. נמאס להם להתאפר ולעשות חיקויים, נמאס להם לדקלם טקסטים שמוכתבים להם, עכשיו הם מרגישים שהם במעמד מספיק גבוה כדי לגלם את קיציס ופרידמן, הזוג שהפך לאייקון. אז יכול להיות שלא הכל הפוך על הפוך? יכול להיות שגם במציאות הם הפכו לצמד מגלומנים שמאוהבים בעצמם?
בסדרה הם מנצלים את התהילה כדי לפתוח פארק שעשועים, אבל במציאות פארק השעשועים שלהם הוא סדרה בקשת. ב"מעצר בית" הם כביכול לועגים על עצמם ומגחיכים את כוכבי הטלוויזיה, אבל במציאות הם מנציחים את מעמדם כגיבורי תרבות ונהנים מכל רגע. בסדרה הם מתגלים רק כעבדים של קשת, שמתנערת מהם וזונחת אותם, אך במציאות הזכיינית מגייסת את כל הכוכבים שלה למען הסדרה שמהללת אותה ואת כוכביה. למעשה, בעולם האמיתי קיציס ופרידמן הם הרבה יותר מסואבים וחזקים ממה שהדמויות שלהם מצטיירות בסדרה. לא נדרש אומץ מיוחד לגלם את האנטי גיבור כשזה נעשה בפריים טיים של קשת. לפני עליית "מעצר בית" הצמד סיפר בראיונות על החשש שלהם, על כך שהציבור עלול להסיק שגם במציאות הם כמו בסדרה אפלים, מביכים ומדושני עונג. אז אפלים ומביכים הם לא. מדושני עונג קצת.
זה אמנם מעיב מעט על ההנאה מהסדרה, בעיקר עבור אלה שזוכרים לטובה את קיציס ופרידמן בימי הזוהר שלהם בערוצי הנישה, אבל "מעצר בית" היא עדיין מוצר מהנה. היא קולחת ומשעשעת, היא נהנית מהפלטפורמה החזקה של קשת ושיבוץ בלתי פוסק של כוכביה, והיא גם מקורית ומרעננת, בוודאי שבסטנדרטים ישראליים. בנוסף, היא עונה לדרישות של הקומדיה החדשה: לא עוד פאנצ'ים בנאליים וקולות צחוק מוקלטים, אלא הרבה רגעי מבוכה כואבים, מתובלים ברגעי שפל אנושיים.
מי שמתגעגע לימים בהם קיציס ופרידמן עדיין היו צנועים ואותנטיים נאלץ להתרגל למעמדם החדש: כוכבי העל של קשת, אלה שהפרויקט שלהם מקפיץ ומגייס את כל אנשיה. אולי בגלל המעמד שלהם, הטשטוש ב"מעצר בית" בין מציאות לדמיון הוא לא מספיק מדויק. קיציס ופרידמן יצרו סדרה שמבוססת על מודעות ברנז'אית ועל שליטה בנעשה מאחורי הקלעים, אך הדמויות שלהם מנוהלות כמו בובות פאסיביות. נחמד לראות איך הם מגמדים את עצמם, אבל ההתנהלות התמימה שלהם היא קצת לא אמינה.
ולסיום, פרידמן, אהוב לבי. כיום הוא כבר לא מסתפק בדמויות המופרעות שנהג לגלם בעבר, ולא בטוח שזה מחמיא לו. הוא עדיין קומיקאי ענק, כזה שמספיק רק מבט חטוף בפרצופו כדי להעלות חיוך על פניי, אבל הוא עדיין יותר קומיקאי משחקן. באופן אירוני, לשחק את עצמו רק מגביל אותו, אפילו מסרס אותו. קיציס, לעומת זאת, נכנס בטבעיות מרשימה לתפקיד הידוען המושחת, טבעיות קצת מדאיגה.