נושאים חמים

ללקק ת'תות: הסצינות הלסביות הגדולות של הקולנוע

עוד לפני "ברבור שחור" ידע המסך הגדול שלל סצינות אהבה לסביות נועזות. אבנר שביט יצא לדרג את עשר הטובות שבהן וחזר עם הלשון בחוץ, תרתי משמע

המין האוראלי בין נטלי פורטמן ומילה קוניס ב"ברבור שחור" הוא ככל הנראה הרגע הקולנועי המדובר ביותר כרגע, אבל במאי הסרט דארן ארונופסקי ממש לא המציא את הגלגל – עוד לפני דרמת הבלט המצליחה, שוחרי הקולנוע היו יכולים לממש את הפנטזיות שלהם מול לא מעט סצנות אהבה לסביות. איזו מהן יכולה להתחרות בתינוי האהבים בין פורטמן וקוניס על תואר סצנת הסקס הלסבית הגדולה בכל הזמנים?

בעיקרון, את הסצינות הללו אפשר לחלק לשתיים: הקטגוריה הראשונה והשכיחה יותר מציגה אך ורק נשיקות בין הגיבורות ולא מעזה ללכת רחוק יותר. הקטגוריה השנייה משחררת את חרצובות הלשון באופן המילולי ביותר של הביטוי. "ברבור שחור" משתייך לקטגוריה זו – לכן כל הרעש סביבו, ולפיכך מצעד זה כולל בעיקר סצינות מן הקטגוריה הנועזת והמעניינת יותר. הרשימה מדורגת לפי מידת היצר שהסצינות הנבחרות מעוררות בצופים, מגבוה לנמוך.

מתוך הסרט "ברבור שחור" (צילום מסך)
הרגע הקולנועי המדובר ביותר כרגע. פורטמן וקוניס מתנשקות ב"ברבור שחור", שנייה לפני שהן עוברות למעשים מרחיקי לכת עוד יותר

משולש פראי (1998)

מבין כל סצינות האהבה הלסביות שידע הקולנוע, לרגע השיא במותחן מפוקפק זה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לעורר חלומות רטובים – גם בגלל שהוא מתרחש בתוך בריכה וגם בגלל שמככבות בו נב קמפבל ודניס ריצ'רדס, שתיים מהכוכבניות הסקסיות ביותר של שנות התשעים. התענוג הזה מתחיל דווקא כקרב חתולות, אבל אז, בטוויסט לסבי על הקלישאה החבוטה של המותחן ההוליוודי, הריב מקבל מפנה והופך לתינוי אהבים עתיר ליקוקים והתערטלויות, שבסופו הגיבורות מתחת למים והצופים בשמים.

ג'יה (1998)

לפני שהפכה לחצי מהזוג ההטרוסקסואלי המושלם בעולם, בראנג'לינה, ולפני שבראה את עצמה מחדש כאם השנה, בעיקר בכל הקשור ליתומים קמבודים, אנג'לינה ג'ולי העדיפה דווקא לשחק בצד השני – גם במסך הגדול וגם במציאות. בהתאם לכך, היא גילמה ב-1996 לסבית בדרמה "Foxfire" וניהלה רומן עם השחקנית שהופיעה בצדה, הדוגמנית ג'ני שימיזו. שנתיים לאחר מכן היא תרמה את גופה לסצינת אהבה לסבית חושנית עוד יותר, והפעם בדרמת הטלוויזיה "ג'יה". ג'ולי שיחקה בסרט הביוגרפי את הדוגמנית הביסקסואלית ג'יה קרנג'י, וחלק מסיפור חיה היה תינוי אהבים ששילב בין דוגמנית יפהפייה נוספת וגדר תיל. בראד פיט יכול רק לקנא.

מלהולנד דרייב (2001)

סרטו של דיוויד לינץ' שאב השראה מ"פרסונה" של אינגמר ברגמן, שהציג גם הוא מערכת יחסים הזויה בין שחקנית ובחורה מצודדת נוספת. ההבדל הוא שלינץ' פיתח את הצד המיני של הקשר בין השתיים, ועשה זאת בצורה עתירת רגישות וחפה מזימה. השילוב בין היופי הטהור של נעמי ווטס ולורה הרינג, השימוש של לינץ' במוזיקה, והעוצמה הטרגית שמרחפת מעל הסצנה מובילה לאחד הרגעים הארוטיים היפים ביותר בתולדותיו של המסך הגדול, והוא מסתיים במשפט היפה ביותר שקיים בשפה האנגלית, בלי קשר לקונטקסט המגדרי של הנאמר – "I'm In Love With You".

קשורות (1996)

שלוש שנים לפני שהיממו את העולם ב"מטריקס", האחים אנדי ולארי וושאובסקי איתגרו את גבולות הצנזורה כשיצרו את מה שהוא ככל הנראה הפילם-נואר הלסבי הראשון. ג'ניפר טילי וג'ינה גרשון מגלמות כאן שתי נשים שנמלטות יחד מן המאפיה, ובמנוסתן מוצאות גם זמן להציג את אחת מסצינות האהבה הבוטות שהקולנוע האמריקאי ידע בזמנו. הצנזורה, בתגובה, שלפה את המספריים וחתכה כמה שניות מן הליקוקים הלוהטים של טילי וגרשון.

הרעב (1983)

יותר משני עשורים לפני "דם אמיתי" ודומיו, סרט אימה פולחני זה הפגיש אותנו עם ערפדיות עתירות הורמונים שנהנות לנשוך זו את זו. את השתיים גילמו סוזן סרנדון וקתרין דנב, ולמרות הקלאסה שלהן הן לא היססו להגיע לפורקן בסצנת אהבה כמעט טראשית שערבבה בין נשיכות, נשיקות והרבה דם.

סוכנת חושנית (1995)

עוד לפני שיצרה יחד עם אלן דג'נרס את הזוג הלסבי המפורסם בהוליווד, הציגה אן הייש רומן חד-מיני בדרמה זו. הסרט (שבאנגלית ידוע בשם נכלולי פחות, "Wild Side") אולי אינו מתעלה לרמה של האחרים ברשימה, וגם זכה לתהודה פחות גדולה מהם, אבל הקטע שבו הייש מתנה אהבים עם ג'ואן צ'ן הוא אחד הפרטניים והסוערים בתולדות הקולנוע הלסבי.

אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2 (2000)

לאחר שכיכבה בעצמה ב"Wild Things" ביימה אן הייש את זוגתה אלן דג'נרס בסרט המשך זה, שבדומה לקודמו הציג כמה סיפורי אהבה לסביים במקומות ובזמנים שונים. דג'נרס מככבת בצד שרון סטון בסצנת האהבה עתירת בלונד שזכתה לתהודה רבה, אבל האמת היא שהרגע המגרה והמעניין ביותר מתרחש דווקא בין מישל וויליאמס ("הר ברוקבק") וקלואי סוויני ("אהבה גדולה"), שתי שחקניות שתמיד היו חסרות מעצורים, וכאן מציגות משחק תפקידים נועז וחושני במיוחד.

אבודות והוזות (2001)

עוד ב-1931 הציג הסרט הגרמני " Maedchen in Uniform" ("נערות במדים") אהבה לסבית בפנימייה לבנות, וכעונש על כך הוחרם ונרדף בידי המשטר הנאצי. שבעים שנה לאחר מכן הגיעה דרמה קנדית זו והציגה סיפור דומה, אם כי בצורה גרפית בהרבה - כולל סצינה עדינה אך נוגעת המתארת מה קורה כשצמד הגיבורות נכנסות לראשונה למיטה. את הסרט ביימה אשה, ליאה פול, והמסקנה הלא בהכרח מפתיעה מן הרשימה הזו היא שחוץ מהמקרה של לינץ', נשים מביימות סקס לסבי בצורה הרבה פחות בוטה והרבה יותר רגישה מאשר גברים.

הילדים בסדר (2010)

אכן, על פניו סצינות האהבה בין אנט בנינג וג'וליאן מור בסרט זה משתייכות לקטגוריה הראשונה והחסודה יותר של הסקס הלסבי הקולנועי, ודווקא המין בין הגברים לנשים שבו הולך עד הסוף (כולל שימוש כפול בדוגי סטייל). אבל למרות שכל הדברים המעניינים קורים כאן מתחת לשמיכה, מצאנו לנכון להכניס את "הילדים בסדר" לרשימה, וזאת בשל שתי סיבות: ראשית, הוא הקדים את "ברבור שחור" בכמה חודשים בלבד, ושנית, הוא אולי הסרט האמריקאי הראשון שהציג אהבה לסבית כדבר נורמטיבי מלכתחילה שגם לא מסתיים בטרגדיה, ועוד זכה על כך בהכרה ציבורית וממסדית – כולל שני פרסי גלובוס זהב טריים.

דיזנגוף 99 (1979)

ולסיום – מקום של כבוד לקולנוע הישראלי. למה רק מקום של כבוד? כי אף שהתעשייה המקומית תמיד היתה משוחררת מינית גם יחסית לעולם, היא ריסנה את עצמה בכל פעם שזה הגיע לאהבה בין נשים. ובמילים אחרות – אמנם האחים ברבש יצרו פעם סרט בשם "ללקק ת'תות", אבל גם אצלם וגם אצל קולנוענים כחולים-לבנים אחרים, הליקוקים תמיד נעצרו עוד בשפתיים והרבה לפני התותים.

ובכל זאת, הקולנוע שלנו ידע לא פעם להשתמש באהבה לסבית כדי ליצור כמה רגעים יפים וחושניים. האשף בתחום הוא כמובן אבי נשר, שכבר ב"דיזנגוף 99" הציג משולש בין גלי עטרי, ענת עצמון וגידי גוב, ולאחר מכן שילב אלמנטים לסביים גם ב"סוף העולם שמאלה" וב"הסודות". מי יודע, אולי בעקבות "ברבור שחור" עוד נזכה יום אחד לראות שתי כוכבניות מקומיות יוצרות מאחורי הקלעים של סוזן דלל גרסה ציונית למופע האהבים הבלתי נשכח של פורטמן וקוניס.