מה שהילדים אוהבים 108

בום! יש סינגל חדש לביסטי בויז, והוא ללא ספק הדבר הכי טוב שהגיע מהם מאז "Intergalactic". הבויז - אחרי המפגש עם מחלות חשוכות מרפה - יודעים שהם לא יהיו כאן לנצח ולא מבזבזים זמן על ניסיונות מיותרים או מחקרים מוזיקליים. במקום, הם מביאים לנו פופ מהיר וסופר שמח, שמזכיר את ימי העבר אבל משתלב באופן מושלם בסאונד של 2011.

במקביל להשקת הסינגל, וכחלק ממסע היח"צ לקראת האלבום החדש שלהם, "Hot Sauce Committee Part 2", הגיע גם טריילר לסרט בן 30 דקות שיצורף לאלבום וכולל בתוכו את כל מי שמגניב בעולם. ניימדרופינג יהיה מגוחך כאן, פשוט תצפו בטריילר.

צ'ידי בנג לא מפספסים - הנה מגיע עוד סינגל שלהם, הפעם עם סימפול של מרת'ה אנד דה וואנדלס.

כל מי שעושה רימיקסים לטיילר, דה קריאייטור מוציא מהקרביים שלו את כל הדברים הכי אפלים שהוא יכול למצוא שם, וזה גם קורה לג'יימס פנטס, שהרימיקס הנ"ל הוא אחת מהיצירות הקשות ביותר שלו. זה מוזר, כי רימיקסים זו ההזדמנות שלנו לשמוע אמן מסוים בסגנון של מישהו אחר, ומה שקורה עם רוב הרימיקסים של טיילר זה שאנחנו פשוט מקבלים הפקה אלטרנטיבית ליצירה המקורית, שלגמרי היתה יכולה להיות ההפקה הרשמית. להגנתו של ג'יימס פנטס אגיד שהוא מצליח לגרום לטיילר להישמע אפילו יותר מאיים ממה שהוא.

Odd Future, קולקטיב ההיפ הופ שמוביל טיילר, דה קריאייטור, אולי התפוצצו על העולם, אבל ארל סווטשירט, האח הצעיר ובן ה-15 של טיילור, הוא לא חלק מהחגיגה. זאת, למרות שהאלבום שלו, "EARL", הוא אחד מהטובים שיצאו תחת הגג של אוד פיוצ'ר. רבים בכלל טוענים שארל הוא הראפר הכי טוב שבחבורה. הבעיה היא שממש עם תחילת ההייפ, ארל נכנס למין פנימיה לעבריינים צעירים שכזו, וכל מה שנשארנו איתו זה הקמפיין המבריק של "Free Earl", שהתחיל אצל טיילר ואוד פיוצ'ר והפך למ?ים ששוטף את כל הרשת.

לפני מספר ימים, צף לו הקטע "Dat Ass", שהוקלט לפני כשנתיים ומכיל שתי דקות שלמות של ארל שלא נשמעו בעבר. זה לא רע, אבל מרתק לדעת מה יקרה איתו כשהוא ייצא וישפכו עליו כסף מכל כיוון.

מאז שאוד פיוצ'ר נמצאים בכל חור, MF Doom כבר לא נשמע כל כך קשוח ומיוחד. הרימיקס של 3:33 ל-"Vomit" אמור ליישר קו עם החבורה של טיילור - שזה סבבה, אבל מ-MF Doom מותר לצפות שימציא משהו חדש משלו.

לליל' בי יש שתי פרסונות - האחת היא של משורר רחוב א-לה סול ווילאמס (רק הרבה פחות מוצלח) והשנייה היא של חבוב מטופש שעושה שירי הייפ חמודים שלא מחזיקים ליותר מכמה שבועות, אבל לגמרי עושים את העבודה הנדרשת בתקופה הקצרה בה הם רלוונטיים. לפי שם הקטע הנ"ל, אתם יכולים לנחש לאיזו קטגוריה משתייך השיר החדש שלו.

האר אנ' בי עם הוייב הלבן משתלט על כל הבלוגים שקובעים את הטעם המוזיקלי שלנו, ו-d'Eon הם הדבר הכי חדש ומאתגר שיש לז'אנר הזה להציע. מתי לשלוף את ה"אמרתי לכם"?

אם כבר אר אנ' בי, אז תנו לאכול לכם את הראש פעם נוספת על דה וויקנד, כנראה הלהקה שהכי לוהטת כרגע - גם אם זה מוציא את כל מי שחושב כך קצת גיי (לא שיש משהו רע בזה, כמובן) . "High For This" הוא לא קטע חדש - מדובר בשיר שיצא על המיקסטייפ של הלהקה ומכיל סימפול של ביץ' האוס.

מה שכן חדש כאן זה הקליפ הלא רשמי (אבל הסופר-מושקע) שהגיע לשיר לפני מספר ימים, וכולל מלא בנות עירומות עם צנזור של מלאכים. לא ברור כמה זה מתאים לליריקס של דה וויקנד - שמתעסקים יותר בלכלוך של חיי הלילה ופחות בזוהר שלהם - אבל מי לא אוהב עירום, אז למה להתלונן.

הסינגל החדש של גאנג גאנג דאנס הוא בלגן מוחלט של אלקטרוניקה קצבית, מעט טכנואידית ואפילו טיפה אפריקאית. קשה להחליט מה עדיף - הכאוס הזה או ההידוק של הלהקה שממנה גאנג גאנג דאנס מעתיקים כמעט הכל, דה נייף. טוב נו, ברור שדה נייף עדיפים. את גאנג גאנג דאנס בכלל עדיין לא החלטתי אם אני אוהב.

ג'ורג' פרינגל מכסה את בריז'יט ברדו, רק בשביל לשגע את המוח. כאילו שהרותחות של פרינגל לא הספיקה כדי לערער את היציבות.

אחרי פלירטוט ארוך עם הבלוגים ולא מעט קטעים בחינם, קולראנינגס מוציאים את "Dracula Is Only The Beginning", האלבום המלא הראשון שלהם, ומכניסים את הרוקנ'רול סטייל Suicide שלהם למסגרת אחת. התוצר הסופי הוא לא פחות ממעולה וכדאי לכולם להיכנס לבנדקמפ שלהם ולשלם 5 דולר תמורתו - זה המעט שאנחנו יכולים לעשות אחרי שאכלנו מהם כל כך הרבה בחינם.

דירהאנטר לא רוצים שנשכח מהם, ועם הסינגל של "Memory Boy" הם הוציאו את הבי-סייד האנרגטי הזה, כנראה כי לאלבום האחרון שלהם הם לא היו יכולים להכניס משהו כל כך אוורירי ומשוחרר. במילים אחרות, לשם שינוי מדובר בקטע שלא יגרום לכם לרצות למות.