מה שהילדים אוהבים 110

אין ספק שהאירוע הגדול של החודש זה השחרור של "Hot Sauce Committee Part 2", האלבום החדש של הביסטי בויז. והאמת? כל ההייפ בכלל לא קשור לאיכות המוזיקה שנמצאת על האלבום (שעדיין קשה להחליט אם הוא מוצלח כמכלול או רק מכיל כמה קטעים מעולים). הרי ב-2011, כל הרעש שיש מסביב עושה את ההבדל ובהתאם - דליפת האלבום הגיעה אחרי שיצא הסינגל המדהים "Make Some Noise" (שפתח את המיקס של לפני שבועיים), הטריילר לסרט (שפיתח ציפיות לא הגיוניות), הסרט עצמו (שלא אכזב, ולצד "Talking Funny" של HBO הוא הדבר הכי מצחיק שיצא השנה), והשמעת בכורה לאלבום בלייב ממדיסון סקוור גארדן (שעברה, בסטרים חי לרשת).

למיקס נבחר השיר "Too Many Rappers" עם נאס, שכבר יצא בעבר בגרסה אחרת, ואולי בגלל זה מרגיש כקטע הכי פופי חוץ מהסינגל המדובר.

בשנים האחרונות, בכל פעם שיוצא ריליס כלשהו של סול וויליאמס צריך לעבור על כל השירים שבו ולדלל החוצה את קטעי הספוקן וורד המעייפים. די כבר, אנחנו ב-2011 והגיע הזמן שנוקיע מתוכנו כל קונספט של פואטיקה - בין אם קלאסית או מהרחוב - כי משוררים זה הבלוף הכי גדול שיש בתרבות שלנו. למרבה המזל, "Volcanic Sunlight" כמעט ומתעלם משירת הרחוב של וויליאמס והקטע הנ"ל מוכיח כמה שזה משמח - קצב מהיר, צעקות של ילדים ומסר מסיבתי שמנותק מהמציאות. כי בואו נודה בזה - בנות לא נהנות יותר אלא תמיד מוצאות את הדרך להפיל את האווירה.

עשר דקות אחרי שנסגר המדור של שבוע שעבר, נחת הקאבר הנ"ל של אפי לטום טום קלאב. בכיתי קצת בגלל שגרמתי לכם לחכות שבוע לקטע המדהים והכיפי הזה, שקצת מצליח להשכיח את האכזבה שהגיעה בעקבות האלבום המלא של מי שפעם היתה ההבטחה הצרפתית הגדולה.

סולג'ה בוי עזב את המיינסטרים והתחיל לככב בבלוגים ופורומים של היפ הופ מחתרתי, כנראה כי הסגנון שלו הפך להיות הרבה יותר אפל. מוזר, אבל כנראה שיש ראפרים שלא ממש אוהבים להיות מצופים בבלינג. כיאה לראפר שבונה את שמו מחדש בשוליים, סולג'ה בוי הוציא מיקסטייפ בשם "Juice" (עם מחווה ברורה לטופאק, שכיכב בסרט בעל אותו השם) ולפני שאתם רצים להוריד אותו בחינם, תבדקו את השיר הנ"ל של סולג'ה עם ליל' בי - הראפר שעשה המון רעש לאחרונה כי הוא החליט לצאת נגד ההומופוביה שיש בעולם ההיפ הופ ולקרוא לאלבום שלו "I'm Gay", למרות שהוא סטרייט כמעט כמוני.

בתגובה, הגיעו לא מעט איומים על החיים שלו, כי ארצות הברית זו מדינה מטומטמת. אז בשביל ההזדהות, תנו לי להגיד את הדבר הבא: אני מתרומם. אני אוהב לקבל מלא פינים על מגש בארוחות הבוקר שלי, אני מחבב את מרת'ה סטיוארט ואפילו יש לי איידס. כזה אני, הומו.

למרות שדיפלו קצת הרס את ביונסה וגרם לשיר החדש שלה להיות יותר מבולגן מהחיים של רובנו, הקקפוניה שהוא עשה כאן מ-"Did It On’em" של ניקי מינאג' ו-"Kids" של Sleigh Bells עם סמפולים של סווידיש האוס מאפיה חביבה למדי.

כבר קראתם כאן יותר מדי פעמים על כמה שסטאר סלינגר יכול לשפר כל שיר ועל כמה שהאר אנ' בי הלבנבן של יוצרים כמו האו טו דרס וול משתלט על העולם. אז עכשיו יש שילוב של שני העולמות, ואתם יכולים לנחש כמה טוב זה נשמע.

אז נכון, המדור הזה תומך בגישה שדורשת מבריאן אינו לקרר את המנועים שלו, אבל כשהוא מוציא קטע מוצלח כמו "גליץ", שמחזיר את הכבוד האבוד למוזיקה הרובוטית של תחילת שנות האלפיים, קשה להתעלם מהקיום של המפיק הכל כך ענק הזה.

זאק פנינגטון מ-Parenthetical Girls תמיד קצת רצה לעשות את הארט-רוק של שיו שיו, ועכשיו החלומות שלו התגשמו כשהוא הצטרף להרכב הרשמי של הלהקה. לכבוד הידיעה הזו, ג'יימי סטיוארט - האיש היחיד שתמיד נמצא בשיו שיו - עשה רימיקס לשיר של פנינגטון וכיאה למאסטר, בהחלט הצליח לשפר אותו.

כבר בשנה שעברה, כשקסיוקידס התחילו לנגן בהופעות שלהם את השיר הזה, היה ברור שמדובר ביצירה הכי טובה שאי פעם הגיעה מהלהקה הנורווגית הזו. הם פשוט הביאו כאן את האינדי-פופ האלקטרוני שלהם למקום כל כך מושלם שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי מצדם להתעלות עליו.

לפני מספר שבועות שמענו כאן את הסינגל הראשון של אבאוט גרופ - להקת הפולק של אלקסיס טיילור מהוט צ'יפ - ועכשיו הסתבר שקצת אחרי המדור ההוא, האלבום שלהם דלף במלואו. אז הנה, באיחור, עוד שיר של אבאוט גרופ - כי באמת כדאי לתת להם איזה פוש לכיוון התודעה. הכי מגיע להם.

ראו מונס הוציאו אי-פי חדש עם השם הקליט "5AF3 53X" וכמו השיר הנ"ל - שבגרסת המקור שלו הוא של ארת'ור ראסל – הוא מכיל רק קאברים לאמנים שנדבקו באיידס - שזה משהו סופר דאונרי, למעט העובדה שמדובר בשירים יפים כל כך.

לקראת הקיץ אנחנו מקבלים עוד קטע מתוך האלבום הקרב של סיפוני – וכן, גם בשיר הזה יש אווירת סרף, דיבור על חוף הים, בחורים ואווירה של ארגז קרטיבים.