"דיבור ישיר - תוכנית אירוח בהנחיית גואל פינטו ויחד איתו בפאנל אלירז שדה, מנחם בן ורן שריג. התוכנית עוסקת במגוון נושאים: תרבות, בידור, פוליטיקה, משפחה, פנאי וכו'" (אינפורמיישן, yes max)
"דיבור ישיר" היא לא תוכנית טלוויזיה. היא ארוכה ואקלקטית מדי מכדי להיחשב לכזו. אפילו מכשיר המקס מתבלבל ממנה. הוא קוטע אותה למספר חלקים, ומספר לנו שהיא עוסקת בכל נושא שבעולם בערך. וזה נכון. בתוכנית אחת יכולה "דיבור ישיר" לנוע בלוליינות בין התבטאות שערורייתית של נתן זך, שיחה בדבר עקרותה האפשרית של קייט מידלטון, דיון סביב הליגליזציה של הסמים ומשחק במאקו בגירסה האינטרנטית של "אל תפיל את המיליון".
לכן, בהיעדר אפשרות מעשית להסביר על מה התוכנית הזאת, נותר רק לברר מה מטרתה. מעבר ליעד הברור של להרוג זמן שידור ארוך בזול בלי צילומי חוץ, עם צילומי מסך כעורים של אתרי אינטרנט "דיבור ישיר" היא חוליה מייצגת בפס הייצור של גוף התקשורת החכם ביותר בישראל. בניגוד למקובל לחשוב, גדולתה של הזכיינית קשת אינה טמונה בפריים טיים אלא בדרך אליו.
"דיבור ישיר" חושפת את ה-DNA של הזכיינית באופן גלוי יותר מאשר ספינות דגל כמו "האח הגדול" ו"כוכב נולד". התוכניות הללו משולות למדף הטוב ביותר בסופרמרקט, זה שממוקם בדיוק בגובה העיניים, עם האריזות הכי מפתות. בניגוד לגופי טלוויזיה אחרים, היא משכילה להבין שאסור ללקוח לעזוב את הסופרמרקט לעולם, ושיש לשבץ בכל פינה טעימות חינם.
גם בשעות הצפייה המתות ביותר, כשהטלוויזיה משמשת רקע לקשישים שחזרו מהבינגו, "דיבור ישיר" תדאג לזמן לאולפן את כוכבת "רמזור", ליאת הר לב, שתדבר על העבודה המשותפת עם רן שריג, כותב התוכנית, וגם תקדם, ככה בקטנה, את הפרק של היום. בקשת, השיווק העצמי כבר אינו המטרד שגרם פעם לאברי גלעד לצאת מאולפן תוכנית הבוקר של הזכיינית המתחרה. השיווק הוא חלק אינטגרלי מהנוף, כמו השלט שמוביל אותך למחלקת הקפואים והבשר. חשוב לא פחות, המשווקים הם יצירי כפיה של הזכיינית, אנשים שחייבים לה את חייהם המקצועיים.
זו מטרתה השנייה של התוכנית: בדיוק כמו כל גוף שיווקי מבריק, קשת ממציאה מוצרים וגורמת לכם להאמין שאתם חייבים לצרוך אותם. היא המציאה את אלירז שדה וגואל פינטו, העלתה מהאוב את מנחם בן, וצירפה אליהם פליט ריאליטי אחר, רן שריג. אחר כך היא שולחת אותם להתאמן ולהשתפשף הרחק מהפריים טיים. הסופר מלקולם גלדוול כתב בספרו "מצוינים" שכדי להצטיין בכל תחום שהוא צריך אדם לצבור 10,000 שעות אימון. נוכח אורכה הבלתי סביר של "דיבור ישיר" (שעה ו-45 דקות לתוכנית), נדמה שלאנשיה חסרות רק שעות ספורות להשגת תעודת הצטיינות באמנות הסאונדבייט. אין אימון קשה יותר מללהג במשך כמעט שעתיים על מגוון נושאים שאתה לא מבין בהם יותר מדי.
"דיבור ישיר" מביאה לשיא את הסוד מאחורי הופעה מוצלחת בטלוויזיה זיקוק קצה הקרחון של הידע לכדי פאנצ'ליין קצרצר. רק שבמקרה שלה, לא מסתתר בדרך כלל ידע רב מאחורי הפאנץ', מה שהופך את המשימה למורכבת פי כמה.
במיוחד אמורים הדברים לגבי השם הנוצץ ביותר בפאנל, אלירז שדה. אפשר להסתייג מדמותו ומדעותיו של מנחם בן, אבל מרתק לשמוע אותו מדבר על המפגש בהפסקה עם הילד יורם ברונובסקי ועל ההבדלים בין זך המוקדם לבין זך המאוחר. הכריזמה המיוסרת של רן שריג מ"מחוברים" מיתרגמת היטב גם לתוכנית החפירות, בעוד גואל פינטו מנווט את הדיון ביעילות. רק לגיבור הריאליטי, האיש שזכה במיליון, זה שכבר סיים את מחנה האימונים וחזר לפריים טיים, אין מה לומר. אפילו את הספר המומלץ מסרה לו עורכת התוכנית. דעותיו לא מעניינות, ויכוחיו הפוליטיים לא אמינים והדאחקות לא עובדות. אבל אולי ככה ישראל הנוכחית אוהבת את גיבוריה ייצוגיים ואנמיים, בלי טעם ובלי ריח. אחרי הכל, זו מדינה שיצאה למלחמה על קוטג'. בסופרמרקט של קשת תקבלו אותו בחינם.