בזמן שארצות הברית מתקרבת בצעדי ענק ליום שבו יגדיש החוב הלאומי את הסאה, המשבר הכלכלי מגיח יותר ויותר לקולנוע ההוליוודי. בתחילה היו לנו דרמות מסוגן של "תלוי באוויר", "קומפני מן" ועוד כמה שלא זכו להפצה מסחרית בישראל, ועכשיו זוכה המיתון לעמוד גם במרכזה של קומדיה טרייה, "איך להיפטר מהבוס".
כפי שמשתמע מן השם, הסרט עוסק בשלושה חברים שחפצים להיפרע מן המעסיק שלהם, כל אחד מסיבותיו. ניק (ג'ייסון בייטמן) שונא את מי שמעליו (קווין ספייסי) מפני שהוא פסיכופת, קורט (ג'ייסון סודיקיס) מתעב את הבוס (קולין פארל) בגלל שהוא אוויל ודייל (צ'רלי דיי) משתוקק להיפרע ממי שמשלמת לו את המשכורת (ג'ניפר אניסטון) בגלל שהיא מנסה לאנוס אותו ללא הרף.
הדבר המתבקש מבחינת שלושתם היה פשוט לקום וללכת, אבל כפי שמוכיח להם מפגש מקרי עם חבר מהלימודים, בימים של מיתון שכזה אין למתפטרים שום סיכוי למצוא עבודה אחרת. לפיכך, כל מה שנותר להם הוא לאחד כוחות ולעזור זה לזה לממש את המימרה הנודעה "דרוס כל בוס".
הרגע שבו מבינים השלושה כי מצבה של הכלכלה בארצות הברית מחייב פעולות דרסטיות בסדר גודל כזה מתגלה כאחת העקיצות החריפות ביותר שנראו בסאטירה
האמריקאית העכשווית. בכלל, "איך להיפטר מהבוס" לא מהסס ללכת רחוק בכל התחומים.
לפחות בתחילת הדרך, הסרט חושף שיניים די נועזות בכל הקשור לסוגיות החברתיות. כמו כן, יש בו הומור מיני בוטה, ולעומת זאת אין בו שמץ של פוליטקלי-קורקט. תגידו מה שתגידו על "איך להיפטר מהבוס", אבל הוא מרוויח ביושר את התואר "קומדיה פרועה".
המופרעות המהנה הזו מתאפשרת בעיקר בגלל צוות השחקנים משולח הרסן. ג'ייסון סודיקיס הוכיח כבר ב"רווקים לשבוע" כמה שובבות מסתתרת מאחורי מראה האמריקאי הממוצע שלו, וכאן הוא מתעלה לשיאי ממזריות חדשים. הג'ייסון השני, בייטמן, מתמחה כבר מזמן בגילומן של דמויות שפויות לכאורה שנקלעות לתוך קלחת מטורפת. בילי דיי, מצדו, עושה פה את השימוש הכי משעשע במיתרי הקול שנשמע מאז הצווחות של בובקאט גולדת'ווייט ב"אקדמיה לשוטרים מתחילים 2".
בצד הטריו המוביל, תפקידי המשנה בסרט נותנים הזדמנות לכמה שחקנים ותיקים לנפק את התצוגות הטובות ביותר שלהם בשנים האחרונות. וכך, חמש שנים לאחר שלא השכיל לעשות זאת ב"סופרמן חוזר", משכיל קווין ספייסי לבנות דמות עסיסית של ארכי-נבל. נוסף לכך, קולין פארל בורא את עצמו מחדש בדמות הכסיל המסומם והקירח באופן כה משכנע, עד שאי אפשר לזהותו.
בין שני אלה מגיח גם ג'יימי פוקס, המגלם את העבריין המסייע לשלושת הפושעים החובבנים בצורה שלועגת לכל הסטיגמות האפרו-אמריקאיות שהשחקן המעוטר תמיד נדרש לגלם ברצינות רבה. זה אולי קצת מצער שכבר חצי עשור לאחר זכייתו באוסקר הפך פוקס לפארודיה על עצמו, אבל לפחות הוא מתמודד עם זה בחן וברק.
לעומת זאת, ההופעה של ג'ניפר אניסטון תמוהה ואף מביכה. אפשר להעריך את העובדה שהמאמי הלאומית מנסה לשנות תדמית ולהראות שהיא מסוגלת גם לגלם מטרידנית מינית סדרתית, אבל זה לא עובד וזה בעיקר לא אמין. קודם כל, כי בין הסקנדל של דומיניק שטראוס קהאן לזה של אנתוני ווינר, קצת מוזר שסאטירה חברתית מבכרת להציג דווקא דמות נשית כמי שכופה את עצמה על הנתונים למרותה.
נוסף לכך, קשה גם לקבל את העובדה שמישהי שנראית כמו אניסטון תיאלץ להפגין אלימות כדי לזכות בטובות הנאה מיניות. מילא אם הבמאי סת גורדון היה מעז לכער את השחקנית, אבל כמיטב המסורת ההוליוודית הוא משאיר את אניסטון במלוא הדרה, ובכך מרוקן עוד יותר את ההיגיון מן הדמות שלה.
באופן כללי, מידת חוסר ההיגיון הפנימי של "איך להיפטר מהבוס" חריגה גם במושגים של קולנוע קיצי, ובהמשך לכך, הסרט לעתים דבילי מדי גם יחסית לקומדיה דבילית. כמו כן, לקראת תחילת המערכה השלישית מגיע שלב שבו העלילה מתפתחת בצורה מעט מייגעת.
חמור מכל, ככל שהסרט הולך ומתקדם, נזנח לחלוטין הממד הסאטירי, והוא הופך לסתם מהתלת פשע מן השורה. וכך, דווקא בשעה שהעימות הבין מעמדי שבו אמור היה להגיע לבערה, "איך להיפטר מהבוס" משכיח בכלל את העובדה שהוא עוסק בפועלים מדוכאים הנוקמים בבוסים שלהם.
אבל האמת היא שאף אם ברגעי השיא של "איך להיפטר מהבוס" אין מספיק עוקץ, הם עדיין מצחיקים, ובסיכומו של דבר כמכלול הוא מצליח לשמור היטב על תנאי הסף של כל קומדיה מוצלחת: בדיחה טובה אחת לחמש דקות לפחות, והלצה שגורמת לקהל להתפקע מצחוק פעם ברבע שעה.
זה קורה מפני שהאנרגיות, הכישרון והתזמון המדויק של צוות הקומיקאים העשיר שכאן מצליח לחפות על החולשות של התסריט ושל הבימוי. בסיכומו של דבר, זהו מסוג מהסרטים הללו ששייכים יותר מכל לשחקנים שלהם.
וכך, אם מצרפים את "איך להיפטר מהבוס" להצלחות האמנותיות והכלכליות של "רווקים לשבוע" ושל "מסיבת רווקות", מתגלה כי בכל הקשור לכמות ולאיכות, מצבם של הבדחנים האמריקאים מזמן לא היה טוב יותר. כפי שגם סרט זה מוכיח, כמעט בכל מגזר של שוק העבודה בארצות הברית מורגש כרגע קיפאון, אבל לפחות אפשר להתנחם בכך שבשוק הקומיקאים אין מחסור.
איפה ומתי רואים את "איך להיפטר מהבוס"?